שושי שמיר
פוסטים פופולאריים
-
סימנים פשוטים: שירה צריכה קהל אנונימי
21/5/10 | 912 צפיות
-
שיר אהבת המשוררת
8/12/12 | 797 צפיות
-
מזל טוב לצבעוני שחור צבעוני
19/3/09 | 5786 צפיות
-
סימנים פשוטים: היי שלום
2/6/12 | 966 צפיות
-
שירי מקום לתיקון: מושבת קוורץ
28/10/09 | 988 צפיות
-
סיפור: דלת סגורה בחדר של ילדה
8/10/09 | 1335 צפיות
פוסטים אחרונים
- שיר - ע'גמי 5/1/14
- דיני לכתוב 29/12/13
- מחפשת שֵׁם 23/12/13
- שיר - אילמת לא מלידה 13/12/13
- שיר - מה תעשו לי? 6/12/13
- בכה בחה בחק 29/11/13
מקום לתיקון: תִּשְׁנִי בְּשֶׁקֶט, הֶהָרִים עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם.
תִּשְׁנִי בְּשֶׁקֶט, הֶהָרִים עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם תִּשְׁנִי בְּשֶׁקֶט, הֶהָרִים עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם. שִׁירָתֵךְ מֻנַּחַת. מוּזָר נִשְׁמָתִי, אֵיך מִלִּים כָּאֵלֶה מַדְמִיעוֹת אוֹתָךְ. יָכוֹלְתִי לִטְעוֹת שֶׁיֵּשׁ סֶנְטִימֶנְט פִּתְאוֹמִי.
בְּשֶׁקֶט שָׁאוּל מִשִּׁירֵךְ הֶאַחֵר שוּבִי לְשַחֵר אֶת קוֹלֵךְ הַיָּשָׁן קוֹלֵךְ נִיחָר מֵעָשָׁן, מִקְּשִׁיחוּת נִרְכֶּשֶׁת בְּדִין, טוֹטָפוֹת עַל מִצְחֵךְ שְׂעָרֵךְ הַקָּצוּץ מַבַּטֵךְ.
הֶהָרִים לְצִדֵּךְ, וְאָז שְׁבִיל, בְּצִדֵּךְ הַשֵּׁנִי הַתְּהוֹם. גַּם תְּהוֹם הִיא הַר לָעוֹמֶדֶת תַּחְתֵיהָ בְּחִיל. רוֹקֶמֶת הַדֶּרֶךְ צְבָעִים. פֶּרַח? יָבוֹא פַּרְפָּר בֵּן יוֹמוֹ? שִׁיר יְלָדִים נִשְׁזָר בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת, הַזְּמָנִית. אֱמֶת מִלֵּב אַחֵר, לְמַה אַתְּ כָּאן לְהִזָּכֵר?
עוֹמְדִים הֶהָרִים. כְּשֶׁאַתְּ מוּלָם הֵם חוֹמָה שׁוֹמֶרֶת וְסוֹגֶרֶת. אֵין לְאָן לָלֶכֶת אֶלָּא לַקִּיר. מִתְקַהֵלֶת בִּפְרֻדּוֹתַיִּךְ, מְדַלֵּלֶת אֶת הַצְּפִיפוּת עַד אֲוִיר דָנִידִין אוֹ הָארִי בִּגְלִימַת נִסְתָּרִים הָיוּ מַכִּירִים בָּךְ. יְחֵפָה וְחַפָּה מִמִּדְרָךְ, שְׁקוּפָה וְנִרְעֶדֶת כִּכְנַף שַׁפִּירִית, מִתְלַוָּה אֶל צִלֵּךְ וְהִנֵּה הוּא גָּדֵל וְהוֹלֵךְ. הֶהָרִים נִפְעָרִים
בִּמְקוֹמָם פֶּתַח, סַף מְעָרָה. אַתְּ מַעֲרָה אֶל תּוֹכֵךְ מַיִּם רַבִּים. לָרִיק. הֶבֶל גּוּפֵךְ אֵד אָדוֹם. קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ מְהַדְהֵד בָּאֵש הֶבֶל בּוֹעֵר וְאֵינֶנוּ אֻכָּל וּלְאָן אוֹלִיךְ אֶת הַיֵּשׁ. כָּל הַטֻּמְּאָה הַזֹּאת, אֵין בִּי מְתֹם. מַנְגִינַת הָעֶרֶב בַּעֲדִינוּת מְפַלֶּסֶת מְסִלָּה. מַנְגִינָה תְּפִלָּה.
©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, 7 ביולי 2010 |
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מתהפכת הבטן כשקוראים. אני מתנחמת בכך שהקשיחות נרכשת, ושהיא תשחר את קולה הישן, ותיזכר מי היא ותקבל כוח ללכת הלאה, ולצאת מהשקיפות...
לולה, אני מודה לך על המלים החכמות שלך.
נורא קשה במתכונת החדשה של האתר, כל כך מעט תגובות ואני לא יודעת בכלל מי קיבל/ה ומי לא... קצת התייאשתי.
שימח אותי למצוא אותך כאן היום
שירה משובחת שושי, דיאלוג עצמי ללא כחל ושרק.
הכותרת מעולה ומצביעה מן ההתחלה שזה הולך להיות קשה.
תִּשְׁנִי בְּשֶׁקֶט, הֶהָרִים עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם < זה לבוא ולומר למישהו, הסר דאגה מלבך, שום דבר לא השתנה. השינוי חל רק בעצמך.
יָכוֹלְתִי לִטְעוֹת שֶׁיֵּשׁ סֶנְטִימֶנְט פִּתְאוֹמִי < משפט שמעיד על קשיחות הכותבת.
משפט שמאד אהבתי בגלל האמירה הדרמתית והמוחשית על חוסר אופציות: או לטפס על הר או ליפול לתוך תהום:
הֶהָרִים לְצִדֵּךְ, וְאָז שְׁבִיל, בְּצִדֵּךְ הַשֵּׁנִי
הַתְּהוֹם. גַּם תְּהוֹם הִיא הַר לָעוֹמֶדֶת תַּחְתֵיהָ בְּחִיל.
הפתרון המסתמן מופיע בתור מערה, אבל הכל לריק.
מים רבים ואש סביב ואז השורה האירונית שמכילה מילים הלקוחות מקטע תפילה בשם קדושה:
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ מְהַדְהֵד בָּאֵש הֶבֶל בּוֹעֵר וְאֵינֶנוּ אֻכָּל
וּלְאָן אוֹלִיךְ אֶת הַיֵּשׁ.
"קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:" (ישעיהו ו', ג)
תודה על שיר ענק,
לולה
תודה שזיכית את שולחני במצוות דבר תורה על שולחן השבת :)
במתוה האבסולוטי:
הרים = תהומות
גבעות = בקעות.
וגם נהניתי לקרוא
שוקי
שושי היקרה את צודקת. זה אכן קיים בשיר. מנסה להבין מאיפה נבעה הפרשנות שלי, ולא ומצא הסבר מלבד השפעה רגשית פנימית שהושלכה אל השיר עצמו. בכל מקרה, רואה את זה בתור מקרה מרתק שבו הפרשנות מושפעת מגורמים אחרים (אם אכן זאת הסיבה). תודה שהסבת את תשומת ליבי. :)
תודה רבה לך פאני חברתי הרגישה
הַתְּהוֹם. גַּם תְּהוֹם הִיא הַר לָעוֹמֶדֶת תַּחְתֵיהָ בְּחִיל.
רוֹקֶמֶת הַדֶּרֶךְ צְבָעִים. פֶּרַח? יָבוֹא פַּרְפָּר בֵּן
יוֹמוֹ? שִׁיר יְלָדִים נִשְׁזָר בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת, הַזְּמָנִית. אֱמֶת
מִלֵּב אַחֵר, לְמַה אַתְּ כָּאן לְהִזָּכֵר?
תודה לך שושי על שיר יפה
עם עוצמה וכוח שאת מתארת בהרים
התיאור בשיר מדהים איך שאתה כותבת
בחיים הכל אפשר לראות בפרחים ומעלהם פרפרים יפים
סוף שבוע נהדר לך ולכל החברים.
אבל בוריס, ההרים דווקא נחדרו, ואפילו הטכניקה נמצאת בשיר, למרבה הפתעתי, תבדוק בבית הרביעי. ואולי לא הבנתי עד הסוף את כוונתך?
תודה שמעון, כתמיד אתה מרחיב ומעמיק את הבנתי.
האם רק נדמה לי שהתגובה שלך נקטעה?
הכי טוב אחר הצהריים בצל העצים בבית קפה. גם בדיזי מתאים :)
לעתים קרובות הכתיבה מנחמת אותי (גם כשה"חומר" קשה). יהודית חברתי היקרה, ריגשת אותי במלותיך.
מעניין, אחשוב על זה. תודה
תודה לך, גרטה יקרה
תודה על השיר :)
גַּם תְּהוֹם הִיא הַר לָעוֹמֶדֶת תַּחְתֵיהָ בְּחִיל
עוֹמְדִים הֶהָרִים. כְּשֶׁאַתְּ מוּלָם הֵם חוֹמָה שׁוֹמֶרֶת
וְסוֹגֶרֶת
עד שנפתח במקומם פתח, סף מערה, שדומה כי היא עצומה ללא סוף. כמו הר, אך שלא כמו תהום.
מַיִּם רַבִּים. לָרִיק. הֶבֶל גּוּפֵךְ אֵד אָדוֹם.
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ מְהַדְהֵד בָּאֵש הֶבֶל בּוֹעֵר וְאֵינֶנוּ אֻכָּל
וּלְאָן אוֹלִיךְ אֶת הַיֵּשׁ. כָּל הַטֻּמְּאָה הַזֹּאת, אֵין בִּי מְתֹם.
מַנְגִינַת הָעֶרֶב בַּעֲדִינוּת מְפַלֶּסֶת מְסִלָּה.
מַנְגִינָה תְּפִלָּה.
מילותיי קטנות מול היופי הזה*אוהבת את כתיבתך שושי יקרה, עבורי היא נחמה גדולה.
כתבת יפה ונוגע
http://www.youtube.com/watch?v=dRCLP0j7SZc&feature=related
........................
טיילתי