כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תל אביבית נמרצת

    שוזרת את החיים לתוך המילים ומהמילים מחברת משפטים כידי לנסות ולתאר כיצד החיים האלה נראים בעיניי
    www.linurman.com

    סיאסטה אירופאית מהולה בחום יולי אוגוסט ים תיכוני - או 5 ימים מאוד טעימים בסלוניקי

    14 תגובות   יום שלישי, 6/7/10, 22:28

    שום ארוחה בטיול הזה לא דמתה לארוחה אחרת ושום מסעדה שהיינו בה לא הזכירה אפילו קצת אף אחת מהמסעדות האחרות וההישג הנדיר הזה ללא מדריכים ובלי הכנות מוקדמות. פשוט הסתובבנו, התבוננו, הרחנו את האווירה וחווינו את החוויה הקולינארית של המקום.

     

    אבל לפני החוויה, הנה כמה נתונים "יבשים" על סלוניקי הקולינרית:

     

    -         השירות במסעדות של סלוניקי או זריז נורא או איטי בצורה בלתי נסבלת אבל בכולן בלי יוצא דופן יגיע לשולחנכם בקבוק מים מינראליים עוד לפני התפריט. מצד אחת מחווה של אירוח, מצד שני מנהג שגרם לי כמה פעמים לתחושת "חונק" כאילו אני לכודה ללא פתח מילוט.

     

    -         בברים של סלוניקי מצד אחד לא נהוג להגיש אוכל אבל מצד שני יחד עם כוס בירה תמיד תקבלו כוס מים, צ'יפס, בוטנים או פופקורן ככה שלאכול לא ממש תרצו.

     

    -         גם במסעדות גם בברים וגם בבתי הקפה, החשבון שלכם יגיע תמיד בהפתעה מוחלטת עוד לפני האוכל – לי זה הזכיר חתונה קתולית, הזמנת, לא אהבת, בעיה שלך, אין אפשרות החזרה ובתור אחת שאוכלת הרבה במסעדות התל אביביות שמאוד מקפידות על החלפה ידידותית של מנות שלא אוהבים, הרמתי גבה.

     

     

    השאווארמה

     

    את הארוחה הראשונה שלנו בסלוניקי אכלנו ב"שווארמיה" מקומית בשם BARBARIS שבכיכר VARDARIS, למה? כי לטענת המארחים שלנו זה ה"גירוס" (גרסה סלוניקית לשווארמה) הכי שווה בעיר. אכן מדובר במנה נפלאה של לפה קטנה ועבה שממולאת בבשר חזיר קריספי ומומלח היטב, חציל על העש, ציזיקי (יוגורט עם מלפפונים) וצ'יפס. על 5 מנות של גירוס ו- 2 בקבוקי בירה MYTHOS שילמנו 20 יורו. ודרך אגב, אחרי כמה ניסיונות נוספים התברר כי זהו באמת הגירוס הטעים ביותר בעיר.

     

     

    ''

     

     

    ארוחת שוק

     

    את "ארוחת השוק" הראשונה (והאחרונה) ניסינו דווקא בצד השני של הרחוב הראשי של השוק באחת מהסמטאות המקסימות שלו. הבעלים הכרסתן של הטברנה, שעונה על שם BAZAGIAZI התגאה בכך שכבר יש להם שולחן של סועדים ישראלים אז עצרנו לרחרח. הייתה שם אווירה מהולה במוזיקה בעלת מצלול גליקריקי והצנצנות עם הכבושים הצבעוניים על עדן החלון עשו את העבודה אז התיישבנו וטעינו את כל הטעויות האפשריות של התיירים המורעבים. אכלנו "סלט דגים" שהיה מורכב מדגים מלוחים (מאוד) ושמיר שהיה בלתי ניתן לאכילה אפילו לאוהבת מלח שכמותי. ניסינו גם את הקלמרי המטוגן והצמיגי (שהסביר את התוספת "FROZEN" שבתפריט, שלמדנו להתייחס אליה להבא). דג המקרל בעישון חם שהזמנו היה פשוט נפלא, כמותו גם הסלט היווני. הסרדינים המפולטים והמטוגנים, לעומת זאת דיי נתקעו בגרון מרוב יובש וקבב הפתיעה לחלוטין בצורתו (גוש בשר בקר שהוצא מתבשיל). יחד עם 2 כוסות יין לבן, בירה ומים כל הטעויות שאכלנו עלו 62 יורו.

