0
באצבעות חשופות / יעל פריאל
נברתי באצבעות חשופות הררים קטנים של חולות הסעתי לפנים, לצידי הצדדים ובעיקר לאחור.
ובכל מקום אליו הגעתי הייתה מונחת לה מבוישת בפינה, בדיוק אותה התשובה.
מחווירה בשקיפותה המלוחה כרואה ואינה נראית, עד יתם כל רגש עד, יתם הכאב.
כף יד / יעל פריאלמגרדת באצבעות חשופותאת הקירות הטחובים, הסדוקיםשעד אתמול נדמה כי נאחזו בציציהעשבים השוטיםמבקשת להאחז ברטיבות המחוספסת,החלקלקה. והיד נותרת -עירומה כשלעצמהמתקפלת לחוש שובבחומה.ונפתחת חזרה לעולםבתיקווה שותקת, קטנה.- כל הזכויות שמורות ליעל פריאל - |