פעמון רוח
כמו רוח שנכנסת בחלון שנפתח. מנדנדת בחיקה פעמון רוח שבפנים. מסיטה בתנועתה חומות דמיוניים. חומות מסוככים על פעמון הנפש. והוא כמו קופא במקומו. אוגר בתוכו מוסיקה משמימה. נסתרת. צלילים של חופש. של אהבה. יודע בתוכו שהוא שם. הוא לא מחכה. כי הוא פעמון. הוא לא מצליל כדי להנעים לאחרים. הוא פשוט מצליל. כי זה מה שהוא יודע לעשות הכי טוב. הוא מצליל כי זה מה שהוא. הוא פעמון של רוח.
והרוח, גם היא שם. מאחורי חלון סגור. מתדפקת על מסגרתו כל אימת שהיא היא- רוח. ושיפתח החלון, תיכנס בתנועתה החלקה. בזרימתה הנושבת תיגע. תיגע בין שלוחותיו המתוחות של הפעמון. מניעה היא אותם. מחככת אחד בשני. מלטפת אותם אל עצמם. ובנגיעתם מנגינת קסם. מנגינה שלמה של רוח וקיים. |