ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
שבת, שישה באוקטובר
קצת לפני שתיים בצהריים, גוזרת סירנה גסה את דממת יום הכיפורים. זוהרה מסתכלת עליי ואני מסתכל עליה, וכבר נראים מתפללים חוזרים בריצה לבתיהם, מבועתים, מבוהלים, מדברים על מלחמה. בשעה שתיים אני מדליק את הרדיו, המצרים חצו את התעלה והסורים מתקיפים בצפון. כולם מרגיעים שם ברדיו, אומרים שגולדה לא מודאגת, וגם דיין אומר שאנחנו שולטים במצב. ואני רק דואג לקטנה שלי, היא בחודש תשיעי. מצאה לה זמן ללדת.
בשעה שלוש הם דופקים לנו על הדלת, מזיעים מצעידה ארוכה, הקטנה ובעלה. כבר הגיעו אליו השליחים עם הצו, עוד כמה שעות יבואו לאסוף אותו בדרך דרומה. אני מסתכל עליה, על הבטן הגדולה שלה, על איך שהיא הפכה לאישה בלי שאשים לב, ועוד מעט תהפוך היא לאמא. אנחנו מתיישבים כולנו על הספה בסלון, דרוכים, לא זזים מהרדיו. סיפורים ראשונים, פצועים ראשונים. אני לא מאמין להם שהכל בסדר, אני יודע מה זה מלחמות. הסוכרת קורעת לי את הרגליים, זיכרון מהמלחמה ההיא.
הקטנה שלי מסתכלת עליי, אבא, אתה בסדר? ואני אומר לה שהכל בסדר, מסתכל אל העיניים היפות שלה, והיא מתעוותת פתאום מכאב. ציר ראשון. השעה שלוש וחצי. זוהרה מטפלת בה, מלטפת, מרגיעה, את רוצה לשתות? והקטנה עונה מה פתאום אמא, יש צום. הגרון שלי סדוק, אני כל כך רוצה לשתות. ובחוץ הרחוב הומה, מקלטי רדיו מהדהדים מכל הדירות. הגיע הזמן להכין את רחל השכנה, היא היחידה שיש לה אוטו.
לקראת שש בערב נגמר הצום. מלחמה או לא, כולם נרגעים קצת כשמתחילים להריח את העוגיות המתוקות ואת הנענע הטרייה בתוך הקומקום של התה. לפתיחת הצום, זוהרה שלי מערבבת חלמון וסוכר, אחר כך היא תיצוק מהתערובת לכל כוס ותוסיף קפה ותבחש בתנועות עדינות מבלי לשבור את הקצף. העיניים של כולנו נמשכות אל תנועות ידיה, והאוזניים כרויות אל הרדיו.
בשעה תשע וחצי עוצר האוטובוס בחזית. הקטנה מסתכלת על בעלה בעיניים דומעות, תשמור על עצמך, בסדר? ותתקשר, בסדר? בעלה חזק, הוא מקשיח גופו, אל תדאגי, יהיה בסדר, אני אגיד להם שזה ילד ראשון הם בטוח ישחררו אותי. אני מביט בהם כשהם מתנשקים נשיקה ביישנית, והגב שלו מתרחק משם ונבלע מאחורי הדלתות של האוטובוס. דקות נוספות חולפות והקטנה מתכווצת מכאב. זוהרה שלי בודקת אותה ומסתכלת עליי ואומרת הגיע הזמן, לך תקרא לרחל.
ראשון, שבעה באוקטובר
מזל טוב לי: היום שבעה באוקטובר, מלאו לי 34. |
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (55)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נו זה יצא לי ככה באחד אחרי השני :0)
ומה תודה ? אתה כותב כל כך יפה ..
תודה לך ~
תודה לך red.
כל כך יפה,
עשית לי צמרמורת...
אוקיי, אוקיי, נראה לי שקיבלת רושם לא נכון.
יש לי גם כמה סיפורים שמעלים חיוך, למשל הג'וב, או בסבוסה. ויש עוד כמה.
לא כל הסיפורים עצובים.
ובכל אופן המון תודה שאת קוראת.
יאללה הולכת לקרוא את הבא בתור ..
