לאורך ההיסטוריה המבנים הארכיטקטוניים  שימשו כלי בידי הריבון לסמל את כוחו ומעמדו לצד עליונותו הטכנולוגית.
מי לא מכיר את הסיפור על מגדל בבל? ניסיון של שליט כל יכול בעיני עצמו שקרא תיגר על והבורא בנסותו להשיג שליטה לנצח כנגד איתני הטבע?  הסוף כידוע היה באפוקליפסה בריבוע..
בימי קדם היו אלה הפירמידות- אלו המשולשות במצרים ואלו המרובעות במקסיקו שסימלו את העליונות  הטכנולוגית לצד היכולות הלוגיסטיות של השלטון המרכזי. בשתי המקרים הם קראו בראש ובראשונה תיגר על הסביבה הטבעית שמהם הם ינקו- במעבי הג'ונגלים הטרופיים של מרכז אמריקה או במדבר הלוהט של צפון מזרח אפריקה- ובשני המקרים הטבע בסופו של יום תרם את חלקו להכרעתן של האימפריות.

היוונים כמובן השכילו והביאו את סגנון העמודים המקושטים דוגמת האקרופוליס ואילו אצל הרומאים כבר היה זה הפיתוח של חומרי המליטה שאפשרו לאימפריה לסלול דרכים כדי להקל את הקשר התחבורתי בין מרכז השלטון לפרובינציות ולשלוחות המרוחקות. בנוסף, זה אפשר לעלות את רמת החיים גם מעבר לנקודות מרוחקות ממקורות מים. חדי העין שביניכם יוכלו בוודאי לזהות את חורבות עקדות המים באזור עכו וקיסריה שנשארו כעדות לשגשוג של האימפריה ההיא...
אם נדלג טיפה על  ציר הזמן לימנו אלה, ונעיף הצצה מהירה על האימפריה האמריקאית הרי שגם שם נבחין בסממנים ארכיטקטוניים שמשדרים  ומעידים על  העוצמה והשגשוג:
ממבני השלטון שבנויים בסגנון היווני –רומי, דרך מערכת מסועפת של גשרים תלויים וסכרים ענקיים שעוזרים להתגבר על איתני הטבע ועד לגורדי השחקים שקמו כדי לסגור מעגל גם הם –התאומים- בנסיבות אחרות לחלוטין אמנם קרסו ביום הדין (את המגדל בבל החריב הבורא ואת צמד התאומים החריב שליח השטן...).
ומה לגבינו? אז מהו הבית הלאומי שלנו? במובן הפשוט ביותר של המילה. לא המדינה וחלקת הארץ שבה אנחנו גרים אלא במובן המבנה שמסמל ומזוהה יותר מכל עם התרבות העכשווית שלנו ?
לצרפתים יש את האייפל והנוטר דאם כמייצגים תרבותיים, לבריטים יש את הביג בן, גשר לונדון ובית הפרלמנט, לאמריקאים כאמור יש את  גורדי השחקים לצד פסל החירות במזרח וגשר הזהב במערב.  לאוסטרלים יש את בית האופרה של סידני ולסינים יש את החומה...
ומה איתנו ? הרי הר הבית זה בסופו של דבר צריח של מסגד שלא ממש שייך לתרבות שלנו, והכותל זה נקודה רוחנית יותר מאשר ארכיטקטונית. אבל האם יש לנו בית או שמה נאמר מבנה לאומי?  יש שיגידו שזה הצריף של בן גוריון בשדה בוקר אך גם אם נקבל את זה הרי שזה היה נכון לתקופה נשכחת עת באמת היינו יותר צנועים וראוותנים. כיום מגדלי עזריאלי על כל הפעילות הענפה בקניון הצמוד מסמלית יותר מכול את התרבות הצריכה והראווה של רובנו..
אמנם יש להם את האיכות הארכיטקטונית שלהם- בדמות המבנים בצורת העגול, המשולש והריבוע אך האם זה מה שיש לנו להציע לעולם?
ואף מילה על גשר המיתרים שבנסיבות אחרות ובמיקום אחר היה יכול להוות חלק מהנבחרת אלא שמיקומו המנותק מהסביבה פוסל  את מועמדותו.
ואולי טרם הגיע העת, ואנו ככלות ולמרות הכול עדיין אומה בהתהוות שטרם מצאה ויצרה לעצמה זהות ותרבות?
כשם אותם נושאי אשכול ענבים מפרשת המרגלים, טרם הגענו לשלב שמגיע לנו שיהיה לנו מבנים שבהם אנו גאים?