     

     

    חפלה בסמטה

     

    באותו היום בערב, חזרנו לאותו האזור של העיר כי לא השלמנו עם האכזבה וקיווינו לחוויה מתקנת. הפעם מצאנו סמטה תוססת שכולה מסעדה אחת גדולה  בשם OYZOY MEAAPON ) יוונית). אווירה תוססת וצעירה עם מוזיקה יוונית עסלית, קנקני עוזו ושולחנות רבי סועדים זה מה שמצאנו שם. אכלנו מנה מדהימה בטעמה של אצבעות גבינה מטוגנות בציפוי פירורי לחם, סלט בשר סרטנים ומיונז, סופלקי חזיר, שהגיעה בצורת גלילים ממולאים בגבינה ולא בתוך פיתה אלה מעליה ועם בצל קצוץ, בצל ירוק וגבינה לניגוב. המנה בשם "קסם" שהוגדרה בתפריט בתור "משהו בין גבינה פטריות וקסם" התגלתה כפיתה באמת קסומה, שהזכיר לי את הנאן ההודי, בתוכה החביאו המון פטריות טעימות וגבינה צהובה שנמתחה כמו מסטיק בכל ביס. יחד עם 2 כוסות יין לבן בקבוק בירה אחת וקינוח על חשבון הבית שאולצנו לטעום, החשבון הסתכם ב-31 יורו.

     

     

    ''

     

     

    המהיר והזול מול האיטי והיקר

     

    ביום למחרת אכלנו ארוחת בוקר באחד מבתי הקפה שבכיכר ARISTOTEOLUS. על חביתה סלט וקפה שחיכינו להם חצי שעה שילמנו 20 יורו, סכום אצום מצד אחד אבל מצד שני לא חשבנו שיהיה אחרת (וחוץ מזה מי יכול להתווכח עם הקרייבין הישראלי הנודע לחביתה וסלט שפקד את בן זוגי באותו הבוקר?).

     

    לעומת החביתה שחיכינו לה חצי שעה בבוקר, את המנות שהזמנו במסעדת DIAGONIOS שמצאנו בצהריים ברחוב CALARI הביאו לנו תוך כמה דקות בודדות בלבד. מדובר במסעדה עם מפות לבנות מלצרים רשמיים כמו במסעדות דגים של יפו ותפריט מצומצם שלא משאיר הרבה מקום להתלבטות. הזמנו סלט גבינה שהגיע מחופש לממרח קצת פיקנטי ומאוד מאוד טעים, ציזיקי שכנראה שחכו להוסיף לתוכו את המלפפונים וכדורי בשר בצורת קבבונים (5 במנה) שהגיעו ללא שום תוספת אבל היו מלאים במיצים שרק מלהיזכר בהם מדגדג לי בפה. שם גם אכלתי את צלע החזיר שכנראה לא אוכל לשכוח כל חיי כי הוא היה עסיסי קריספי ורך כל כך שהיה מגונה שלא לאכול אותו עם הידיים. התלווה אליו גם "צ'יפס" עגולים וקראנצ'יים – מנה חלומית שרק בשבילה שווה לעשות גיחה לסלוניקי! על 2 ראשונות, 2 עיקריות ומים שילמנו 25 יורו.

     

     

    ''

     

    מטבח כריתימי בהגשה סלוניקית

     

    ביום האחרון שלנו בסלוניקי הסתובבנו מדושנים (מדי) מאוכל אבל כשהגענו לסמטה הנחמדה שליד הנמל שהייתה מלאה בשולחנות עם מפות לבנות, ליבי זעק אל קיבתי וקיבתי זעקה אל מוחי ומייד נהייתי רעבה. נכנסנו לטברנה בשם PAKABIKO (שממוקמת ברחוב בשם KATOVVA ) וגילינו כי המוצא שלה הוא בכלל כריתימי ובשל כך לא שותים שם את האוזו המפורסם אלא את המשקה שעונה על שם הראקי. השיכר הזה הזכיר לי בטעמו את השילוב בין הצלילות של הוודקה לשורשיות של הזוברובקה. בסך הכול 50% אלכוהול נפלאים לצהריי היום.

     

    הזמנו תבשיל עז ברוטב אדום (שהגיעה ללא תוספת כלשהי, רק בשר עצמות ושומן פזורים על צלחת גדולה), כדורי בשר בקר קטנטנים מטוגנים, שהיו מאוד לטעמנו, חביתה שקיבלה צורה של פאי עם חתיכות בשר חזיר בתוכו, סלט עלים ירוקים שהיה מאוד מר וחמוץ וחציל על האש, שהגיעה בצורת אנטיפסטי על צלוחית לא גדולה עם מבחר ירקות מושחמים נוספים. לא בדיוק מה שהתכוונו לאכול אבל לא נורא, זה מה שנקרא הבדלי תרבות בשילוב עם בעיות בהבנת השמיעה. קיבלנו גם אבטיח לקינוח על חשבון הבית ושילמנו על הארוחה כולה 37 יורו.

     

     

    ''

     

     

    כמעט ודיי

     

    את הפרידה מהעיר עשינו בצורה הקלאסית, בזמן השקיעה במקום נובורישי ופלצני בשם  KITCHEN BAR, שממוקם במפרץ יפיפה בנמל. מדובר במסעדה ענקית בת שתי קומות, מטבח פתוח וטרסה מעץ עם המון סטייל אנטי מקומי, סקסאפיל ומוזיקת קוקטייל ברקע. שם, לצד היאפים המטופחים של סלוניקי, כשאנחנו ממוקמים איכשהו בדיוק בין השקיעה לטיילת שאליה היא השתקפה, טעמנו את הספרינג רול (בעל צורה של סיגר) הממולא בקישוא ויוגורט שהיה אחד הטעימים שטעמתי אי פעם. את בירת הצ'אמיי הנהדרת שלנו מהלנו במנה של לקט פטריות מטוגנות על מחבת ועל הכול יחד (כולל השקיעה) שילמנו 40 יורו. עזבנו קצת מאוכזבים שלא באנו מספיק רעבים כדי לטעום יותר מנות.

     

     

    ''

     

     

    אז פיצחתי את הקולינאריה הסלוניקית - המוטיב המרכזי שלה הוא חוסר אחידות מוחלטת. מצד אחד זה מוסיף אלמנט של הפתעה לכל ארוחה מצד שני זה גורם לתחושה כאילו אתה מסתובב בחדר חשוך עם עיניים מכוסות וידיים מושטות ומנסה להבין מה קורה סביבך. כדורי בשר למשל, יכולים להגיע גם בתור כדורים גם בתור קציצות ענקיות ברוטב וגם בצורת אצבעות ארוכות. ה"סלט" בסלוניקי יכול להיות או ממרח, או יוגורט נוזלי, או אפילו סתם דגים מלוחים שקצוצים דק עם שמיר – כל האופציות כולן עדיין יקראו "סלט". את ה"קבב" הסלוניקי פגשתי גם בתור תבשיל וגם בתור "מגולגל עם תוספת" ואת ה"חציל על האש" ראיתי מוגש שלם עם יוגורט או כמחית ואפילו בצורת עיגולים עם פסים של גריל כמו האנטיפסטי.

     

    ובסך הכול מה היה לנו כאן? בשר ויאפיות, גירוס ומקומיות, סלטים והפתעות, פירות ים ומאפים, המון פטריות, גבינה, בירות ויין - אין גבול לגיוון טעימה ותהיה – זהו המסר! יחיה המטבח הים תיכוני שמטובל בשמים כחולים, טמפרמנט שמח והמון שילובים מרתקים של טעמים!

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/7/10 11:52:
      wow

      צטט: blancoynegro 2010-07-07 17:19:59

      איפה אפשר להשיג בארץ גירוס עם רוטב היוגורט ?

       

      נראה לי שאין

      (כנראה שזה אחלה ראיון למסעדה חדשה בתל אביב :-)

      צטט: doron abrahami 2010-07-08 07:44:57

      בסאלוניקי בפרט וביוון בכלל יש עדין מסעדות בייתיות בכל מיני סוגים. יש כאלה שאתה רואה מבעד לדלפק את המנות המוכנות שלהם (מעין מזנון) ואז אתה יכול לבחור בעצמך . אכלנו באחת כזאת בסלוניקי - היה נפלאה וגם לא יקר. סוג שני הם הטברנות השכונתית עם הרבה מנות בייתיות- מומלץ בחום. לא כתבת הרבה על תרבות בתי הקפה ועל ה"פרפה"- אולי שווה פוסט נוסף על עיר המדהימה הזאת?

       

      אני חושבת שכולם כותבים על התברנות והאוכל הביתי

      ולכן גם אני נסעתי בציפייה למצוא כאלה

      ובמקום זה, הפתעה!

      מצאתי עיר תוססת צעירה ונפלאה עם חיי לילה ומסעדות לא טברניות

      ופוסט על בתי קפה כבר ב"מגירה" אז המשך יבוא :-)

        8/7/10 07:44:
      בסאלוניקי בפרט וביוון בכלל יש עדין מסעדות בייתיות בכל מיני סוגים. יש כאלה שאתה רואה מבעד לדלפק את המנות המוכנות שלהם (מעין מזנון) ואז אתה יכול לבחור בעצמך . אכלנו באחת כזאת בסלוניקי - היה נפלאה וגם לא יקר. סוג שני הם הטברנות השכונתית עם הרבה מנות בייתיות- מומלץ בחום. לא כתבת הרבה על תרבות בתי הקפה ועל ה"פרפה"- אולי שווה פוסט נוסף על עיר המדהימה הזאת?
        8/7/10 01:00:
      האוכל ביוון המטעימים בעולם וגם מהבריאים. יופי של דגים, פרות ים, ירקות והכל בבישול נהדר ואותנטי. כייף
        7/7/10 17:19:
      איפה אפשר להשיג בארץ גירוס עם רוטב היוגורט ?

      צטט: מיתר שליידר 2010-07-07 09:23:33

      נראה נפלא! אנחנו חייבות לדבר דחוף על הסוד שלך - איך את מצליחה לחיות כאלה חיים נהנתניים??? למדי אותי, בבקשה!

       

      בכיף!

      אבל זה לא לעיניי כולם :-)))))))))))))))))

      צטט: lakonya 2010-07-07 11:05:15

      1. יירוס ביוונית = חזיר :) 2. אחלה כתבה, הצלחת לקלוע לרוח המקום. סאלוניקי היא עיר מדהימה בהצלחה רבת השנים שלה לשמור על הרוח היוונית (מה שאתונה למשל איבדה מזמן). 3. שווה לשלוח אותך שוב לכתוב על איך הסלוניקאים מתלבשים- חוויה בפני עצמה.

       

      חכי, יש עוד פוסט בדרך :-) כתבתי גם על דברים אחרים שם

      בכל מקרה, שמתי לב להרבה עקבים ושער כמו של המנחות של אירוויזיונים :-)))))))))))))

      ודבר שלישי, אם בא לך תשלחי אותי אני מבטיחה להביא לך את כל עידכוני האופנה היווניים :-)

      צטט: איזופוס 2010-07-07 12:22:47

      יירוס, או גירוס, זה לא חזיר, אלא פשוט סיבוב (של הבשר/שווארמה על המוט).

       

      תודה על החידוד :-)

        7/7/10 12:22:
      יירוס, או גירוס, זה לא חזיר, אלא פשוט סיבוב (של הבשר/שווארמה על המוט).
        7/7/10 11:05:
      1. יירוס ביוונית = חזיר :) 2. אחלה כתבה, הצלחת לקלוע לרוח המקום. סאלוניקי היא עיר מדהימה בהצלחה רבת השנים שלה לשמור על הרוח היוונית (מה שאתונה למשל איבדה מזמן). 3. שווה לשלוח אותך שוב לכתוב על איך הסלוניקאים מתלבשים- חוויה בפני עצמה.
        7/7/10 11:05:
      1. יירוס ביוונית = חזיר :) 2. אחלה כתבה, הצלחת לקלוע לרוח המקום. סאלוניקי היא עיר מדהימה בהצלחה רבת השנים שלה לשמור על הרוח היוונית (מה שאתונה למשל איבדה מזמן). 3. שווה לשלוח אותך שוב לכתוב על איך הסלוניקאים מתלבשים- חוויה בפני עצמה.
        7/7/10 10:04:
      טעים
        7/7/10 09:23:
      נראה נפלא! אנחנו חייבות לדבר דחוף על הסוד שלך - איך את מצליחה לחיות כאלה חיים נהנתניים??? למדי אותי, בבקשה!

      ארכיון

      פרופיל

      Lin Urman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין