0

מה קורה כשסטודנטית שנה ראשונה למנהל עסקים נפגשת עם מנכ"ל בזק

7 תגובות   יום שני, 5/7/10, 13:40

 

הכי טוב בבית / נעמה הלבוס

 

 

''

 

במסגרת פרוייקט "המשפיע האישי שלי" בשיתוף פעולה בין המסלול האקדמי המכללה למנהל ו TheMarker, נפגשים 15 סטודנטים מצטיינים, עם 15 מנהלים מבכירי המשק.

נעמה הלבוס, סטודנטית למנהל עסקים נפגשה עם אבי גבאי, מנכ"ל בזק.

 

נוסעת ברכבת לעזריאלי. לא שמעולם לא עשיתי את הנסיעה הזו, אבל הפעם זה קצת אחרת...
בעוד כחצי שעה אשב עם אבי גבאי, מנכ"ל בזק לשיחה אישית.

מדובר באדם שמצליח להוביל תחרות ראויה בשוק מורכב וסוער. איך הוא עושה את זה?!


הגעתי. אני פוגשת את החבר'ה המדהימים מדה-מרקר ואת מיכל המקסימה מהמכללה.
בדקה וחצי של היכרות הם העלימו לי את כל החששות. והיו לא מעט...
אנחנו יושבים וחושבים איך לצלם את המפגש, להעביר את חשיבות העניין, את גודל המעמד. בכ"ז, לא בכל יום אני יושבת עם מנכ"ל חברת התקשורת הגדולה בישראל לשיחה אחד על אחת. עולים במעלית לקומה 27 – כל כך גבוה, כמו בשביל להמחיש לנו את גודל המעמד. אנחנו נכנסים ללשכת המנכ"ל, כולם מחייכים ונחמדים, כבר התחלנו טוב...
החדר של אבי מלא בפיצ'יפקס חמודים – טלפון ומודם סרוגים מצמר, טלפון חוגה שעיצבה גלית לוי ועוד הרבה. באמת מרגיש בבית. טוב, הכי טוב בבית...


הוא מקבל אותנו בחדרו ושואל למה בחרתי בו. שאלה קלה, אני חושבת.
"כי אתה מוביל בתחרות שיש בה הרבה מתחרים ואני רוצה לדעת איך", אני עונה בלי לחשוב פעמיים.
הוא מתעניין מה אני לומדת ואיפה אני גרה. "רק שנה ראשונה?!" הוא מתפלא. כן, צעירה. אני יודעת. אבל אני חושבת שזה בדיוק הזמן להתחיל ללמוד את כל מה שאני צריכה לדעת. הוא מתיישב ומחייך, משרה אוירה טובה. "מזל" אני חושבת, המעמד יכול היה להיות הרבה פחות נוח אם הוא היה נוהג אחרת.


אני מתחילה לשאול את השאלות באופן פורמאלי. הוא עונה לעניין ובדיוק על מה שרציתי לשמוע. זה איש רציני, כבר אמרתי? השיחה ממשיכה והכל כבר מרגיש נוח יותר, עד ש...
"המיקרופון שלך עושה קולות של חיכוך" אומר הצלם של דה מרקר. רק שלא נצטרך לעשות הכל מההתחלה, עוברת מחשבה בראשי, אך מיד נעלמת. הוא איש נחמד. בטוח היה משתף פעולה אם היה צריך.

אבי גבאי לא חסך ממני את משנתו – "המפתח להצלחה הוא עבודה קשה וקשב להזדמנויות". בכלל, ניכר שהוא מאמין בעבודה קשה. רואים את זה. כל דרכו המקצועית שזורה בתפקידים רציניים, לא מגיעים לשם לשווא. חייבים לעבוד קשה.
על עבודתו באוצר הוא סיפר לי שכשבאים ממקום ריכוזי ורואים את הדברים בכללותם זה תורם רבות להבנת תהליכים.
את משנתו ש"הכי טוב בבית" הוא מיישם הלכה למעשה ומספר לי שהוא הכי אוהב להיות עם הילדים שלו ושזה מזדמן לו לא מעט, הכל עניין של סדרי עדיפויות. יום עבודה של מנכ"ל לא נמדד במספר שעות שהוא נמצא, הראש עובד כל הזמן, הוא מוסיף.


ולמטרה שלשמה הגעתי – איך מנצחים בתחרות כ"כ מורכבת – אבי מספר שהכל עניין של תרבות ארגונית. אם העובדים מוכשרים לתת שירות ללקוחות הם מצליחים לספק להם מה שהם צריכים ואולי קצת "חוזים את העתיד" מתוך הבנה את פני הטכנולוגיה ואת הצרכים העתידיים של הלקוחות כתוצאה מכך.

 

השניות הפכו לדקות שעברו לחצי שעה וכמעט שעה, הזמן טס מבלי שהרגשתי. ככה זה כשנהנים.
הייתה חוויה מאלפת ומעניינת. האווירה הייתה טובה והתוכן מעניין ומדרבן לא פחות.
נהניתי לפגוש מישהו שאמר לי את הדברים שהייתי צריכה לשמוע כדי לאגור מוטיבציה ולהמשיך בדרך שלא מכבר התחלתי – חייבים לעבוד קשה. אין מוצא אחר.

אני מבחינתי, כבר הולכת ליישם את זה בעודי מכינה את חומר הלימוד למבחן הבא שמתקיים בשבוע הבא.

 

Wish me luck

 

רוצים לקרוא חמישה דברים שלא ידעתם על אבי גבאי? הקישו כאן.

 

לצפייה בוידאו הקישו כאן.

 

 

דרג את התוכן: