כותרות TheMarker >
    ';

    ID@N - Innovation Data and Networks

    הבלוג יעסוק בווב 2.0, 3.0, N.0 ובישומיהם הארגוניים: אנטרפרייס N.0, מנסיוני כאסטרטג ווב 2.0 של לקוחותי בישראל.

    המוח כמחשב קוונטי, הגנומיקה הקוונטית, היקום הקוונטי

    28 תגובות   יום שבת, 6/10/07, 13:11
     

    בסרט זה http://www.dwavesys.com/event-video.php  ניתן לראות איך פועל המחשב הקוונטי המסחרי הראשון בעולם. בשבועות האחרונים התרחשו עוד שתי פריצות דרך. א, בתקשורת קוונטית, הודגמה תקשורת קוונטית מוצפנת למרחקים של מאות קילומטרים. ב, בפסיכולוגיה קוונטית הוצג ממשק המשתמש QUI - Quantum User Interface.

     

    אחד מחלוצי בניית המחשב הקוונטי פרסם השנה ספר שלפיו היקום הוא מחשב קוונטי ענקי שמתפתח לא לפי כללי האבולוציה, לא לפי חוקי המכאניקה ולא לפי רצון האלוהים. היקום מתפתח לפי התוכנה שבו. כך גם האורגניזם והמוח, שאינם מכונות, אך גם אינם ברואי האלוהים, אלא מחשבים קוונטיים. היקום מתפתח לפי חוק בסיסי של המחשוב: חוק מור.

     

    פיסיקת הקוונטים: חתול שחי ומת בו-זמנית

     

    לפי סת לויד בספרו החדש: "לתכנת את היקום. הקוסמוס כמחשב קוונטי" http://www.amazon.com/gp/product/1400040922/102-1852318-8848963?v=glance&n=283155 , פיסיקת הקוונטים היא תיאוריה שפותחה במחצית הראשונה של המאה ה20 ושלפיה חוקי הפיסיקה ברמה החלקיקית התת-אטומית שונים מחוקי הפיסיקה ברמה של שולחן או גלקסיה. דהיינו היא שונה מהרמה של החפצים שאנו חווים אותם ומשתמשים בהם ביום יום ללא מכשירים מיוחדים כמו מיקרוסקופ או מאיץ חלקיקים.

     

    הפיסיקה הקוונטית מלאה מוזרויות. חלקיק יכול להיות בו זמנית בכמה מקומות ובכמה מצבים. לפי נילס בוהר, איינשטיין, פלאנק ודה-ברולי, חלקיק יכול להיות בו זמנית גם חומר וגם אנרגיה. לפי וורנר הייזנברג לעולם לא ניתן לדעת בו זמנית במדוייק את מיקומו ואת האנרגיה של חלקיק. לפי שרדינגר בעולם הקוונטי חתול יכול להיות חי ומת בו זמנית.

     

    מחשב קוונטי: שבירת מחסום מהירות האור?

     

    מחשב קוונטי מנצל את מה שהם כביכול באגים או מוזרויות, כדי לבנות מהם תועלות. אם חלקיק יכול להיות בכמה מקומות בו זמנית, אז אולי יש כאן סוג חדש של תקשורת? מהירות אינסופית (Entangelment)? אולי פרדוקס EPR על שם איינשטיין-פודולסקי-רוזן הוא באג שמזמין סטארטפ?

     

    אם חלקיק יכול להיות קיים וגם לא קיים, אולי יש כאן סוג חדש של יכולת אחסון. במקום שמעגל חשמלי יכול להיות או סגור או פתוח, 0 או 1, אולי הוא יכול להיות בעוד מצבים ולא רק שניים? לזה קוראים סופרפוזיציה (Superposition). ומה אם נוכל להשתמש בשילוב של סוג התקשורת האינסופית וסוג האחסון העצום כדי לבנות מחשב שמסוגל לבצע במקביל מספר עצום של חישובים שגדל אקספוננציאלית ביחס לחלקיקים?

     

    מחשב קוונטי: חומרה

     

    המחשב הקוונטי מבוסס על קפיצת מדרגה יחסית למחשב של היום (הקלאסי). המחשב של היום יכול לעשות פעולות עם 0 (למשל מעגל כבוי) או עם 1 (למשל מעגל דולק). כך הוא מאפשר לוגיקה מהסוג: "אם 0, אז 1". המחשב הקוונטי לעומת זאת יכול לעשות פעולות עם 0 ו1 בו זמנית משום שחלקיק קוונטי יכול להיות בשני מקומות בו זמנית

    http://www.sciam.com/article.cfm?articleID=BD4EFAA8-E7F2-99DF-372B272D3E271363 .

     

    תופעה זו נקראת "אנטנגלמנט". חלקיקים קוונטיים הם חלקיקים מסוג פרוטון, אלקטרון, פוטון וכו'. חלקיק שיכול לייצג שני מצבים בו זמנית נקרא qbit דהיינו ביט קוונטי. יכולת זו של האנטנגלמנט לייצג מספר מצבים בו זמנית נקראת "סופרפוזיציה".

     

    קיימים שני הסברים לאנטנגלמנט ולסופרפוזיציה: האחד של דיויד דויטש הישראלי שעבר לאוקספורד, שמסביר זאת באמצעות עולמות אפשריים רבים (כנראה שסקונד לייף הוא רק ההתחלה ויש גם "אינסוף לייף" J). ההסבר השני הוא שכל חלקיק קוונטי הוא פרקטל המכיל אינסוף חלקיקים שבהם הוא משתמש כ"מחשבי עזר".

