אחד המשחקים האהובים עליי מימי ההולדת של ילדותי היה משחק החבילה. למי מבינכם שהספיק לשכוח או או שאיתרה מזלו וכלל לא זכה להכיר, הרי שמדובר באותו משחק שבו לוקחים חבילת שוקולד, עוטפים בשכבות על גבי שכבות של נייר עיתון ואז מעבירים את החבילה מילד אחד לשני לפי המספר האקראי שנופל הקובייה. כל ילד בתורו משיל שכבת עיתון אחת מהחבילה לפני שהוא מטיל את הקובייה וממשיך את הסבב. כך חוזר חלילה עד לבר המזל שאצלו נחשפת חבילת השוקולד.
במובנים מסוימים כך גם מתנהל המסחר במניות. כול מי שמנפיק, דיינו בעל השליטה בחברה, עוטף את חבילת המניות שלו במיטב הסופרלטיבים, נתוני המקרו והמיקרו, תחזיות הצמיחה ,הסיכויים והסיכונים. מן הסתם הוא מדגיש ומבליט את הסיכויים ומצניע ודוחק לקרן זווית את סעיף הסיכונים.

המשקיעים, הן המוסדיים, עושי השוק והן אנחנו הסוחרים הקטנים- מריצים את המניה סחור וסחור, למעלה למטה , מנצלים את המגמות והלכות רוח שמולידה לנו ה"קובייה", מנסים להרוויח כמה שיותר מהחבילה העטופה בעודה מסתובבת כסחורה "חמה", כשככול שיותר ויותר שכבות נחשפות (פונקציה של תקופה וותק ) מצד אחד גדל הסיכוי להגיע לשוקולד אך מצד שני גם הסיכון שבסופו של יום נגלה שהשוקולד נמס בחום ופג תוקפו..ולהיתקע עם סחורה פגומה אינו דבר מומלץ לאף אחד.
פה אולי גם טמון ההבדל בין המשחק החביב והנחמד של ילדותנו לבין המסחר במניות. במשחק ,בסופו של יום כולם חולקים בשוקולד. בשוק המניות מן הסתם כשהמניה חמה כולם נהנים אך כשסימני האזהרה צצים ועולים כולם מן הסחורה ממהרים להתרחק ולהיפרד. קיימים מספר כלים יעילים לאיתור מוקדם של הסיכונים והסיכויים כדי להימנע עד כמה שאפשר מלהיתקע עם סחורה פגומה.
אך מכיוון שמדובר במיטב כספנו ולא במשחק חברתי משעשע, רצוי ללמוד היטב מלפני ומלפנים את מיטב הכללים, ה"טריקים" והתכסיסים של הסוחרים המנוסים והמשופשפים. אל נא נשכח כי בניגוד למשחק, הרי שפה ביום סגריר , עת ייחשף השוקולד הלבן עם הנוגט כסתם מריר,  אף אחד לא יתנדב לחלוק או לסייע להיפטר מהסחורה הקרה שעבר זמנה.
אז לפני שהמשחק נגמר ואתם נתקעים עם השוקולד המר, מומלץ לעבור השתלמות ברזי המסחר. מוטב מוקדם ולפני  מאשר אחרי כשכבר מאוחר.

למידע נוסף http://www.simpletrade.co.il/