
משפט חזק שעדיין מנסה להבין אותו... אם אתה אוהב מישהו כ"כ הרי תרצה להחזיק אותו כמה שיותר קרוב ללבך, לאמץ אותו, לחבק אותו, לאהוב בכל מעודך, לריב , להשלים וליצור שלם
אז איך זה מסתדר לעזאזל??? איך אפשר לוותר על האהבה??? איך מתמודדים עם הגעגוע, עם ההשלמה שזה לא יכול להיות שלך, שאתה לא יכול לקבל את מה שאתה כ"כ רוצה, את מה שכ"כ חסר לך???
אומרים שהגדולה היא לדעת לשחרר אפשר להגיע לשם בבקשה...?! |
מ.ג. 2010
בתגובה על
תגובות (40)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אמן!!!
תודה...
המשפט מתכוון לך שאהבה לבד לא מספיקה כדי להשאר יחד.
ורק כשמבינים את זה באמת, מבינים את מהות המשפט.
ואם זו אהבה שנועדה להיות, אז אחרי שנפרדים ממשיכים לאהוב ואם במקרה חוזרים האהבה תהיה חזקה יותר ולכנראה לכל החיים.
רק דברים טובים!
אכן זו הגדולה!!!
פשוט אי אפשר לקבל משהו באופן אמיתי בלי לחוות את המצב של העדר אותו משהו
לשחרר כאן רק באופן שזה לא יהייה כפוי, שזאת תהייה ברירה חופשית של אותו אחד להיות איתך
וגם לשחרר מספיק כדי להבין מה מרגישים כדי שכל האספקטים של דברים נדושים והרגלים יעלמו מעל השטח כדי לא לקחת הכל כמובן מאליו
נכון מאד
בספר כשניטשה בכה ישנו דיאלוג דימיוני בין ניטשה לבין פרופסור ברוייר (המאסטר של פרויד).
היה קטע חזק בספר שבו ניטשה אמר לברוייר שאם הוא רוצה להציל את הנישואים שלו הוא חייב לאבד אותם.
במקרה הזה ניטשה עשה היפנוזה לברוייר ובבתהליך הוא גרם לברוייר לעשות את מה שחשב שהכי נכון בשבילו ובעצם הריץ סרט דימיוני בראש שהוא עוזב את אשתו את העבודה, הולך אחרי הנפש.
לבסוף הוא הבין והעריך את כל מה שיש לו ביד ולדעתי לזה התכוונה המשוררת, בעצם תנסה לחזות את חייך בלי האדם הזה, "תאבד" אותו, כדי להעריך את מה שיש לך.
אל תיקח דבר כמובן מאליו זה יחזור לך כבומרנג
מרוב התרגשות שלחתי לפני שהוספתי :)
יש החושבים שאין כזה דבר אהבה ללא תנאים, אך אני באמת ובתמים מאמינה במושג הזה,
האהבה בשבילי אינה צורך, וכשאני אוהבת אינני מצפה לדבר בתמורה, אפילו לא להכרת התודה...
לא מאמינה בלשחרר בשביל שיחזור, אם זה קיים זה קורה,
אבל אם לא זורם חלק, לא כייף וכנראה לא צריך להיות!!!
אוי כמה יפה ונכון!!!
אהבה אינה תלות וצורך.
אמר הדלאי למה:
זכור שמערכת היחסים הטובה ביותר היא מערכת שבה האהבה אחד לשני גדולה מהצורך אחד בשני.
אהבה אינה תשוקה.
אהבה אינה קנאה.
לשחרר מישהו מאהבה, זה לשחרר אותו לחלוטין,
לא לסלק אותו מעינייך, לא לשחרר בתקווה שיחזור
אהבה שאינה תלויה בדבר...
<הציפיה שלנו לקבל תמורה בעד האהבה, היא שגורמת לאכזבה, תסכול וזעם>
והנה ציטוט של חכם אחר (קרישנמורטי) בנושא אהבה וחופש:
You say you love your wife. In that love is involved sexual pleasure, the pleasure of having someone in the house to look after your children, to cook. You depend on her; she has given you her body, her emotions, her encouragement, a certain feeling of security and well-being. Then she turns away from you; she gets bored or goes off with someone else, and your whole emotional balance is destroyed, and this disturbance, which you don't like, is called jealousy. There is pain in it, anxiety, hate and violence. So what you are really saying is, `As long as you belong to me I love you but the moment you don't I begin to hate you. As long as I can rely on you to satisfy my demands, sexual and otherwise, I love you, but the moment you cease to supply what I want I don't like you.' So there is antagonism between you, there is separation, and when you feel separate from another there is no love. But if you can live with your wife without thought creating all these contradictory states, these endless quarrels in yourself, then perhaps - perhaps - you will know what love is. Then you are completely free and so is she, whereas if you depend on her for all your pleasure you are a slave to her. So when one loves there must be freedom, not only from the other person but from oneself.
מצפה בכליון עיניים...
תודה :)
ואני דווקא רוצה שישחררו אותי... בשבילי...
קחי דוגמה
היא אהבה אותי מאוד ואני אותה אבל היו לה 3 ילדים והיא לא הייתה בנויה ליותר.
אז ניפרדנו וחזרנו כמה פעמים ובסוף היא הבינה שכדי שאוכל להמשיך הלאה וכדי שהיא תוכל להמשיך הלאה חייבים לשחרר.
ניפרדנו... קבענו שלא נדבר בכלל - לא נחליף מיילים - נחסום ונתנתק כי חייבים.
אז לפעמים אם אתה אוהב מישהו - אתה חייב לשחרר... בשבילו.
בהצלחה.
לא נכנסתי לך אף פעם לבלוג אבל עכשיו כשנכנסתי ראיתי שאכן יש דימיון...
כנראה שאנחנו חוות דברים דומים...
רוצה להיות חברה שלי??.
שוב כתבת דברים יפים אבל המקרה פה קצת שונה... זה לא שלא רוצים... אני בחרתי להתרחק, להתנתק ע"מ להתמקד בעצמי ובמה שטוב לי כרגע... אני לא רואה את הגבר שלי כפרס אלא את האהבה....
זו רק החלטה שאדם שלא קיים קל לשחרר - ממש לא קל לשחרר פשוט היקום מעמיד אותנו במצב של אין ברירה אלא לשחרר, אני בתור מאמינה גדולה בחיים אחרי המוות וגלגולי נשמות, יודעת שאנחנו לא באמת נפרדים אף פעם - יודעת שכל אחד שבא לחיי וגם אם זה לתקופה קצרצרה - בא ללמד אותי שיעור מסויים. אם זה בללמוד להפרד, אם זה בללמוד על עצמי, אם זה בללמוד על החיים או לא משנה מה.
לכאורה זה נראה שגבר שאנחנו מעוניינות בו ולא מחזיר לנו אהבה, יהיה קשה לשחרר אותו אם נמשיך לראות אותו - א) לומדים להתנתק ולא לראות לתקופה
ב) אם זו במסגרת כלשהי וחייבים להמשיך להתראות, לומדים לעשות את ההפרדה- להפנים שזה לא יקרה ולעבור הלאה, להמנע משיחות, להמנע ממגע, להמנע מלהחמיא לאגו או כל דבר אחר, ופשוט להתמקד בי ובדברים שחשובים ונכונים לי.
זו למידה, זה שיעור מאתגר ביותר. אבל הכל אפשרי.
מעבר לזה, המשפט "לא ניתן לזכות בו" זה כבר אומר שאת רואה מישהו כפרס או כזכייה - ואם הוא לא מעוניין אז לא ניתן לזכות בו - זו טעות לדעתי בגישה.
אף אחד הוא לא פרס של האחר - כל אחד מאיתנו הוא הפרס של עצמנו... ברגע תראי את עצמך כפרס, תביני שאת מעניקה את עצמך - ומזה את מקבלת עולם שלם.
והנה התשובה שלך :)
מקשיבים.
מזלך! אחרת......... לא חשוב
זה נכון גם לגבי החיים יקירי...
עכשיו אני נאלצת להסכים איתך בלי לריב...
אפשר ללמוד מהם אבל, מהסרטים, אם מקשיבים היטב.
אין כמו שיחה בריאה כדי להגיע להסכמות.
ובגלל זה פיתחתי עוד חוק שעוזר כבר שנים רבות.
לא מתווכחים במדיה אלקטרונית עם בן זוג. לא במייל ולא ב SMS ואפילו עדיף לא בטלפון.
כי אחרת מפסידים הבעות פנים, מחוות, שפת גוף ומכות. ובלי כל אלה השיחה לא תמיד מבוססת על בני אנוש אלא על טכנולוגיה שמגבילה את השיחה/ויכוח/קרב
וכל מה שאני התכוונתי זה שזה לא קל...
הגיוני...
ואני התכוונתי גם למצב שרוצים מאוד וזה לא עובד מסיבה כזו או אחרת.
יש מצבים שחייבים לשחרר למרות שאין שום רצון לעשות את זה אבל
אם מסתכלים על זה בצורה קרה מבחוץ זה מחייב
דווקא המצב פה הוא לא שלא רוצים...
קראתי שוב. חשבתי שוב. ואני שלם עם תגובתי.
העזיבה/פרידה/מצב שבו אזוגיות בלתי אפשרית הוא בדיוק מה שכתבתי.
להיפרד כשלא רוצה/רוצים הוא בדיוק המצב הזה.
מבטיחה לראות את שניהם, אנג'ל, אבל החיים הם לא סרט...
בעצם החיים הם הסרט שאנחנו כותבים לא???
ברור... כולנו רוצים להיות רק עם מי שרוצה אותנו אבל זה לא הסיפור כאן....
גרייס המדהימה... אמרת דברים כ"כ נכונים!!!
אכן פרידה היא השיעור הכי גדול וחשוב בחיים אנו לומדים זאת על בשרנו... לגבי השחרור מאדם ואהבה ... אימי נפטרה לפני כ-3 שנים, שיחררתי אותה והאהבה שלי אלייה קיימת בי בכל מאית שנייה שחולפת... אדם שלא קיים קל יותר לשחרר אותו מפני שלא ניתן לזכות בו... לא כך לגבי החיים... וכמו שציינתי מקודם ואני מחזקת את תגובתך... אם זה זה זה יהיה...
תודה לך על תגובתך...
אני מאמינה במה שצריך לקרות... ושאנחנו גורמים לדברים לקרות!
אבל שאלה יפה שאלת... הלוואי והיתה לי תשובה...
שני סרטים לראות: "קזבלנקה" - על אהבה אמיתית, חוצת גבולות, בלתי ממומשת. על שחרור.
ו"שחק אותה סם" - הפרודיה שכתב וודי אלן (תסריט בלבד) על "קזבלנקה", סתם בשביל הכיף.
אם האדם רוצה לזוז אז שיחרור הוא חשוב. כי מה יעזור להחזיק אותו קשור?
אני רוצה רק את מי שרוצה אותי. לא רוצה להחזיק בכוח, לא רוצה מלחמות. רוצה חיים יפים, נחמדים, מעניינים ושמחים (כן. זה נאיבי אבל זה מה שאני אוהב)
ואפילו אם אני אוהב וזה לא הולך אני משחרר. ואפילו זז בעצמי.
א) לשחרר אדם זה לא אומר לשחרר את האהבה לאדם.
ב) הכוונה אולי לזה שאת משחררת מישהו - אם הוא חוזר, סימן שזה אמיתי, אם הוא לא, סימן שזה לא היה מלכתחילה....
בכל מקרה, לדעת להיפרד זה אחד השיעורים הכי גדולים שיש לנו ללמוד בתור בני אדם.
הרעיון זה לשחרר אותו ולקוות שהוא יבוא מרצונו החופשי
לא לשחרר ולא לראות אותו יותר ...
האם את מאמינה שהוא יחזור מעצמו ?
פה נמצאת הגדולה .