     

    אך אם במחשב רגיל אנו משתמשים במתג חשמלי כדי לעבור ממצב כבוי 0 למצב דולק1, איך נכבה או נדליק חלקיק קוונטי במחשב קוונטי? שיטה אחת היא באמצעות קרן לייזר שיכולה להפוך ספין של חלקיק (כיוון הסיבוב סביב עצמו, בכיוון השעון או ההיפך) ממצב אחד לשני.

     

    אולם חברת D-Wave בסרטון  הנ"ל, מציגה שיטה אחרת. הם מקררים מתכת למצב שבו היא הופכת לעל-מוליכה, כך שאלקטרונים זורמים חופשי והופכים לקיוביטים. לכן הם לא צריכים מכשור מסבוך כמו לייזר אלא שבבים במתודולוגיות ייצור כמו במחשבים של היום.

     

    יתרון נוסף לטכנולוגיה של D-Wave הוא פתרון בעיית "הקריסה". מעבדים קוונטיים הם כמו ארנבים שאוהבים לאכול בחושך. אם נרצה לראותם כשהם אוכלים נצטרך להדליק את האור, אבל אז הם בורחים ומתחבאים במלונה שלהם ולא נוכל לראותם. פתרון לבעיה זו ניתן למצוא בעזרת מצלמה מהירה שמהירות הפלש והצילום שלה גדולים ממהירות בריחת הארנבים (קריסה). כך גם במחשב קוונטי יש שיטות ש"אוספות" את תוצאות החישוב במהירות לפני שהמעבד הקוונטי קורס במעבר מהעולם הקוונטי לעולם הקלאסי הנצפה על ידי בני האדם.

     

     ב2005 הצליחו לבנות לראשונה באוסטריה מחשב עם 3 קיוביטים. השנה, חברת D-Wave מקנדה הדגימה לפני קהל רב במוזיאון לתולדות המחשוב בקליפורניה, את המחשב הקוונטי שלה שיכול לעבוד עם 16 קיוביטים. עד 2008 יהיו בו 256 קיוביטים ועד 2010 יהיו בו 1024 קיוביטים. לפי סת לויד http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3322414,00.html מMIT מחבר הספר "היקום כמחשב קוונטי", מעל ל1000 קיוביטים, המחשב הקוונטי מתחיל לפתור בעיות שהן בלתי פתירות במחשב הדיגיטאלי של היום. כדי להבין באילו בעיות מדובר, עלינו לעבור לתוכנה ולתקשורת של מחשבים קוונטיים.

     

    מחשב קוונטי: תוכנה

     

    מה אפשר לעשות עם מחשב קוונטי כזה? ראשית, אופטימיזציה בסביבת אילוצים. דוגמאות לכך הן: שיבוץ מרצים במערכת שעות של אוניברסיטה או בחירת מסלול אופטימאלי לסוכן הנוסע בין כמה עשרות ערים. שנית, התאמת תבניות, כמו למשל, איך החלבונים המשמשים כאבני יסוד של איבר מסוים בגוף האדם נבנים מתבנית מסוימת של די.אנ.איי. שלישית, חיפוש בבסיסי נתונים מורכבים. רביעית, ריבוי אניים, כלומר יכולת לחשוב בו זמנית כמה מחשבות.

     

    נקח את דוגמת החלבונים והדיאנאיי. במולקולת קפאין אחת שבה יש יותר מ100 אלקטרונים, קשה יותר למצוא את כל אפשרויות הסידור יחסית למולקולה פשוטה שיש בה רק 30 אלקטרונים. אפשרויות הסידור במקרה של 30 אלקטרונים יכולים להיפתר רק על ידי מחשבי העל הגדולים ביותר הקיימים כיום. אולם כשמדבר ב100 אלקטרונים, מחשבי העל אפילו לא מתקרבים לפתרון בגלל שהבעיה מסובכת פי 100,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000.

     

    רשת תקשורת קוונטית

     

    החודש העולם התקרב לWQW -Worldwide Quantum Web שהוא שדרוג של WWW. חוקרים מאוסטריה ומגרמניה http://www.technologyreview.com/Infotech/18838/ הצליחו להעביר מפתחות הצפנה קוונטיים למרחק של מעל ל100 קילומטרים. הגדלה נוספת קטנה של הטווח תאפשר תקשורת קוונטית גלובאלית באמצעות חלליות בגובה של כמה מאות קילומטרים.

     

    תקשורת מוצפנת קוונטית מתאפשרת על ידי שילוב של תכונת האנטנגלמנט הנ"ל עם עקרון אי הוודאות של הייזנברג. לפי עקרון אי הוודאות שנוסח בראשית המאה ה20, לא ניתן לקבוע במדויק ובו זמנית את המיקום והתנע של חלקיק קוונטי. אם לשני אנשים משני צידי קו תקשורת קוונטי יש מפתח צופן, הרי כל מי שיעלה על הקו וינסה לפענח את הצופן, ישבור את עיקרון אי הוודאות ולא יוכל לקבל את המסר המקורי.

     

    ביולוגיה ופסיכולוגיה קוונטיות בווב 4.0

     

    ווב 4.0 הוא שלב הכרחי בדרך לווב 5.0 הקוונטי. ווב 4.0 עוסק בחלקיקים מולקולריים הגדולים פי 10,000 ויותר מחלקיקים קוונטיים. ווב 4.0 מאפשר באמצעות האינטליגנציה המלאכותית http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3383805,00.html של ווב 3.0 לשלוט על חלקיקים מולקולריים שבהם עוסקות הננוטכנולוגיה, הביוטכנולוגיה והננוטכנולוגיה.

