כותרות TheMarker >
    ';

    ניקולס חייק, שעונים שוויצרים, והמתכון להצלחה כלכלית

    0 תגובות   יום שלישי, 6/7/10, 01:37

    בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה ייצרה שוויץ 80% מהשעונים בעולם.

     

    בשנות ה-70 ירד חלקה של שוויץ ל-40%,

     

    ובתחילת שנות ה-80, בעקבות התחרות הקשה עם החברות היפניות והייצור הזול במזרח, הכריזו המומחים שעידן ייצור השעונים בשוויץ נגמר: "חוץ מכמה מפעלי נישה לא יישאר פה דבר," הם אמרו.

     

    במקביל הגישה חברת סייקו היפנית הצעת רכישה למספר מותגים שוויצריים.

     

    הקאמבק של השעונים השוויצרים

     

    ניקולס חייק, יועץ ארגוני בכיר שנולד בביירות ועבר לשוויץ הוזמן לגבש טיוטה למיזוג שתי יצרניות השעונים השוויצריות הגדולות ביותר. המטרה הייתה מנת להשיג מהיפנים את הצעת הרכישה הטובה ביותר.

     

    חייק עשה יותר מאשר לכתוב טיוטה – הוא הוביל את המיזוג ולאחר מכן קנה את החברה החדשה לעצמו. בזמן ההשתלטות היה לו חזון ברור: להתחרות ביפנים במגרש שלהם – בזירת המחיר.

     

    הדבר הראשון שחייק עשה היה להוזיל עלויות. המיזוג ביטל פסי ייצור כפולים, המהנדסים הקטינו את מספר החלקים בשעון ותרמו להוזלה משמעותית, ובנוסף הם התחילו להשתמש בפלסטיק. למרות כל הצעדים שננקטו, השעונים היפנים היו עדיין יותר זולים.

     

    כדי לשכנע אנשים לשלם תוספת מחיר, חייק והמעצבים שלו הפכו את השעונים שלהם לאביזר אפנה. הם בנו מותג חדש, הלכו על דגמים "משוגעים" בצבעי נועזים ופנו בעיקר לצעירים. המותג, כפי שאתם בוודאי מנחשים, נקרא Swatch.

     

    תוך שנה נמכרו 1.1 מיליון שעוני Swatch, ובשנה השלישית נמכרו 12 מיליון שעונים. ההצלחה הייתה מדהימה. כל כך מדהימה שחייק שינה את שם התאגיד מ- SSIH/ASUAG ל- Swatch Group.

     

    מלבד המותג Swatch יש ברשות התאגיד מספר רב של מותגים מצליחים אחרים, אך Swatch הוא המצליח ביותר והמזוהה ביותר עם חייק ועם החברה. התאגיד Swatch הוא כיום יצרן השעונים הגדול בעולם.

     

     

    ניקולס חייק – מחולל המהפך

     

    ניקולס חייק מת בשבוע שעבר, ב-28 ביוני, כשהוא בן 82 במהלך יום עבודה. הוא עצמו טען שהוא בכלל לא עובד – שהוא אמן ושהוא רק מבדר את עצמו 14 שעות ביממה.

     

    הסיבה העיקרית שבגללה הבאתי את הסיפור של Swatch וניקולס חייק, מלבד זאת שמדובר בסיפור הצלחה, הוא דווקא אישיותו ואורח חייו.

     

    ההגירה מרחיבה אופקים

     

    ראשית חייק הוא מהגר, ולא סתם מהגר, אלא מהגר שהגיע אל אחת המדינות שהכי קשה להתאזרח בהן. הוא רכש השכלה גבוהה בצרפת, התחתן בשוויץ, נשאר שם והפך לפטריוט וגיבור. בשוויץ קוראים לו "האיש שהציל את תעשיית השעונים".