מלמעלה למטה ..
אילנההההה,
תודה.
אוהב כשאת קוראת לי אריה בריבוע.
הנה, חזרתי.
תודה לך איש אפור,
לגבי הבריאות - מבטיח להשתדל.
אריה בריבוע - לא הכתוונתי כל כך רחוק..
תחזורררררררררררררר.
אני אוהבת לבוא לכאן.
טיפה באיחור,
אבל במזל טוב!
תהייה בריא,
ותמשיך לכתוב סיפורים...
היי אורית,
סבא שלי תמיד היה קיים בסיפורים,
דיברו על כשרון הציור שלו, והנגינה על העוד, והמזג הנעים, ועל איש השיחה שהיה.
תודה על הברכות.
תודה לך.
יובל יקר,
מוטב מאוחר וכו',
והעיקר שהגעת.
לשמוע כותב מוכשר כמוך כותב מילים כאלה זה באמת מחמם את הלב.
תודה על הברכות.
לא הכרת את הסבא ובכל זאת בחרת לספר את הסיפור מנקודת מבטו ...
יפה ומקורי.
אָמֵן
מאחל לך מזל טוב מכל הלב.
(למרות שאיחרתי)
ומאחל לנו הקוראים והחברים בקפה עוד סיפורים מקסימים כאלה
מפרי עטך.
עכשיו אני מודאג:
באמת שאני יודע לכתוב גם סיפורים בלי סוף טראגי... :-)
אני שמח שאהבת.
מהya,
דווקא הפעם יצא סיפור עם סוף טוב...
תודה על הברכות וברוכה הבאה לבלוגי.
נפלא, פשוט נפלא.
כל כך פחדתי שיהיה לסיפור הזה סוף עצוב,
כמו לצערי בהרבה מקרים אחרים.
כפיר, שיהיה לך יום הולדת שמח!
מיתולוגית,
תודה לך על הברכות.
וכל שאצלי -
אתה יודע...
ונכתב אליך.
מבורך בך יום הולדתך
בזמן חָנוּן נושא טוֹב וטוּב.
תודה שאתה, כפיר.
היי בהיר,
תודה לך על הברכות,
זו תקופה של התחדשות בהרבה תחומים אז אני מאד אופטימי.
תודה.
מזל טוב כפירי!
את כל הטוב שבעולם!
אבנר, תודה על הברכות,
כן, אני מהילדים ההם שנולדו לתוך המלחמה,
וכמן שאמרת, את סבא שלי הכרתי רק מהסיפורים.
כפיר, מזל טוב!
אז אתה אחד "הילדים של חורף, שנת 73?"...
מדהימה היכולת שלך להיכנס לנשמתו של אדם שהכרת רק מהסיפורים.
הדלתות הסתובבו על הצד הטוב ביותר,
והנה את כאן,
תודה רבה על הברכות,
זו פעם ראשונה שהתעמקתי במה שקרה שם ביום פריצת המלחמה ובבוקר שלמחרת (שבו נולדתי), וזו היתה לי התנסות מרגשת ביותר.
תודה.
היי נינה,
תודה על הברכות,
ותודה שבאת לבקר.
תודה לך קשת יקרה,
תודה על הברכות והאיחולים,
אמן, כן יהי רצון.
After all, tomorrow is another day
תודה על הברכות...
מזל טוב!!
כמה יפה ונעימה כתיבתך...
מכיוון שאנחנו בויר טואלי, כל מה שאני יכולה לתת לך ליום ההולדת זה כוכב.
יודעת שזו לא המתנה האולטימטיבית:-) אבל זה מה יש מותק
מ-ז-ל ט-ו-ב
שתהייה לך שנה נהדרת
שתמשיך לכתוב כל כך יפה
ושעד היום הולדת הבא, תסיים את הספר שלך
איתן, תודה על השיר הזה שנכנס ישר לנשמה,
ותודה על הברכות.
קסיופאה,
תודה על הברכות,
יום אחרי הגיוס, בשמונה לאוקטובר, שחררו את אבא שלי בעקבות הלידה. הוא חזר ישירות לבית החולים. אחרי יומיים שלושה, עם ההתלבטות לגבי השם, הודיעו ברדיו שהשמות הנפוצים ביותר לילדי המלחמה הם כפיר ו-מיה (ר"ת של מלחמת יום הכיפורים).
השם מצא חן בעיניהם.
אחרי הברית אבא שלי התנדב למילואים (כי הגדוד שלו כבר נשלח לקו), והוא נשלח לתעלה לשלושה חודשים.
תודה.
רינת,
סוף טראגי? אצלי בבלוג? מוזר.
אולי העובדה שנולדתי :-)
תודה שהגעת.
הדר יקרה,
אני שמח שהתרגשת,
תודה לך על הברכות.
משא חיים שלם, את צודקת.
לא היכרתי את הסבא שלי, ורק ניזונתי מסיפורים, ומבחינתי זו היתה הזדמנות נהדרת להיכנס לתוך נעליו.
הילדה הקטנה, הלא היא אמא שלי, דמעות הציפו את עיניה אתמול כשהיא קראה את הסיפור ונזכרה.
תודה לך על הברכות,
למרות שבקשר ל-"צדיק גדול" יש לי עוד כמה דברים לשפר.
welcome a-blog
ותודה על הברכות...
תודה לך, מעצב(נ)ת.
רונית,
לא תאמיני לאן שלחת אותי עם התמונה הזו,
אחורה בזמן עד לישו.
תודה שהגעת.
חגי, תודה לך,
תענוג כשאתה בא לבקר.
מילים: יוסי גמזו
לחן: חיים ברקני
עיניו טובלות בתכלת עוד
אך כבר במבטיו האש
הוא שב אלי אחר כל כך
שותק אבל זוכר כל כך
מילים קצרות כמו קרב וכמו מוקש
ילדי איננו ילד לא איננו ילד
ידיו נגעו בפלד בימים של אש
ימינו אלה
כן הוא שב אחר כל כך
שותק אבל זוכר כל כך
מילים קצרות כמו קרב וכמו מוקש
אותו תלתל אותו סנטר
ובכל זאת משהו אחר
משם מן הקווים נשקף
הוא שב אלי עם חול נודד
אבל את ילדותו איבד
אי שם במוצבים ובמרדף
ילדי איננו ילד לא איננו ילד
עשן ימינו אלה מעיניו נשקף
עיניים תכלת
כן הוא שב עם חול נודד
אבל את ילדותו איבד
אי שם במוצבים ובמרדף
ילדי איננו ילד לא איננו ילד
עשן ימינו אלה מעיניו נשקף
עיניים תכלת
לו נשאר כמו לפנים
אותו הילד ששנים
צמח פה על ידי
אבל לשווא אין כל תועלת כבר
ידיו נגעו בפלד כבר
ילדי איננו ילד כבר
***********
כפיר יקר, מזל טוב.
מגיע לך.
(ססססס עמק... לא יפה לקלל ביומולדת אבל כבר 3 ימים ללא כוכב. כסססססס)
למה אין לי כוכבים כבר למעלה מ 24 שעות???????????? למה???????
פאקינג קפה.
(סליחה שליכלכתי לך את הפוסט עם הקללה, כפיר. תמחק אם נראה לך בוטה מדי)
מזל טוב, כפיר.
סיפור נהדר ואני מחכה להמשך.
מזל טוב, כפיר
הבטן התכווצה לי לאורך הקריאה. צפיתי סוף טראגי (שאולי עוד יגיע כי לא ממש פורט הסוף...) ושמחתי למצוא את יום ההולדת שלך....
וואו
מרגיש לי
מרגש לי
מזל טוב
נראה לי שהכתיבה שלך משתבחת עם השנים
כמה יפה. פרק. פרקת משא חיים שלם. ואני אהבתי מאוד. את הכתיבה. הסיפור. הדמויות והילדה הקטנה.
מזל טוב אתה בן ל"ד וכבר צדיק גדול.
כוכב במקום פרח.הרי אין הבדל גדול.
ניצה.
פוסט מקסים,
ולמרות האותיות הקטנות מזל טוב.
מזל טוב.
תענוג לקרוא .
תודה