     

    גם כאן היו שתי פריצות דרך חשובות בתחילת 2007. ראשית, התברר כי הRNA ולא הDNA http://www.economist.com/opinion/displaystory.cfm?story_id=9333471  הוא גורם התורשה הבסיסי. הDNA הוא בסך הכל הדיסק הקשיח של המחשוב הביולוגי שלנו, בעוד שהRNA הוא גם מערכת ההפעלה וגם הבראוזר שלנו.

     

    שנית,  התברר בתחום הביו-טכנולוגיה והנוירו-טכנולוגיה כי העצבים שלנו (הנוירונים) http://www.wired.com/science/discoveries/news/2007/06/nerve_communication  אינם מוליכים חשמל, אלא הם דומים יותר לצינורות המוליכים נוזלים. המידע במוח אינו אלקטרוני, אלא מסוג חדש. תגלית זו באה מהניסיון להבין איך חומרי הרדמה מנטרלים את מערכת התקשורת של הנוירונים. לאחר כ20 שנה של מחקר חוץ-פרדיגמטי מתברר שפנרוז השותף של הוקינג צודק והמוח אינו מחשב אלקטרוני כמו שקורצוויל חשב, אלא מחשב קוונטי. הנוירונים אינם "הטרנזיסטורים" של המוח, אלא כל נוירון הוא מחשב-על שמבוסס על מעבדים קונטיים ביולוגיים.

     

    על החברה והכלכלה הקוונטיות והננוטכנולוגיות, כתבתי בפוסט "למה לא כדאי להיות מודרני במאה ה21"

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/10/07 20:15:

      הי אישון, הי 40+

      אתם יכולים לצטט אותי

      תודה

      ד"ר חיים (Life) שני (Second)

        28/10/07 19:03:

      תגיד לי אישון, זה שם צרפתי , אה?

      אתה יודע, אתה דומה לאבנר גדסי

      למה אני אומר לך זה? למה שאני לפני 30 שנים היכרתי את ניסים סרוסי ואת אבנר גדסי שהיו מוסיקאים אינטרנשיונאל. אבל לה-פרימיטיבס בגלי צהל וברדיו ובטלוויזייה לא ידעו להעריך זה. איך קוראים אותו ירדן לונדון? הקריין שגרם לסרוסי לבוא אלינו פה לפאריס. הייתי מת עליו ועל אנריקו מסיאס.

        28/10/07 08:11:

       

      צטט: dr. second life 2007-10-07 22:04:06

      הי רבקה

      על האובייקט הקוונטי שיכול להיות בו זמנית בשני מקומות.

       

      א. אני אשאל אותך: איך זה יכול להיות שאובייקט נמצא במקום אחד?

       

      ב. ההסבר של פרופ' דוייטש מאוקספורד (חיפני לשעבר) הוא שיש עולמות מקבילים. כלאמר כל אחד מאתנו קיים בכמה עולמות אפשריים. הוא ושותפיו עשו ניסוי כזה. לוקחים בריכת מיים ושמים קיר עם מעבר צר בחלק הקיר שמעל פני המיים. אם זורקים אבן בצד אחד של הקיר, הגלים עוברים לצד השני של הקיר. אם זורקים כדור דרך המעבר הצר שבקיר, האבן תעבור בקו ישר. הגלים לעומת זאת מתפשטים. אם נעשה שני מעברים בקיר, הגלים שעברו במעבר אחד יתנגשו עם הגלים במעבר השני (התאבכות).

      בניסוי השני והחשוב דוייטש ושות העבירו אלקטרון דרך סדק אחד במחיצה בת שני סדקים. על אף שהעבירו רק אלקטרון אחד בסדק אחד, הוא התנגש עם אלקטרון בסדק השני על אף ששום אלקטרון לא נשלח ולא עבר במקרה דרך הסדק השני. מכך דוייטש מסיק שיש לכל חלקיק חלקיקים דבים זהים לו בעולמות המקבילים!!!

       

      ג. ההסבר של הייזנברג, אבי תורת אי הוודאות: הלוגיקה של החפצים היומיומיים (בסדר גודל של מגרש כדורגל עד זבוב בערך) עובדת לפי כללי הלוגיקה שלמדנו בבית הספר (למשל, לא יכול להיות אותו חפץ בשני מקומות שונים). אבל בסדרי גודל תת-אטומיים יש לוגיקה אחרת וחוקיות אחרת. לפי הייזנברג, העולם אינו הומוגני כפי שחושב האדם המודרני, אלא עולם הטרוגני: ברבדים שונים של המציאות יש חוקים שונים. יתכן ששוני זה נובע מכך שהתודעה שלנו משפיעה על תנועת החלקיקים התת אטומיים. כך שברמה התת אטומים אין הבדל בין תודעה למציא

      ההבדל בין הפיסיקה הקלסית למכניקת הקוונטים עבורי היא מנהור קוונטום, שמראה כיצד במציאות הנתפסת לפי 5 החושים, אנחנו נפעל לפי חוקיות הפסיקה הקלאסית, בעוד שמכניקת הקוונטים מסוגלת להתחיל ולהבין את לוגיקת ה"חושים שמעבר" או אם נרצה יכולות esp ויכולות התודעה להיות בו זמנית "כאן ועכשיו" וגם "שם ואז", או "כאן ושם "וכו.

      הזמן, התנועה והאנרגיה משנים את החוקיות המוכרת ומאפשרים תנועה של חלקיקים תודעתיים למחוזות אחרים.

      אני מניחה שכל אדם יכול לחוות זאת לפחות ברמת הפוטנציאל מתוך "חינוך" מחדש ונידמה שככל שהזמן מתקדם על הציר הלינארי, היקום יחנך את יושביו לדרך חשיבה זו, ניתן לראות זאת דרך המשחקים והעולמות הוירטואלים, ש"נולדו" או נעורו לחיים, אותם "משחקים" וחיים אחרים הם לטעמי קמו כדי לחנך למסגרות שונות של תפיסת המציאות ומתוך כך גם את פרוש המציאות ומכן כמובן עיצוב התנהגות תודעתית שונה.

      כמובן שיש דרכים פחות מוחשיות קלסית לעבור את ה"גדר" לעבר עולמות אחרים.

        28/10/07 00:12:
      לזה אני מתכוון כשאני כותב פינצוט ביוני .ציטוטdr. second life 6/10/07 21:52: " ולא מצאתי ביסוס לעמדתך שהמוסיקה המזרחית היא טכנולוגית פחות מזו האשכנזית. לדעתי פוקו היה טוען ההיפך מטענתך: ראשית, הוא היה אומר שטכנולוגיות הקסטות היא טכנולוגיה של מיקרו-כוח ששברה את המונופול של מפא"י וגרורותיה על הרדיו (קול ישראל, רשת ב, גלי צהל, ושאר ירקות).
      שילוב נדיר של ידע והומור  ואפילו מעט סובלנות היתי אומר. . אפשר לצטט בבלוגי הדל וללנקק ?
        11/10/07 17:58:

      לקחת רחוק מדי ומילולית את "קץ ההיסטוריה". יש התייחסות פוסט-מודרנית לעניין:

       

      הרי הפו"מ מפקפק בספר ההיסטוריה כאמת מוחלטת ומציע את ספר הקומיקס כשווה ערך. זו כוונתי ב- "קץ ההיסטוריה" - לנסות להפסיק לחשוב שאנו מבינים מה קרה פעם ואפילו שמי שחי פעם מבין מה קרה פעם...

       

      בסוציולוגיה יש מונח מסויים: ההיסטוריה לעולם לא חוזרת על עצמה (בניגוד לדעות של הרבה היסטוריונים). הפו"מ מתייחס להיסטוריה כעניין מתווסף ולא כמחליף ולכן, פוסט-מודרניסטים כמו בודריאר מציעים התייחסות שונה להיסטוריה - לא כמקור לתיאור מאורעות העבר, אלא כסוג של קפסולת זמן לגבי תפיסת העולם באותה תקופה והלקחים שניתן ללמוד ממנה.

      הכוונה ב- "קץ ההיסטוריה" היא בהתייחסות לספר ההיסטוריה, מספר תיעודי ומדוייק (הנגזר ממדעים מדוייקים) לספר תיאורי ותרבותי (הנגזר ממדעי הרוח והחברה). 

        11/10/07 10:44:

      נראה לי שיש כאן עוד בלבול: קץ ההיסטוריה הוא מושג מודרני לחלוטין, לא פוסטמודרני

       

      קץ ההיסטוריה הוא מושג שנטבע לראשונה על ידי היגל כדי לציין את המהפכה הצרפתית ואת פלישות נפוליאון, כראשית השתלטות הקפיטליזם הדמוקרטי, על העולם ללא מלחמות, אלא על ידי משחק פוליטי וכלכלי. המושג הופיע שוב לאחר נפילת בריה"מ, על ידי פרנסיס פוקוימה. פוקוימה הסביר שכנגד מגמת קץ ההיסטוריה ההגליאנית, מגמה שהוא ממשיל אותה לגל צונאמי שהורס כל גבול וחומה, קמו חומת הפשיזם וחומת הקומוניזם. צונאמי הליבראליזם הדמוקרטי הרס את חומת הפשיזם ב1945, והשלים את המלאכה ב1990 בהתפרקות בריה"מ והרס חומת הקומוניזם.

       

      הפוסטמודרניזם המודע הראשון נוסח על ידי ניטשה בסוף המאה ה19, ברגע שהוא ראה במדע ובדמוקרטיה,סוגים שונים של פעילות פרימיטיבית. המשיך בכך היידגר בראשית המאה ה20, שרצה לחזור לפרה-סוקרטים, שמאפשרים לעקוף את כל התרבות המערבית שהחלנ מאז סוקרטס-אפלטון. קצת לפני מרד הסטודנטים ב1967-72 והתנועה נגד המלחמה בוויטנאם, וההיפים, והפמיניזם, ומרד השחורים, הפוסטמודרניזם הרים ראש בהנהגתם של פוקו, וינץ', קוהן, מקלוהן וכו'.

       

      איך הפוסטמודרניזם רואה את קץ ההיסטוריה של היגל-פוקוימה?

       

      הוא לא חושב שהקפיטליזם הדמוקרטי ניצח, משום שסין אינה דמוקרטית ואינה ליבראלית ובכל זאת היא הכוכב הכלכלי של ראשית המאה ה21

        10/10/07 22:50:

      עוד תוספת קטנה:

       

      אם היינו חיים כעת בפרקטיקה הפוסט-מודרנית במלוא הווייתה, הרי שהיינו אמורים להיות עדים ל- "קץ ההיסטוריה", דבר שעדיין לא קרה. 

        10/10/07 22:10:

      אשר:

       

      תשובתך פשוט הרימה לי להנחתה... אז תודה...

       

      חזור בבקשה למאמר - אמרתי שכיום מדובר בנרטיב מדעי של מסד הנתונים - דבר השונה ממסד הנתונים עצמו. שים לב - יש הבדל.

       

      בנוגע לעקומת הגאוס מול ה"זנב הארוך", הרי שבשניהם אתה ממשיך לקטלג ולהשוות, אך בעוד שבראשון אתה עושה זאת בצורה סוציאליסטית - האחדה, הרי שבשני אתה עושה זאת בצורה קפיטליסטית-מופרטת - אינדיבידואציה, ביזור ופיזור, אולם, עדיין עסקינן בהגדרה טכנולוגית שהינה פשוט משוכללת יותר - מה שהגדרתי במאמרי כהפיכת האדם מייצור טכנולוגי ליצור נאנו-טכנולוגי. 

       

       יש להבדיל בין רטוריקה פוסט-מודרנית ופרקטיקה פוסט-מודרנית. הפוסט-מודרניזם קיים בצורה זו או אחרת מימים ימימה. ככל שאנו מתקרבים לפרקטיקה הפוסט-מודרנית אזי הרטוריקה מתקרבת למיינסטרים, אבל, אם נחזור מעט אחורה נגלה כמה פוסט-מודרניסטים מהמאה שעברה (כן, עוד לפני פוקו וליוטר). אני זוכר שקראתי פעם ולאחרונה את אייזק אסימוב ובעיקר את טרילוגיית "המוסד" המפוארת שלו. האיש הגדיר את ההגדרה לפני שבכלל חשבו על הרצון להגדיר אותה... 

       

       

        10/10/07 21:48:

      לרנסום Staerk

      תודה, עכשיו אני מבין אותך יותר

      יש כאן כר נרחב למחקר בסדר גודל של דוקטורט

       

      אבל נראה לי שאתה מבלבל משהו או שלא הבנתי אותך טוב

      נזכרתי שמושג האוכלוסיה לפי פוקו הוא מושג מודרני מדינתי, כמו ש"סטטיסטיקה" זה נגזר מסטייט State של מדינת הלאום. פרדיגמת האוכלוסיה מניחה אוכלוסיה הומוגנית שפועלת לפי עקומת גאוס, עם בטן שמנה באמצע של נורמליים ועם קצוות בקצוות של סופר-טובים מצד אחד ושל סופר-רעים מצד שני.

       

      לעומת זאת, בסיס הנתונים, הוא דינאמי אבל אז אתה אומר שבסיס הנתונים הוא מושג מודרני. אבל הניגוד של מושג "האוכלוסיה" צריך להיות פוסט-מודרני. בו יש את הבלבול שלך או את אי ההבנה שלי. אנא האר את עיני ועיני כולנו בנקודה זו.

       

      אני יכול להציע למשל, את התיזה של מנוביץ' על "האסתטיקה הדיגיטאלית של בסיס הנתונים". אני מרחיב זאת בשני כיוונים: א, חוק הזנב הארוך (ראה תרשים נלווה לאחד מהפוסטים הקודמים שלי) שנראה ההיפך מעקומת גאוס. דהיינו שהוא בכלל לא מתבסס על מושג הנורמאליים. כמו למשל שהמודרנים פיברקו מבחן מטומטם שנקרא מבחן פסיכומטרי שתמיד התוצאות שלו מסתדרים לפי עקומת גאוס, בעוד שלפי הפוסטמודרנים יש עשרות מבחני אינטליגנציה בהתאם למולטי-אינטליגנציות שיוצרים "זנב ארוך". ב, אני מציע את האסתטיקה של האג'קס שהיא הרחבת אסתטיקת בסיס הנתונים של מנוביץ' הנ"ל.

        10/10/07 21:07:

       

      צטט: dr. second life 2007-10-10 12:24:19

      תגובה לChangeyourheart


       

      ב. בהקשר של תגובתך, "דיסק-קורס" ו"לטרוף קלפים" לפי לאקאן. לפי לאקאן הטיפול אינו מביא גאולה לעולם ולא למטופל. לאקאן גם לא מקבל את ההבחנה המודרניסטית של פרויד בין עקרון המציאות הטוב לעיקרון העונג הרע (הילדותי-פרימיטיבי). מבחינתו הטיפול יכול לגרום למטופל "להחליף דיסק" ולצאת מהדיסקורס שגרם לו לבקש עזרה מהמטפל. מבחינ לאקאן, המציאות היא תמיד וירטואלית. כמו שבכל דיסק של משחק מחשב יש מציאות אחרת ואף אחת אינה נכונה או אמיתית יותר מרעותה, כך בראש שלנו יש כל מיני דיסקים. אבל החינוך שלנו מגיל יום אחד אצל ההורים ועד גיל 70 באוניברסיטה של הפנסיה, קיבעו אותנו בדיסק אחד וקראו לו מציאות.

      לפי לאקאן: הישות (ההידגריאנית,) או מערכת השפה (הסוסריאנית) הם התסריט או הדיסק שהסובייקט שלנו הוא בסך הכל שחקן שמשתתף בו די פסיבית. הגוף שלנו הוא הבמה שהסובייקט משחק עליה. המציאות היא "הקביים של הסובייקט כשהוא מדדה על הבמה" (מתוך: לאקאן, "טלוויזיה")

       תודה אשר

      מזכיר קצת הסברך על  חשיבות מיפוי ה RNA

        10/10/07 21:01:

      לאשר, ככה:

       

      אוכלוסייה זה ביטוי של הפרדיגמה המודרנית (ופוקו אף מתייחס לכך). הגדרת המארג האנושי כ- "אוכלוסייה" לא קיימת כאמת אובייקטיבית מעבר לעידנים, אלא היא פשוט תוצאה של תהליכים היסטוריים. כעת, מדוע מגדירים "אוכלוסייה"? למען פיקוח ושליטה (דומה למושג ה"כוח" של פוקו ובעיקר הכוח שמופעל כפנאפטיקון) ולמען האחדה ו-"נורמליזציה".