     

    מלבד האינטרס של המדינה במהגרים זרים, אמר לי מישהו שהתנסה בהגירה לארה"ב וחזר, שהגירה משנה את הבן אדם, היא פותחת לך את הראש ונותנת לך אדרנלין. הוא ממליץ לכל אחד לנסות את זה לכמה שנים.

     

    המתכון להצלחה – יציבות או נטילת סיכונים?

     

    שנית, חייק הפך לידוען ולמיליארדר, ולמרות זאת, הוא נשאר נשוי לאותה אישה במשך שישים שנים, המשיך לגור באותה בית עשרות שנים (מזכיר לכם מיליארדר אחר?), מסרב להעסיק נהג, ומתעקש להיות פעיל בקהילה המקומית.

     

    התרבות הפופולארית אוהבת לתאר יזמים ואנשים מצליחים כאנשים נועזים, משוגעים לדבר שלא מהססים לקחת סיכונים. בצד השני של המשוואה נמצאים אנחנו – הפחדנים – שנמנעים לקחת סיכונים ושבגלל זה אנחנו נשארים אנשים קטנים.

     

    אני לא קונה את זה.

     

    בטח ישנם כמה אנשים שהצליחו והתעשרו מהימורים, רק שאני לא מאמין שזה המקרה הרגיל, ובטח שאני לא מקבל את הרעיון שאלה האנשים שאותם אנחנו צריכים לחקות. אין לי הוכחות אבל אני בטוח שרוב האנשים המצליחים הצליחו כי הייתה להם שיטה למזער את הסיכונים.

     

    וורן באפט הציע פעם תרגיל מחשבתי: תחשבו על כל האנשים שאתם מכירים, בידי מי הייתם מפקידים את הכסף שלכם לעשרים שנים? בידי זה שלוקח סיכונים או בידי הבן אדם הכי אחראי?

     

    עוד דוגמא שבאפט אוהב להביא היא שההשקעות הכי רווחיות שלו הן תמיד ההשקעות הכי בטוחות – כשהוא יודע שהמחיר שהוא משלם נמצא  הרבה מתחת לשווי האמיתי.

     

    חייק טען שהוא השתלט על יצרנית השעונים כי הוא לא יכל לסבול את המחשבה שבשוויץ יפסיקו לייצר שעונים. יכול להיות. אבל אני משוכנע שיותר מהתלהטות היצרים, הייתה זו התקופה שבה הוא הוביל את המיזוג שעזרה לו להיות בטוח שההשתלטות תהיה רווחית.

     

    עוד אני בטוח שהאישיות היציבה שלו היא זו ששמרה על ההצלחה לאורך שלושים שנים.

     

    באותו אופן אני מאמין שהדרך שלנו לרווחה כלכלית לא יכולה להבנות מהימורים אלא מסבלנות ומשיטה שממזערת סיכונים. זה לא אומר בהכרח שצריך להישאר שכיר אבל זה אומר שאנחנו צריכים להיצמד לשיטה שממזערת סיכונים.

     

    אותו הדבר נכון גם לתיק ההשקעות שלנו.

     

     

    ***

     

    הערת אגב לסיום:

     

    מה שניקולס חייק עשה עם שעוני סווטש מזכיר מאוד את מה שסטיב ג'ובס עשה עם האייפון. לא חייק ולא ג'ובס המציאו את המוצר. הרעיון לייצר שעונים זולים מפלסטיק התגלגל הרבה לפני שחייק הופיע בשטח. גם הטלפונים החכמים נמצאים איתנו לא מעט זמן. מה ששניהם עשו היה להפוך מוצר לפריט אפנה; אנשים ישנו לילה על המדרכה בתור לדגם סווטש חדש כבר לפני עשרים שנה.

     

    לא אמשיך עם האנלוגיה כי הבטחתי לעצמי להימנע מכתיבת פוסטים על טכנולוגיה, ובכל זאת לא יכולתי להתאפק כי אני חושב שהדמיון בין שני סיפורי ההצלחה (חייק וג'ובס) מעורר מחשבה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון