כותרות TheMarker >
    ';

    קטשופ

    זה פושטק בהפוכה. המקום שלי להתפרע ברגוע...

    פרופיל

    david casirer
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תגיות

    חסמב"ה מתעוררת לחיים בתל-אביב 2010

    3 תגובות   יום שני, 5/7/10, 16:26

    למען האמת, אני לא ממש חסיד של סיפורי חסמב"ה. למרות שקראתי חלק מספרי הסדרה העדפתי תמיד את הניחוח הזר של מקבילותיה הבריטיות: השביעיה הסודית והחמישיה המפורסמת של אניד בלייטון (מהן שאב כנראה יגאל מוסינזון את ההשראה לספריו שלו) אבל אני מאוד אוהב סיורים מודרכים באתרים מעניינים ולכן, כאשר פנה אלי ידידי הטוב, אורי קציר, סיפר לי על הסיור שהוא עורך בעקבות חסמב"ה בתל-אביב והציע לי להצטרף - קפצתי על ההזדמנות.
    אורי קציר, עיתונאי, דובר, פעיל פוליטי וגם בלוגר נדיר, הוא ידיד ותיק משנות פעילותינו המשותפת במודיעין. אורי הוא גם מורה דרך מוסמך בעל יכולת מופלאה לצקת תוכן מעניין לסיורים שלו באמצעות תיבולם בסיפורים ותיאורים עשירים המעוררים את נשוא הסיורים לחיים של ממש. אחרי שני טיולים עימו (אחד בפארק תימנע והשני בתל-גזר) היה ברור לי שאסור לי בשום פנים ואופן לוותר על הסיור הזה.
    אורי שילב את אהבתו לספרי ילדים יחד עם יכולתו לחצוב מידע עלום ממקורות ישנים ואהבתו לארץ ישראל לכדי סיור בן ארבע שעות בתל-אביב שבמהלכו נחשפים המטיילים למידע חדש ומרתק.
    ביום שישי האחרון התקבצנו כעשרים אנשים לסיור כזה.

    לאחר שהקבוצה התייצבה בקרן רחובות סתמי בתל-אביב פתח אורי את הסיור והבהיר לכולם כי לא מדובר בסתם קרן רחובות אלא במקום האמיתי בו התהוותה חסמב"ה. במשך ארבעת השעות הבאות פרש בפנינו אורי את מקורות ההשראה של יגאל מוסינזון תוך ניסיון להתחקות אחר האנשים האמיתיים עליהם ביסס את סיפוריו, עברנו מסלול מתוכנן היטב בו שולבו נקודות חשובות בהיווצרות החבורה החסמב"אית, דרך תחנות המשולבות בסיפורים שונים וכלה בנקודות ציון אחרות המחוברות לתרבות ולהווי התל-אביבי והארצישראלי. מאחר ולא איש ספויילרים אנוכי, אציין רק שאחת הנקודות המרתקות ביותר הייתה דווקא בית הקברות טרומפלדור הישן (הנזכר בשני סיפורי חסמב"ה) ולו בגלל העובדה שתחת המצבות שם טמונות בקרבה מדהימה הרבה מאוד דמויות היסטוריות חשובות. מעבר לזה מותר לגלות כי עברנו גם בתחנת המשטרה בצפון רחוב דיזנגוף, אתר "המערה החשמלית" ובית הספר הוותיק תל-נורדאו אבל יותר מזה לא אגלה...

    אורכו של המסלול כארבעה קילומטרים ואורכו של הסיור כשלוש וחצי עד ארבע שעות. מומלץ להצטייד במים וכובע. גם כריך לא יכול להזיק.
    מחיר הסיור 60 ש"ח לאדם ואם זה נשמע לכם כמו סיור כייפי (והוא אכן כזה) אתם מוזמנים לפנות לאורי קציר במייל ולבקש ממנו יפה להצטרף לסיור הבא שלו. מובטחת לכם הרפתקאה אמיתית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/8/10 10:18:
      תודה על הכוכב נירית למרות הבעיות שהקפה מתקיל אותך (: אבי, אכן אורי הוא בחור משקיען שלומד היטב את הרקע של נשוא סיוריו וגם כאן הוא לא חיפף. לאורך כל המסלול נשזרת דמותו הססגונית של מוסינזון ונקודות המפגש בחייו שהיוו השראה לסיפורי חסמב"ה וכן, הnציאות אז בהחלט עלתה על כל דימיון (אבל זה נכון גם להיום...).

      עכשיו...

      הפטנט החדש בקפה הוא:

       

      כאשר אתה רוצה לככב לחברים שלך בקפה...

      זו התשובה שמתקבלת:

       

      "לא ניתן לככב תוכן של אותו משתמש,

      פעמיים ביממה".

       

      למרות שכבר כמה ימים לא ביקרתי אצל החבר.

       

      כוכב אדום ל"קפה".

      ''

       

      כוכב ירוק מתקבל, לחברים כלליים בקפה.

       

      ''

       

      אולי יש גם בזה איזו חכמה.

       

       

       

       

       

      להזכירנו:

       

      להביא את גלעד שליט,

      לצלב האדום.

       

       

                   ''               

                           

        6/7/10 19:16:
      אמנם עוד לא יצא לי להשתתף בסיור , שכה משלהב את כל מי שגדל על חבורת סוד מוחלט בהחלט , אבל כבר עתה ברור לי שהפקתו דרשה מאורי קציר תשומות ותעצומות , שרק מי שעוסק בהדרכת סיורים עירוניים בעצמו יכול להבין את משמעותם. אגב , המציאות הריאלית בתל-אביב של אותה התקופה שבה חסמב"ה "פעלה" ב"שטח" עלתה ממילא על כל דמיון ... כאמור , טרם צפיתי , אך אני מקווה שיש במתווה הסיור ביטוי עז ברקע לדמותו הססגונית של המחבר , יגאל מוסינזון , שבקורות חייו היו שזורים סודות וחבורות כאלה ואחרות. כך למשל , מצא עצמו מוסינזון מככב בעל כורכו בהתנגשות הקשה הראשונה בין צבא לחברה במדינת-ישראל הצעירה מאוד: כאשר במחזה "בערבות הנגב" שכתב , אשר הועלה על בימת "הבימה" כבר בשנת 1949 , מיד בתום מלחמת העצמאות , נמתחה ביקורת חריפה על מערת היחסים ששררה בין תושבי קיבוץ מותקף בדרום (נגבה ?) לבין חיילי הצבא שנטלו חלק בהגנתם ("גבעתי" ?) . חיילי "גבעתי" בהשראת קצין החינוך החטיבת האגדי , אבא קובנר , עלו על התיאטרון הלאומי ו"כבשו" אותו . בן-גוריון נאלץ לקרוא אליו את הבימאי והשחקנים בנסיון נואש להרגיע איכשהו את הרוחות הסוערות וביקשם לצנזר קצת ... אין ספק שאורי קציר בחר כדרכו בנושא משובח לטפל בו. יהנה ציבור המטיילים , שיצא נשכר מחווית הטיול וילך לתור אחר ספרי הסדרה אצל איתמר לוי ועמיתיו .

      ארכיון