      לטעמי, המארג האנושי בעל מאפיינם הקרובים יותר למסד נתונים מאשר לאוכלוסייה. אופן אגירת הידע האנושי הוא לא תמיד בצורה מודרנית ומקוטלגת. לעיתים קרובות הוא מתרחש בצורה כאוטית ובלתי-מתוכננת. הפרדיגמה המודרנית מנסה לנכס לעצמה את שיטת החיפוש והקטלוג במארג המידע האנושי, והיא עושה זאת באמצעות הדיכוטומיות של מנוע החיפוש (דומה למה שפוקו מכנה "שיח"). הדיכוטומיה הזאת לא פועלת רק במימד של "כן" ו- "לא" (כמו השיח הפוליטי של פוקו) אלא גם בין עצמה וגרסאות קודמות ועתידיות שלה ("ניאו" ו- "רטרו"). כל הנ"ל הינו אינהרנטי לפרדיגמה המודרנית ואת רצונה הנאור לתפוס את ה"יש" המדעי כסופי ומוחלט, בעוד שמאגר הידע האנושי הוא למעשה אינסופי ("יש" אומנותי). לכן, שני הדברים שמצאתי  שחשובים מאוד בפרקטיקה המודרנית הזו, הם השתנות על בסיס זמן (תפיסת הטכנולוגיה הנוכחית כקידמה), ותיעוד של הנ"ל (התוצאות של מנוע החיפוש).

        10/10/07 12:24:

      תגובה לChangeyourheart

       

      א. על לאקאן כבר כתבתי שני פוסטים: ראשית, על הביזארי והבינארי. שנית, על אינטליגנציה ארוטית ברשתות חברתיות.

       

      ב. בהקשר של תגובתך, "דיסק-קורס" ו"לטרוף קלפים" לפי לאקאן. לפי לאקאן הטיפול אינו מביא גאולה לעולם ולא למטופל. לאקאן גם לא מקבל את ההבחנה המודרניסטית של פרויד בין עקרון המציאות הטוב לעיקרון העונג הרע (הילדותי-פרימיטיבי). מבחינתו הטיפול יכול לגרום למטופל "להחליף דיסק" ולצאת מהדיסקורס שגרם לו לבקש עזרה מהמטפל. מבחינ לאקאן, המציאות היא תמיד וירטואלית. כמו שבכל דיסק של משחק מחשב יש מציאות אחרת ואף אחת אינה נכונה או אמיתית יותר מרעותה, כך בראש שלנו יש כל מיני דיסקים. אבל החינוך שלנו מגיל יום אחד אצל ההורים ועד גיל 70 באוניברסיטה של הפנסיה, קיבעו אותנו בדיסק אחד וקראו לו מציאות.

      לפי לאקאן: הישות (ההידגריאנית,) או מערכת השפה (הסוסריאנית) הם התסריט או הדיסק שהסובייקט שלנו הוא בסך הכל שחקן שמשתתף בו די פסיבית. הגוף שלנו הוא הבמה שהסובייקט משחק עליה. המציאות היא "הקביים של הסובייקט כשהוא מדדה על הבמה" (מתוך: לאקאן, "טלוויזיה")

        10/10/07 11:04:

      לרנסום Stark

      כי את הקטעים האחרים לא כל כך הבנתי

      בעיקר לא הבנתי את ההבדל בין דטהבייס לאוכלוסיה

      ואיך הבדל זה קשור לפוקו ולבורדייה, אנא הסבר לי זאת

      תודה

        9/10/07 19:02:

       היי אשר

      מרתקים הפוסטים האחרונים

       

      "דיסק-ורס (כל דיסק אחר של משחק יוצר משחק מחשב חדש והקלפים נטרפים מחדש, נטרפים בטרמינולוגיה של לאקאן זה מאוד מעניין) המשרת את הכוח/ידע."

      אפשר הסבר  בהקשר ללאקאן

       

       

        9/10/07 09:12:

      אשר

      תודה על התשובה

       

      מאד מענינת התפיסה הזאת

       

      " יתכן ששוני זה נובע מכך שהתודעה שלנו משפיעה על תנועת החלקיקים התת אטומיים. כך שברמה התת אטומים אין הבדל בין תודעה למציאות. "

       

      ראוי להתעמקות .

        8/10/07 21:04:

      אשר שלום,

       

      שמתי לב שבסקירתך את מאמרי לא התייחסת כל-כך לשני הקטעים האחרונים והתמקדת יותר דווקא בקטע הביניים. מדוע? 

        7/10/07 22:04:

      הי רבקה

      על האובייקט הקוונטי שיכול להיות בו זמנית בשני מקומות.

       

      א. אני אשאל אותך: איך זה יכול להיות שאובייקט נמצא במקום אחד?

       

      ב. ההסבר של פרופ' דוייטש מאוקספורד (חיפני לשעבר) הוא שיש עולמות מקבילים. כלאמר כל אחד מאתנו קיים בכמה עולמות אפשריים. הוא ושותפיו עשו ניסוי כזה. לוקחים בריכת מיים ושמים קיר עם מעבר צר בחלק הקיר שמעל פני המיים. אם זורקים אבן בצד אחד של הקיר, הגלים עוברים לצד השני של הקיר. אם זורקים כדור דרך המעבר הצר שבקיר, האבן תעבור בקו ישר. הגלים לעומת זאת מתפשטים. אם נעשה שני מעברים בקיר, הגלים שעברו במעבר אחד יתנגשו עם הגלים במעבר השני (התאבכות).

      בניסוי השני והחשוב דוייטש ושות העבירו אלקטרון דרך סדק אחד במחיצה בת שני סדקים. על אף שהעבירו רק אלקטרון אחד בסדק אחד, הוא התנגש עם אלקטרון בסדק השני על אף ששום אלקטרון לא נשלח ולא עבר במקרה דרך הסדק השני. מכך דוייטש מסיק שיש לכל חלקיק חלקיקים דבים זהים לו בעולמות המקבילים!!!

       

      ג. ההסבר של הייזנברג, אבי תורת אי הוודאות: הלוגיקה של החפצים היומיומיים (בסדר גודל של מגרש כדורגל עד זבוב בערך) עובדת לפי כללי הלוגיקה שלמדנו בבית הספר (למשל, לא יכול להיות אותו חפץ בשני מקומות שונים). אבל בסדרי גודל תת-אטומיים יש לוגיקה אחרת וחוקיות אחרת. לפי הייזנברג, העולם אינו הומוגני כפי שחושב האדם המודרני, אלא עולם הטרוגני: ברבדים שונים של המציאות יש חוקים שונים. יתכן ששוני זה נובע מכך שהתודעה שלנו משפיעה על תנועת החלקיקים התת אטומיים. כך שברמה התת אטומים אין הבדל בין תודעה למציאות.

        7/10/07 20:19:

      אשר תודה על תשובתך

       

      ועל האיזכורים מתחומים מוכרים לי יותר (קפקא)

      רק מה שאתה תארת להבנתי זה שהתודעה

      שלנו יכולה סימולטנית להיות במודעות

      של המתחרש מסביב.

      כששאלתי על פיסיקה קוואנטית התכוונתי יותר

      לכך שיש הטוענים שאוביקט יכול להיות קיים בשני מקומות

      שונים בעת ובעונה אחת.

       

      אם יצא לך לראות את הסרט בליפ, שם יש קבוצה של

      פיזיקאים ואנשים מתחומי המדע שמדברים על הפיסיקה הקוואנטית.

       

      בכל מקרה המאמר שכתבת הוא מעמיק , אחזור לקרוא אותו

      בשנית.

       

      שוב תודה.

        7/10/07 18:30:

      בבקשה:

       

      http://en.wikipedia.org/wiki/BloodNet

       

       http://www.thecore.nus.edu.sg/cpace/infotech/digerate/BLOODNET.HTML

       

      http://www.lemonamiga.com/games/details.php?id=1173
        7/10/07 16:48:

      חיפשתי מידע בגוגל על שמך בגוגל מצאת איזה פרוייקט מוסיקאלי

      אולי תעזור לי יותר לגבי ה"ניק" שלך?

        7/10/07 13:15:

      כתבת כי "דיכאו" אותך עם ההתפתחות של פיאז'ה. אני מציע לך תיאוריה קוונטית פורצת דרך של התפתחות - התיאורייה של קלונינג'ר (הייתי בהרצאה שלו) על האישיות הקוונטית.

       

      דבר נוסף, הסיבה שהשתמשתי בבורדייה היא כי הוא לא מוותר לגמרי על האובייקטיבי, אלא מתמקד בהבנייה הסובייקטיבית האינדיבידואלית של האובייקטיבי. נכון, דעתי היא קרובה יותר לפוקו בנודע לאי-קיום האובייקטיבי, אולם בעולם בו בני אדם חיים מדולר ליום, הרי שנוצרת מציאות בעל כורחה.

        7/10/07 12:56:

      העניין הוא, שאף על פי שגם פוקו וגם בורדייה נחשבים לזרם הביקורתי, הרי שרק פוקו מפרק לגורמים את הגדרות המבנה, בעוד שבורדייה מתמקד בהבניית המבנה לפי התוכן. הדוגמא שהשתמשתי (מוסיקה) לקוחה ממאמר של מוטי רגב בנושא בולטות תרבותית בתעשיית המוסיקה, והשתמשתי בהגרות שלי עצמי כדי לנתח זאת באופן חדש - טכנולוגי. מצאתי כי המוסיקה המערבית, ה- פופ/רוק וגרורותיהם מאופיינים בשינויים תכופים במבנה (ממש כמו כל שינוי טכנולוגי קונקרטי אחר), ואילו הפרמטרים שעל פיהם פועלת המוסיקה המזרחית שונים לחלוטין ועובדים במישור הרגשי/אמנותי - לכן למי שלא גדל בתרבות הזאת (כמוני) השירים הללו נתפסים ככאלו שחוזרים על עצמם והכל נשמע לי אותו דבר, בניגוד להשתנות הטכנולוגית שאליה אני רגיל בתור חובב רוק.

      בכל אופן, זהו לטעמי החלק הפחות מעניין במאמר, שכן חלק זה הינו אמצעי ולא המטרה. המטרה הייתה להגיע לאפיון השלדי של אדם במודרניות. להגיע לשאלה - האם האדם הוא יצור טכנולוגי כמו שנתפס במודרניות? האם הוא חייב להציג קבלות?

       

      דרך אגב, אם ממש בא לך, אתה יכול לקרוא לי - שי.

       

      אני ממליץ לך לחפש מידע על ה"ניק" שלי. מדובר בדמות מעניינת... 

        7/10/07 09:53:

      תגובתך הבהירה מאוד עזרה לי להבין את הפוסט שלך

      אבל אנא הסבר שוב מה ההבדל בין אוכלוסיה לבין מסד נתונים בהקשר של פוקו-בורדייה? פשוט לא הבנתי ואולי עוד קוראים לא הבינו

        7/10/07 00:25:

      אשר:

       

      קודם כל, אני שמח שהייתי העזר האינטלקטואלי שנגדך...

