שניה לפני שיצאתי משער החצר של הבית, נזכרתי שלא ביקשתי כסף מאחי, אמרתי לעצמי, לא נורא, אסתדר.

יצאתי לכיוון העיר הגדולה. בדרך הלוך, תפסתי טרמפ כהרגלי, וכמעט שהגעתי עד למקום חפצי.

נפגשנו, ישבנו, שתינו בירה, גם אכלנו אגאדיר. היה נחמד. והיה לי כרטיס אשראי בכיס, אז מגהצים.

בטח מגהצים. בסוף גם צריך לחתום. לא כהתחייבות על הכיסוי. כאמצעי זיהוי. גם כן דרך.

היה ממש טעים. אני חולה על המבורגר של אגאדיר. כזה עם בייקון ואמנטל.

בזמן שישבנו, במקרה פגשתי ידיד. הוא במקרה עבר שם. הוא בכלל מבאר שבע. וכמעט כמוני, מגיע רק פעם בשנה לתל אביב. הפעם בשנה היתה היום. שלו וגם שלי (האמת שאני מגיעה קצת יותר).

קבענו מאוחר יותר ביפו. באיזה מועדון. אמר שיקפיץ אותי בדרך לבאר שבע, הביתה לגדרה. מגניב. עכשיו גם יש לי איך לחזור.

אז, התפצלו דרכינו.

בינתיים, שבעתי. ונשארתי לבדי. התכוונתי לתפוס מונית לכיוון יפו, אבל היתי צריכה להוציא מזומן למונית.

הכספומט, לא ממש בא לקראתי.

למרות שהחיוב של הויזה יורד בעשירי, והמשכורת נכנסת בתשיעי. יש מספר ימים לפני המשכורת לפעמים, שהכספומט משתעל עליי.

זה היה היום.

אז אמרתי לי, אמרתי לי לא, אל תילחצי.

הלכתי לכיוון כספומט אחר, לחפש את מזלי. ההוא היה חולה, הכספומט הזה רק ראה אותי, עשה את עצמו מת.

אז נכנסתי לקיוסק. המוכרן האדיב, למרות שמכבד כרטיסי אשראי, לא היה מוכן שאשלם במקום מישהו שרצה לשלם לו במזומן. מה בכלל אכפת לו על העסקים שלי עם הלקוחות???

כל יתר הקיוסקים, בכלל לא מכבדים אשראי.

מצאתי את עצמי. עומדת לבד. ברחובות תל אביב. ב0000 בלילה. ואין לי שקל על התחת. וגם לא בארנק.

עשר שניות

נושמת עמוק

ומתחילה ליצעוד לעבר אחת הסמטאות

חיפשתי שם את מזלי

אז זהו, זה השלב שבו אתם אמורים להבהל - אז אל.

היתה שם תחנת דלק זניחה, עם מתדלק חביב.

שאלתי אותו אם מגיעים לשם רכבים. הוא ענה שמידי פעם.

ישבתי איתו, העברתי איתו את הזמן. התקרב רכב, טוסטוס, הוא אמר לי, אין מצב, בטוח אשראי. ואני - נחכה ונראה.

"אשראי או מזומן??"

"אשראי"

שיט!!

אשראי, הוא בא לתדלק, אולי זה אני, אולי הימים הנוראיים של לפני תלוש המשכורת, אבל לצערו, או למזלי, הכרטיס שלו לא כובד.

הוא נאלץ לשלם במזומן.

בינתיים 20 שקלים השגתי. בכוחות עצמי, בכוחות הרשע, או בכוח אחר.

אחרי כרבע שעה, טוסטוס נוסף (רק עם 20 שקלים אי אפשר להגיע במונית ליפו)

אני למתדלק "מזלי מתקרב"

עונה "לא נראה לי"

"מזומן או אשראי?"

"יש פה פזומט לא?"

שיט!

מנסה, לא עובד.

מנסה שוב, לא עובד.

משאבה שניה, לא עובד.

"טוב, שים לי מזומן"

25 שקלים נוספים

תהיו רגועים. לא ירדתי לזנות, והגעתי הביתה בשלום!