הפלאשים האלה, שמגיעים פתאום, עותקים את נשימתי. אני רואה אותה שוכבת במיטה, קטנה כל כך, ממתינה לתורה בהקרנות, מסתירה מתחת לשמיכה את שקית המתנות שהביאה כדי שאחלק לצוות. אמא שלי, שתמיד חשבה על כולם ודאגה לכל הדברים הקטנים, שידעה תמיד מה נכון ומתי. אני זוכרת אותה רק מתקופת המחלה, ממתינה שיעבור מספיק זמן ואוכל לזכור גם את קודם באותה עוצמה. |
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מזדהה אתך בכל מילה.
תודה רבה.