       

      כעת, שים לב שבעניין המוסיקה התייחסתי למשנתו של בורדייה. המאמר (לפחות השתדלתי) אינו כתוב בצורה ליניארית. ההקדמה היא למעשה נקודת מוצא או ייחוס לשאר הקטעים. אין לקרוא את המאמר בצורה כרונולוגית וליניארית. בעצם השתמשתי בפוקו כדי לבקר את בורדייה ואת עצמו ויחד עם זאת להוסיף את נקודת מבטי. ניסיתי (כמו שציינתי) לשנות את ההתייחסות הראשונית ביותר, מאוכלוסייה ל- מסד נתונים, כך שלמעשה, מחד, המאמר רלוונטי לשניהם גם יחד, ומאידך, הוא מראה על השונות שנוצרת כשמשנים את נקודת הייחוס.

        6/10/07 21:52:

      הי Ransom

      שמך מזכיר לי את המעצב של מגדלי Yoo

      בגלל הוירטואלית של דמותך, הקריאה בבלוג שלך הייתה קריאה חמה במובן של מקלוהן, כי גיששתי בחשיכת חוסר הקונטקסט של הרשת החברתית, כדי לעשות לך קצת קונקרטיזציה.

      היה כיף ולא קל לקרוא את הפוסט שלך. הנה כמה הערות:

       

      א. על איזה כתבים של פוקו אתה מסתמך? תולדות השגעון? תולדות הקליניקה? סדר הדברים? הארכיאולוגיה של הידע? כוח/ידע: קובץ מאמרים? משמעת וענישה? ההיסטוריה של המיניות?

      ב. קראתי את כל כתבי פוקו הנ"ל ולא מצאתי ביסוס לעמדתך שהמוסיקה המזרחית היא טכנולוגית פחות מזו האשכנזית. לדעתי פוקו היה טוען ההיפך מטענתך: ראשית, הוא היה אומר שטכנולוגיות הקסטות היא טכנולוגיה של מיקרו-כוח ששברה את המונופול של מפא"י וגרורותיה על הרדיו (קול ישראל, רשת ב, גלי צהל, ושאר ירקות). שנית, הוא היה טוען שכל דיבור על קידמה מדעית וכנולוגית הוא דיסק-ורס (כל דיסק אחר של משחק יוצר משחק מחשב חדש והקלפים נטרפים מחדש, נטרפים בטרמינולוגיה של לאקאן זה מאוד מעניין) המשרת את הכוח/ידע.

      מעבר לזה, כל הכבוד על העומק של הדיון והאתגר האינטלקטואלי שגרמת לי, תודה

        6/10/07 19:56:

      לאשר:

       

      האם אתה חושב שהאדם הוא יצור טכנולוגי?

       

      נ.ב

       

      אני מזמין אותך לקרוא את הבלוג האחרון שלי - אני חושב שהוא יכול להשלים בצורה קוונטית והוליסטית את הבלוג האחרון שלך... 

        6/10/07 16:41:

      ברמה הכי פשוטה אני יכול להסביר לך את זה ככה

      קודם כל אני חושב קוונטית כל הזמן מאז שהייתי ילד.

      אבל המורים שלי "חינכו" אותי ואילפו אותי לחשוב ליניארית (שיטתית, מהקל לכבד, אבולוציונית-דרוויניסטית, התפתחותית-פיאז'הטנית) ובינארית (כן/לא). אני תמיד חשבתי שאני יכול להיות בו זמנית כל מיני דברים.

       

      גם הפרימיטיבים (מנקודת מבט מודרנית, רציונאלית, עאלק) חושבים שהם יכולים להיות כל מיני דברים בו זמנית. למשל קסטנדה האינדיאני יכול להיות כלב ואדם ואל ורוח ועוד. קפקא ניעור בוקר אחד משנתו וגילה שהוא ג'וק ("הגילגול"), אני בוקר אחד התעוררתי וגיליתי שאני גיק.

       

      אבל הכי פשוט, תחשבי רגע על עצמך, וזה נכון לגבי כל קורא של תגובה זו, בשנייה זו את רואה את המלה "שנייה" על מסך המחשב, אך את מודעת בפריפריה של התודעה שלך גם לחומריות של המסך, גם לקולות הרקע של הרחוב, גם להמיית הגלים ולאוושת הרוח (אם את גרה ליד הים). את מודעת לאלפי או מיליוני פריטי מידע, אבל את מרוכזת רק במילה "שנייה" שעל המסך.

       

      העיין שלנו היא מחשב קוונטי, התודעה שלנו היא מחשב קוונטי שחושב בעולמות מקבילים, אבל כשאנו מתרכזים או/ו מודעים למחשבות שלנו, ריבוי העיבודים המקבילי קוונטי בתודעתנו , קורס, Decoherence כמו בנין קלפים, ונותרת רק תודעה אחת זו שבה אנו מרוכזים (המלה "שנייה" הנ"ל)

        6/10/07 14:02:

      אוי אשר המון תודה!

      הפעם זה יקח לי יותר זמן לכתוב תגובה.

      זה מסובך יותר.

      כל הנושא שאתו האטום, אותו העצם, יכול להתקיים בו

      זמנית, בשני מקומות שונים הוא בלתי נתפס.

      וגם הנושא של עולמות מקבילים. שראיתי סרט על זה

      בערוץ 8. האם הוא מופרך לחלוטין ? האם יש לכך

      הוכחה במציאות. ואיך בכלל הגיעו לזה?

       

      אם היית יכול להסביר את זה ברמה יותר פשוטה.

      אתה יודע - כמורה שמיטיב לרדת לרמת הידע של תלמידיו

      :)

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      dr. second life
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין