תמיד חשבתי שביחסים בין אישיים ובמיוחד ביחסים שלי עם נשים, הדרך הטובה ביותר לתקשר היא לשים את הקלפים אל השולחן בשעות שבהן אי ההבנה מושלת בכיפה.

יש לדבר, לתומי סברתי, יש לפתוח דברים, לדסקס עד שמסירים את המתח באויר ובכך מונעים משקעים מיותרים, קצר בתקשורת ועוד...

לא הבנתי כאשר הצד השני סירב לפתע לשתף פעולה. לא יכולתי להבין את השוני בדרך שבני אדם שונים מגיבים, את השוני ממני.

הדבר הותיר אותי בתחושה קשה של חוסר שליטה, מה שהגביר אצלי את הצורך והמוטיבציה ליצור קשר, לדבר, לפנות אל הצד השני.

היא מאידך סימנה אותי כטיפוס חונק אשר איננו מרפה והיתה אובססיבית ברעיון שאני אובססיבי עליה....

שיחה קצרה עם ידידה יצרה אצלי הארה, חשתי כאילו פיזרה היא אור על דברים שהיו בעיניי כה מעורפלים:

לא כולם אוהבים לדסקס ולא בכל עת... עת לזרוע ועת לקצור, עת לדסקס ועת לתת ספייס...

הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר באדם שחרד על גבולותיו, על החופש שלו. אותו אדם נכנס לחרדה רבה יותר, הוא אינו יכול להבחין במניעים שלי, מגונן על עצמו, על החופש שלו ולא יכול להכיל ולו חלקיק ממה שפועם בי ומניע אותי... זה לא סוד שלפעמים החרדות שלנו הם האויבים הגדולים ביותר של החופש האישי שלנו. החרדה מרתיעה אותנו וכולאת את רצוננו ואנו משלמים על כך מחיר יקר של תיסכול.

אני, שלעתים פועל לעתים מתוך חרדת דחייה, מגביר את הדחייה שמשדר הצד השני ואת חוסר היכולת שלו להכיל ולו מעט מרצוני הטוב...

לעתים לא מספיק ברצון טוב בכדי לגרום לצד השני את היכולת להכיל.. ומאידך אני לא יכולתי להכיל את עצם העובדה שככל שהגברתי את מאמצי כך סיווגה אותי היא באופן אובססיבי כאובססיבי עליה!

כל דבר שאמרתי לה, שניסיתי להגיע איתה להבנה, היא ראתה את זה כביקורת, כאיום על החופש שלה.... אך אני אינני ממשמר הגבול ורק רציתי תנועה חופשית בין הגבולות שלה ושלי... באתי עם שערים פתוחים, לא זיהיתי את השלט: "עצור, גבול לפניך..." ובטח לא הייתי מודע כי דורך אני על אדמת מוקשים ודבריי נפלו על אוזניים ערלות, זורע אנוכי על אדמת טרשים...

כתבתי לה כרטיס ברכה, אך היא לא העריכה, פניתי אליה במייל וזכיתי לפס צר יותר מעולם נמלה...

השטתי לה אצבע של "שולם שולם לעולם"... אך היא סירבה והיא עודנה בשלה אך להושיט יד לשלום- לא בשלה!

עת לדסקס ועת לתת ספייס... זהו כלל גדול בתורת היחסים...

אמרה לי פעם מישהי שלמדה קבלה רעיון נחמד:

מדוע נאמר "ואהבת לרעך כמוך" ולא ואהבת את רעך כמוך?

מכיוון שאתה לא אמור לאהוב אותו מא' ועד ת'...

מכאן הבנתי שאתה אמור לקבל אותו כפי שהוא, פחות להבין ויותר לקבל!

זאת האמת השוררת מאחורי הצלחתם של קשרים...