מחלת האלצהיימר נמשכת על פי רוב שנים רבות. ישנם לא מעט מקרים בהם החולים מנהלים שגרה די רגועה של המחלה ולאורך זמן. מדובר בעיקר בחולים אשר הטיפול במחלה אצלם מנוהל היטב. המינון התרופתי הוא נכון, התמיכה הולמת את צרכיו של החולה ואין ביטוי לתופעות קיצוניות כמו צעקות ואלימות, אלא קיים תפקוד סביר ביחס למאפייני המחלה.
במצב כזה, האדם החולה מנוהל ומתנהל בשגרה רגועה יחסית. זאת תוך שהוא כבר נמצא עמוק בתוך השלב השני של המחלה, שלב המאופיין בפגיעה חמורה ביכולת הזיכרון, שיבוש בשפה, קושי בהבנת הוראות פשוטות, חזרה על שאלות ומשפטים וצורך בעזרה בהלבשה ובשמירה על היגיינת הגוף.
כאשר כך הם פני הדברים אין צורך להילחם במחלה במישור הרפואי, אדם כזה אינו זקוק לתרופות פסיכוטיות, יש פשוט לתת לחולה להיות במחלה, לזרום איתה, להרפות את המתח תוך ידיעה של המשפחה והסובבים אותו כי זוהי מחלה של ניוון המוח, מחלה חשוכת מרפא.
זהו בדיוק הזמן להיעזר בהדרכה למשפחות לחולי אלצהיימר המספקת כלים וכללים כיצד להתנהל עם החולה בנינוחות ולהעניק לו סביבה פיזית, רגשית וקוגניטיבית נכונה וטובה לו.
מחלת האלצהיימר, אם כן, הינה מעין נכות שאפשר לנהל לצידה חיי משפחה נורמאליים. סביבה תומכת תאפשר תפקוד טוב יותר של החולה ואורח חיים קל יותר לכל הסובבים אותו. שיטת הטיפול איתה אני עובדת בהדרכת משפחות לחולי אלצהיימר הינה על בסיס גישת ה- Habilitation ובבסיסה הרעיון שיש להתמקד בעבודה עם מה שיש, מה שנשאר לחולה, ולא עם מה שהדרדר ופחת. המאמץ הוא להבין את רגשותיו ורצונותיו של החולה.
כאשר אני מגיעה אל משפחה המטופלת בחולה אלצהיימר, אני מנחה אותם איך מקיימים עימו תקשורת לפי תנאי המחלה ומצבו, כיצד ניתן לשמור על בטיחותו ולסייע בתפקודו הפיזי, באיזו מידה יש לייצר עבורו מפגשים חברתיים, איזו פעילות יומית נכונה וטובה לו, כיצד להפעיל אותו בעזרת גירוי חושי, פעילות גופנית ועוד.
כך ניתן לבנות את סדר יומו של החולה, תוך שילוב של תנועה, משחקים, פעילות חברתית, אתגרים מוחיים ותעסוקה כמו אפיה, סידור פרחים ומלאכת יד. החולה חש פחות בלבול ומצוקה, הוא מרגיש טוב יותר והטיפול בו קל יותר ואפשרי לסביבה המטפלת.
אל תהססו להיעזר בי.
שלכם, אורית שביט, מומחית לאלצהיימר הכוונה וליווי למשפחות של חולי אלצהיימר http://www.alzheimerinisrael.com/ 054-2277801
|