כ' יושב מול המורה בכיתה וראשו הומה ככוורת דבורים.כבר עבר זמן מה מאז שהמורה,איש נשוא פנים בעל זקן שחור ועיניים חודרות שאל אותו שאלה.בראשו של כ' יש בליל של צבעים וצלילים.הוא חש במבטם המלגלג של חבריו לכיתה.נו,אין חדש,כרגיל המטומטם לא ידע את התשובה.אחרי שהייה קלה כחכח המורה באיום.כ' התכווץ עוד יותר בכסאו.לו יכל לענות,אילו רק היה מסוגל לזכור או לחשוב,אבל ראשו כבד.ממרחק הוא רואה את שאר התלמידים מגחכים לעומתו.פניו של המורה מתעוותות בזעם.כ!זועק המורה.אתה עצלן ומטומטם!לשם מה הוריך משלמים שכר לימוד?הרי ראשך נבוב!אין שום תועלת בלימודיך!הפעם בא סופך!לך הביתה ותגיד לאביך שלא ישלח אותך לבית הספר משום שהנך טיפש כבול עץ!לך מכאן!

כ' מוצא את עצמו בחוץ,כיצד יחזור לביתו?