פעם הכול היה פשוט יותר. תחום ההשכרה היה מוגבל או יותר נכון מקובע לתחומי השכרת הרכבים, הספרים (שמשום מה השתרש כהשאלה למרות שבפועל דין ספר מושכר כדין רכב- להוציא את עניין ה full tank ...אם כי אינני בטוח כלל וכלל כי מחיר הקנס באיחור בהחזרת הספר שלא לדבר על העימות הבלתי נמנע עם הספרנית הכעוסה קשה הרבה יותר מעניין מילוי הדלק..) . כמובן היה את הדירה להשכיר וגם עובדים להשכיר – פועלים יומיים בחקלאות, בבניין ושאר תחומי העניין שרחוקים שנות אור מהצווארון הלבן..אך הזמנים השתנו והטכנולוגיה התקדמה והאינטרנט הפך את עניין ההשכרה לחגיגה מדהימה. למבקר לרגע ייווצר הרושם כי כל העולם וגרושתו מעמידים את עצמם באופן זה או אחר להשכרה.
ובעצם מה רע? בעולם שבו הכול זמין, נגיש ויחסית זול נורא מפתה להשאיל, להפיק את מירב התועלת ולהחזיר. מה גם שזה תורם למדיניות הירוקה של מחזור והימנעות מניצול יתר של משאבי הטבע והסביבה.
בעצם ,כשאני חושב על זה תוך כדי כתיבת הפוסט, האם הקיבוץ של פעם ובכלל האג'נדה הקומוניסטית בתיאוריה שלה בעצם היוותה מעין מודל של תרבות שסגדה להשאלה כקונטרה לתרבות הצריכה ?
רק מה חבל שהם לא הצליחו להתגבר על הבאג הקטן של מדיניות החזרה קלוקלת ולא יעילה...
כיום בכול אופן המציאות עולה על כל דמיון. בארה"ב, לאחר שמיצו את כל סוגי ליצני יום ההולדת השמחים אף הגדילו לעשות וכיום ניתן להשכיר ליצן-קונדס שובב ורשע למכביר. תמורת סכום סמלי הליצן הרשע יטריד וימתח את הנער והנערה בהטרדות ואיומים עד לשעת השין עת יכבד את בעל השמחה בעוגת קצפת ישר לפנים.
בגרמניה לעומתם מפעילים שירות השכרת בעלי חיים בדגש על ברווזים לאכילת היתושים וכבשים לכיסוח הדשא...הכול במסגרת המדיניות של עידוד הדברת מזיקים באמצעים ירוקים וידידותיים לסביבה...
מניין מתי אצלנו נזכה לראות ליצני יום הולדת כרשעים מרושעים ועידוד ממשלתי להשכרת צמחים ובעלי חיים לשמירה על הסביבה ושיפור איכות החיים? |