ג'ון ווייט

Jon Voight

(1938)

אביה של השחקנית אנג'לינה ג'ולי, למי שלא זוכר היה כוכב גדול ומוערך מאוד בשנות ה- 70, כדאי לקרוא.

ווייט נולד בשנת 1938 בשם ג'ונתן וינסנט וויאט. את תחילת דרכו בעסקי השעשועים עשה ווייט בטלוויזיה בשנת 63 כאשר החל לככב בכל מיני תפקידים קטנים בתוכניות טלוויזיה שונות בהם "העיר העירומה", "גאן סמוק", "המגינים" ואחרים (כולן סדרות פוופולריות משנות ה- 60 בארה"ב). בשנת 67 עשה ווייט את צעדיו הראשונים בקולנוע כאשר כיכב בשני סרטים "פרנק חסר הפחד" ו- "דו קרב בדיאבלו" אך אלו לא הביאו לו פרסום מיוחד. לחשיפתו הגדולה זכה ווייט בשנת 69 כאשר לוהק לגלם את אחד משני התפקידים הראשיים בסרטו של ג'ון שלזינגר "קאובוי של חצות" בו כיכב לצד דסטין הופמן שהיה אז לאחר השחקנים הצעירים החמים של הקולנוע האמריקאי רגע אחרי הצלחת הענק של הסרט "הבוגר". "קאובוי של חצות" משנת 69 של שלזינגר גולל את סיפורו של בחור דרומי, בלונדיני יפה תואר וקצת נאיבי המגיע לניו יורק, העיר הגדולה, בכדי למצוא עבודה (חלומו להיות פלייבוי של נשים עשירות) ומתחבר עם רמאי עלוב נפש, חסר בית וצולע בגילומו המושלם של דסטין הופמן, ובין השניים נוצרת חברות מיוחדת במינה. הצלחת הענק של הסרט שגרף בארה"ב סכום של למעלה מ- 40 מיליון דולר (סכום גבוה מאוד באותם השנים) וזכה לאין ספור שבחים מהללים ולמועמדות ל- 6 פרסי אוסקר, כולל מועמדות לווייט בפעם הראשונה בחייו (ו- ווייט זכה בפרס גלובוס הזהב על היותו השחקן המבטיח של השנה) וזכיה ב- 3 פרסי אוסקר בהם הסרט הטוב ביותר של השנה, הפכה את ווייט לכוכב בין לילה, ובשנים הבאות הוא הפך לאחד השחקנים המובילים של הקולנוע האמריקאי וכיכב בסרטיהם של מיטב במאי התקופה ולצד שורה של כוכבי העל הגדולים של הוליווד באותם השנים.

שנות ה- 70 היו השנים הגדולות בקריירה שלו ווייט, הוא כיכב בשורה של סרטים בולטים, מצליחים ומוערכים בהם אפשר למצוא את הסרטים "מלכוד 22" משנת 70 סרטו המצויין (מומלץ בחום רב לראות את הסרט ולפני זה גם לקרוא את הספר) עמוס הכוכבים של הבמאי מייק ניקולס המבוסס על ספרו הידוע ג'וזף הלר בו כיכבו לצד ווייט שורה של שחקנים מוכרים בהם אורסון וולס, אלן ארקין, ארט גרפונקל, בוב ניוהרט, מרטין שיין, מרטין בלזם, ריצ'ארד בנג'מין ואחרים,  "גברים במלכודת" משנת 72, אחד מהסרטים הטובים שיצאו בשנות ה-70, מותחן מרתק של הבמאי ג'ון בורמן בו כיכב ווייט באחד התפקידים הראשיים לצד ברט ריינולדס, "תיק אודסה" משנת 74 סרט מתח/ריגול מצויין של הבמאי רונלד נים, "השיבה הביתה" משנת 78 סרטו של האל האשבי אודות חייל וויאטנם החוזר הבייתה נכה ומנסה לשקם את חייו ואת חי נישואיו, בסרט כיכב ווייט לצד ג'ין פונדה ו- ווייט זכה בפרס האוסקר על תפקידו המצויין בסרט ו- הוא כיכב בסרטו המפורסם של פרנקו זפירלי "סיפורו של אלוף" משנת 79, סרט מרגש אודות מתאגרף לשעבר המגדל את בנו לבדו, ונאלץ להתמודד עם שובה אישתו לשעבר המבקשת להחזיר לה את בנה. הסרט זכה להצלחה גדולה ו-ווייט היה מועמד שוב לפרס גלובוס. את דמותו הנוגעת של בנו בסרט מגלם ריקי שרודר ובין יתר השחקנים שכיכבו בסרט אפשר למצוא את פיי דאנויי בתפקיד אישתו לשעבר ואת ג'ק וורד בתור חברו הטוב. אגב בשנות ה- 70 דחה ווייט הופעה בשני סרטים מצליחים מאוד וחשובים מאוד הראשון בסרט "סיפור אהבה" משנת 70 תפקיד שהלך לריאן אוניל והשני בסרטו שובר הקופות של ספילברג "מלתעות" משנת 75, תפקיד שהלך לריצ'ארד דרייפוס.

שלא כמו כוכבי קולנוע רבים בתקופתו, ווייט המעט להופיע בסרטים ובחר בקפידה את תקפקידיו, דבר שבלט עוד יותר בשנות ה- 80, בהם כיכב ווייט בסך הכל ב- 5 סרטים, דבר שהוביל בסופו של שנות ה- 80 לדעיכת הקריירה שלו. שנות ה- 80 כאמור היו שנים חלשות מאוד בקריירה של ווייט שהחליט להופיע מעט מאוד בסרטים, אך למרות זאת אפשר למצוא נקודות אור בסרטיו בשנות ה- 80. בין סרטיו הבולטים באותו העשור אפשר לציין 3 סרטים בעיקר, הראשון שיתוף הפעולה השני בין ווייט לבמאי האשבי (שביים את ווייט בסרט "השיבה הביתה") קומדית הימורים בשם "לצאת מצרות" משנת 82 בו כיכב ווייט לצד פול יאנג ו- אן מרגרט, הסרט השני היה "שולחן לחמישה" דרמה נפלאה משנת 83 בה כיכב ווייט בתפקיד איש עסקים המנסה לזכות באהבת ילדיו והסרט השלישי הטוב ביותר שלו באותו העשור היה בסרט "רכבת לחופש" מותחן פעולה דרמתי מרתק משנת 85 של הבמאי הרוסי אנדריי קונצ'לבסקי על שני אסירים שנמלטו מהכלא ועולים על רכבת שייצא משליטה. ווייט היה מועמד לפרס האוסקר על משחקו המצויין בסרט והוא זכה בפרס גלובוס הזהב על משחקו.

למרות ההערכה הרבה לזה זכה בשנות ה- 80 ומועמדות לפרס האוסקר, אך אחד מהסרטים הללו לא הפך לפופולרי ומצליח, והקריירה של ווייט החלה לשקוע. משנת 89 ועד שנת 95 כיכב ווייט בעיקר בסרטי טלוויזיה (4 סרטי טלוויזיה ומיני סדרה אחת) ותפקידו הטוב ביותר באותם השנים היה במיני סדרת הטלוויזיה המצויינת "השיבה ליונה בודדה" מיני סדרת המשך משנת 95 למיני סדרה המפורסמת והמוערכת בה כיכב ווייט בתפקיד הראשי לצד שורה של שחקנים מוכרים בהם אוליבר ריד, ברברה הרשי, לו גוסט ג'וניור, כריס קופר וגם ריקי שרודר מי שגילם את בנו הצעיר בסרט "סיפורו של אלוף", וגם הפעם גילם ווייט את אביו של שרודר.

בשנת 95 לאחר תשע שנים בהם כיכב רק ב- 2 סרטי קולנוע, ושניהם כשלו, ולאחר שכיכב בעיקר בטלוויזיה, הצליח ווייט להמציא את עצמו מחדש, הפעם כשחקן מישנה. הוא לוהק לתפקיד מישנה בסרטו המצויין של מייקל מאן "היט" בו כיכב לצד רוברט דה נירו ו- אל פאצ'ינו. התפקיד הקטן אומנם אך המרשים שגילם ב- "היט" החזיר את תשומת הלב לווייט שאומנם הזדקן מאוד, הוא כבר לא היה הבלונדיני יפה התואר עם העיניים הכחולות, אלה גבר מבוגר בן 57, מכובד יותר המתאים לתפקידי מישנה מרכזיים. הקמבאק המרשים קיבל תנופה גדולה עוד יותר כאשר בשנה שלאחר מכן כיכב ווייט בתפקיד מישנה מרכזי לצד טום קרוז בשובר הקופות הענק של בריאן דה פלמה "משימה בלתי אפשרית" משנת 96. הצלחת "היט" ו- "משימה בלתי אפשרית" הביאו לווייט את הקמבאק המיוחל, ובשנים הבאות (עד היום יש לומר) הוא החל לקבל תפקידי מישנה רבים בסרטים הוליוודים גדולים בהם גילם דמויות מגוונות, הן של אנשים עשירים ומכובדים או תפקידים של אב משפחה מבוגר או תפקידים של איש מושחת רב מעלה. בין היתר היה אפשר למצוא אותו בסרטים "אוייב המדינה" שובר הקופות הגדול משנת 97 בכיכובו של וויל סמית', "מוריד הגשם" העיבוד המוצלח של פרנסיס פורד קופולה לספרו של ג'ון גרישם ועל תפקידו המרשים בסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב, הוא שב לשתף פעולה עם ג'ון בורמן (שביים אותו בסרט "גברים במלכודת") בסרט המצויין "הגנרל" (98), הוא לוהק לגלם את דמותו של נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוול בסרט עתיר התקציב "פרל הרבור" משנת 2001 בו כיכבו שורה של שחקנים מוכרים בהן בן אפלק, דן אקרוייד, קובה גודינג ג'וניור, ג'וש הארטנט, אלק בולדווין, קייט בקינסל, טום סיזמור ו- ג'ניפר גארנר, הוא היה מועמד לפרס האוסקר כשחקן מישנה על תפקידו המעולה בסרטו של מייקל מאן "עלי" משנת 2001 על חייו של המתאגרף מוחמד עלי ו- הוא לוהק לגלם את דמותו של אביו של ניקולס קייג' בשני סרטי הלהיט "אוצר לאומי" משנת 2004 ו- "אוצר לאומי 2" משנת 2007.

שני דברים חשובים שעשה ווייט בשנות ה- 2000 שכדאי לציין, הוא קודם כל הוא השלים את ביתו אנג'לינה ג'ולי, עימה לא היה בקשר טוב שנים רבות, והשניים אף כיכבו יחדיו (הוא גילם את אבי הדמות שגילמה ג'ולי) בסרט "טומב ריידר" משנת 2001, והדבר השני הוא שבשנת 2009 הוא לוהק להופיע ב- 10 פרקים בסדרת הלהיט "24" לצד קיפר סאתרלנד.

בחייו האישיים ידוע ווייט כאיש פוליטי מאוד, הוא תומך נלהב בישראל ואף ביקר בה בשנת ה- 60 ליסודה, בצעירותו היה תומך נלהב נגד מלחמת וויאטנם ואף השתתף בהפגנות רבות חלקם לצד השחקנים ג'ין פונדה, אך בשנים האחרונות הוא שינה את עורו והפך לשמרן והחל לתמוך במפלגה הרפובליקנית ובשנה האחרונה אך שלח מכתב זועם לנשיא ארצות הברית ברק אובמה ותקף אותו על המדיניות שלו. עם ביתו אנ'לינה ג'ולי ידעה מערכת היחסים עליות ומורדות, השניים לפעמים מדברים יותר לפעמים רבים יותר ומערכת היחסים בינהם איננה יציבה, בעיקר בשל כעסים של ג'ולי אל כך שאביה מעולם לא היה אב תומך ולא היה נמצא שם בשבילה.

בסך הכל כיכב עד כה ווייט ביותר מ- 80 סרטי קולנוע, הוא היה מועמד לפרס האוסקר 4 פעמים וזכה בפרס פעם אחת על הופעתו בסרט "השיבה הביתה", הוא היה מועמד לפרס גלובוס הזהב 8 פעמים וזכה בפרס פעמיים על תפקידיו בסרטים "השיבה הביתה" ו- "רכבת אל החופש" ופעם נוספת זכה ווייט בפרס גלובוס הזהב בשנת 69 על היותו השחקן הצעיר המבטיח ביותר, מעבר לכך הוא גם היה מועמד פעמיים לפרס האמי על משחקו בסרטי טלוויזיה שונים.

מבין הסרטים הבאים בהם כיכב אפשר למצוא את הסרטים הבאים:

קאובוי של חצות (69), מלכוד 22 (70), גברים במלכודת (72), תיק אודסה (74), השיבה הביתה (78), סיפורו של אלוף (79), לצאת מצרות (82), שולחן לחמישה (83), רכבת אל החופש (85), אזהרה אחרונה (91) סרט טלוויזיה, בחזרה ליונה בודדה (93) מיני סדרת טלוויזיה, חייל הבדיל (95) סרט טלוויזיה שחקן ובמאי, היט (95), משימה בלתי אפשרית (96), הגנרל (97), אנקונדה (97), פנית פרסה (97), מוריד הגשם (97), אוייב המדינה (98), נצחון האושר (99), כוכב חדש נולד (99), פרל הרבור (2001), עלי (2001), טומב ריידר (2001), זולנדר (2001), התקוממות (2001) סרט טלוויזיה, בורות (2003), המועמד ממנצ'וריה (2004), אוצר לאומי (2004), האפיפיור ג'ון פול ה- 2 (2005) סרט טלוויזיה, דרך התהילה (2006), רובוטריקים (2007), אוצר לאומי 2 – ספר הסודות (2007), מת לחגוג (2008), גאווה ותהילה (2008).