שפע של נתונים כלכליים מתפרסמים חדשות לבקרים ומצליחים לבלבל אפילו את טובי הכלכלנים (פתאום הם מזגזגים בתחזיות שלהם) - חלקם חיוביים חלקם שליליים, חלקם היה טוב בחודשים האחרונים והכיוון החל להתהפך בימים אלו והפוך. ממש סחרחורת. מס' דוגמאות מצומצם של נתונים אלו כולל את :שיעור צמיחת התוצר, שיעור האבטלה, מדד אמון הצרכנים, מדד קייס שילר, שיעור התחלות בנייה, שיעור מכירות קמעונאיות, קצב סגירת בנקים, אחוז גרעון, חוזי CDS, הזמנות ממפעלים, נטל חוב לאומי, כמות מלאים, מכירות קמעונאיות, מספר פשיטות רגל, הכנסה אישית, וכו' , הרשימה עוד ארוכה..
במקרה הנדון יש ליישם את כלל פרטו (20/80). הכלל אומר ש-20% מהנתונים לעיל גורמים ל-80% השפעה על הכלכלה. אחד מאותם פרמטרים שלפי דעתי נכנסים לאותם 20% הוא מצב התעסוקה. זהו פרמטר מאוד חשוב גם כלכלית וגם פוליטית , את זה יודע כל נשיא מכהן. כאשר שיעור התעסוקה יורד יש לא מעט סימפטומים שאפשר להבחין בהם ואשר גורמים לתגובת שרשרת. לדוג'- שיעור אבטלה עולה מצביע על צמצום כח אדם בחברות ועסקים, אשר מן הסתם ימכרו פחות וישלמו פחות מס חברות. כאשר זה יקרה שיעור הגרעון במדינות יעלה. אם שיעור הגרעון יעלה יתכן ויהיה צמצום בתקציבי רווחה ואולי אף יעלו מסים. מצד שני העובדים שפוטרו מפסיקים לשלם משכנתא ומפסיקים לצרוך. הצריכה הפרטית מהווה 70% מהתוצר האמריקאי ולכן תהיה פגיעה לא מבוטלת בצמיחת התוצר כאשר הוא כשלעצמו פרמטר כלכלי חשוב. אם מפסיקים לשלם משכנתא מחירי הדירות יורדים כי הבנקים נתקעים עם מלאים של דירות שאין להם ביקוש. שיעור אבטלה עלול לגרום לעלייה בשיעור הפשיעה שגם לה יש השפעה על המצב הכלכלי.
מהתיאור לעיל אפשר להבין כי שיעור התעסוקה הוא פרמטר אשר לו השפעה ניכרת על הכלכלה ולכן חשוב מאוד לעקוב אחריו. בארה"ב מצב התעסוקה רע. תמריצי הממשלה לא ממש עזרו, הבנקים לא פרסו מחדש משכנתאות בהיקף שנתבקשו, יש לא מעט פשיטות רגל של אזרחים וזה נראה לא טוב. עד שלא נראה שיפור ברמת התעסוקה, שיפור יציב ומתמשך שאינו קשור ישירות לתמריצים מהממשלה לא תגיע ההתאוששות שכולם מצפים לה.
לתשומת לבכם
לאתר Alon Capital Partners |