jorma merone- a rose in tears
נֶטֶף דִּמְעָה
אֶגְלֵי טַל ז וֹ לְ גִ י ם צוֹרְבִים נְטִיפֵי דִּמְעָה עַל אָבִיב שֶׁכָּבָה.
זְמַן גַּעְגּוּעַ
"לֹא תָּמוּת בַּת-הַשִּׁיר, לֹא תָּמוּת לְעוֹלְמֵי עַד." ש. טשרניחובסקי
כְּשֶׁהָעֶצֶב כָּכָה מִתְגַּנֵּב נֶחְבָּא בְּחַדְרֵי הַלֵּב.
קָדְרוּ שָׁמַיִם, צל עננה כבדה... ים של כאב.. וְהַגַּעְגּוּעַ חוֹתֵךְ כְּתַעַר, מַעֲלֶה אוּדֵי דָּם נֶפֶשׁ מִתְקוֹמֶמֶת לָעַד מְדַמֶּמֶת. יולי,1994 . . .
התמונה מהנט..
|
אסקרינה
בתגובה על כֶּשֶׁף הַלַּיְלָה
תגובות (124)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זו תקופה בשנה שמביאה את עוצמת הגעגוע
כאב על אובדן....
ונותנים לכאב מקום,,
וחייבים להמשיך ,,
אז לומדים לחיות עם זה,,,
תודה דן,,
אור לשבוע חדש ומעודד....
נפלא לדעת זאת,,,
האביב שמגיע תמיד מחדש,
מביא את ההתחדשות הנוסכת חיזוק ורעננות בכל תחושה ורגש כואב,,
מפריחה ניצנים חדשים ומחזקים...
כמה יפה לומר זאת ולהזכיר ,אמיר יקר,,,תודה..
מקבלת בשמחה ,,
תודה דבי יקירה
♥
תודה לך ליהי יקירה,
שבוע מצויין שיהיה,,
ותודה לך מקרב לב על האמפטיה הטהורה...
שבוע טוב לך פיני יקר...
שני קטעים שנכתבו בניפרד על אותו נושא....
ובעצם, נטף דמעה הביא את זמן געגוע....
והיום שבוע חדש...
בבשורות טובות...
תודה סמדר יקרה,,
אור לשבוע נפלא..
תודה אפרת,,,
וכבר דיברנו בפרטי,,(-:
והנה שבוע חדש של בשורות טובות....
חן חן לך בלוז,
ושיהיה רק בבשורות טובות לכולם....
תודה דרור יקר...
אור לשבוע חדש ומעודד
תודה לך מעומק ♥, שושנה יקרה...
מילותייך מחזקות ומעודדות ....
בהחלט בזמן כזה צריכים למצואאת היכולת הפנימית להתמודד ולהמשיך הלאה...
תודה יקירתי..
זה חלק מהחיים,,ולומדים לחיות עם זה,,,
והנה שבוע חדש ומעודד ,,,,
שבוע חדש ומ עודד,,
ובשורות טובות,
תודה מירב וסיגלית
תודה אהוד יקר.....
שבוע טוב לך
תודה פול....
והנה שבוע חדש בבשורות טובות,,
למדים לחיות עם מכלול של תחושות, ...
תודה איריס..
יש גם תחושות כאלה,,
והיום, כבר שבוע חדש ומעודד,,
תודה צבי יקר,
שבוע חדש בבשורות טובות
תודה איזמרגד יקירה....
אכן, ליריתוש',
החיים רצופים מכלול רגשות,
שילוב כאב ושמחה
עצב וגעגוע,,,
ואנו למדים לחיות עם זה..
שבוע טוב שיהיה....
תודה קובי,,
שבוע טוב ומעודד.....
כמעט אף פעם לא מוכנים לברק הזה,,
והוא בהחלט פוגע בעירום הנפש, בפגיעה כואבת......
תודה כרמל על ההזדהות המבינה....
כמעט בלתי אפשרי,,
מנצלים את כל גלגלי ההצלה שישנם,
ואף ממציאים כאלה חדשים....
התמודדות לא פשוטה...
וצריך לדעת להמשיך ...
בהחלט של אותה מטבע.....
כל מכלול הרגשות בלב אחד,,,
אכן שירה,,כשנאלצים לחיות עם אובדן ולהתמודד ביומיום,,,
חייבים למצוא איכסוןו בתיבה נפרדת, על מנת להמשיך ולתפקד...
תודה לך יקרה..
חן חן לך זהבית...
מקנחים דמעות של געגוע...לשבוע חדש ומעודד...
תודה לך דאז...
שבוע חדש ומעודד....
תודה אסקרינה,
התחושה היתה בהחלט כזו...
תודה אוסנת יקירה,,
בוודאי כבר ביקרתי ונהניתי..
תודה יקירה...
לומדים להתמודד ולחיות עם זה....
ועכשיו שבוע חדש ומעודד
געגוע עז למשהו שאננו
יכול להיות חותך ונוקב בבמיוחד...
חן חן לך alma יקירה..
הלחות אכן כבדה,
ומילותייך מפיחות משבים נעימים..
צובט ומכווץ ת'לב....
כל שנה מחדש בימים הללו....
תודה לך רבקה יקירה....
תודה מיקוש',,ריגשת אותי מאד ♥
תודה אסף...
מרגש לי לקרא....
אכן,אביחי,,
שיהיו לנו ריגעי שמחה ויתגברו על הכאב והעצב...
התחושה חותכת ונוקבת,,
והמילים מדממות את התחושות...
אכן, כן,,,
אובדן הוא סופי,,
והגעגוע חסר רחמים בהחלט,,)-:
תודה עמי,, שמחה שכך...
שבוע מצויין לך...
אכן, כן,, בהחלט,,
אובדן הוא כזה,,,
וממשיכים הלאה,,ומתמודדים וניזכרים,
תודה נילי,,
והנה הימים ממשיכים בעליות, כמו במורדות..
יש בו גם עצב וגם אירועים שמחים,,
ככה , בעצם,, החיים מתנהלים...
תודה דרור...
תודה ורד...
העצב והשמחה שזורים יחדיו בחיינו,
החיים שזורים רגעי כאב ושמחה...
עננים באים והולכים ,,והשמש תמיד זורחת מחדש...
תודה שאולי,,,,
שבוע מעולה שיהיה....
יש רגעי זיכרון כואבים,,
אובדן הוא רגע כזה..
תודה מגן יקר....
תודה דוד,
שבוע מצויין לך....
תודה מרינה יקירה,
שבוע טוב שיהיה.....
תודה משה יקר,
שבת נעימה לך
אובדן יקר,
שדומע געגוע...
תודה נעמי יקרה...
תודה dave
ככה כשהעצב
מתגנב
אל הלב.....
עַל אָבִיב
שֶׁכָּבָה."
כמה עצוב...
הולמות התמונות.
המשך ערב נטול דמעות
אבלות על אובדן יקר....
ותודה לך לונלי על דבריך אלה...
יום מואר בשמחה לך....
אכן כך דורית,
החיים במיכלול של תחושות,,
העצב והשמחה משמשים יחדיו....
מבטיח לך שהאביב ישוב. מחכה לו כדי לראת את הפריחות, לטבול במי הנחלים ולא פחות מזה - לקרוא ולראות את רשמייך.
במקור זה, אכן, נכתב כך
"והגעגוע חותך כתער,
בבשר החי"
זו היתה התחושה, ואף מעבר לכך,,
תודה חיים יקר...
על ההיזדהות והחיבוק..
חן חן לך אלי יקר....
מחייכת לכובע המקורנן (-:
זה הופך לחלק מהחיים,,,,
יש בימים שמאפשרים לזה יותר מקום,,
תודה אילת..
תודה שירה,,העצב הוא חלק מחיינו,,
ואנו חולקים יחדיו את כל מיכלול התחושות....
צודקת יונית...
אובדן,, אי אפשר להשיב,,
והחיים ממשיכים ולומדים לחיות עם זה..
יום מואר ומחוייך לך..
ותודה יונית
♥
תודה
ימים של זכרונות דומעים בגעגוע ,
והזמן לא מחבק נוחם....
תודה לך מעומק♥
תודה ששתפת גם אותי.
שיר נפלא!
סמדר
עתיק העצב הזה... יולי 1994? ומה גרם לו להתחדש עכשיו?
חיבוק מנחם.
העצב הזה כתוב מצויין
תודה ענתי.
.
בלוז
רק במצב הזה ,של כאב ועצב עמוק. נגלה את עושרה ויופייה של הנשמה.כתיבה יפה וקסומה.שולחת לך ברכת אור ואהבה.שושנה
שבוע טוב לכולנו
תודה רבה על כתיבה יפה !
שבוע טוב ומקסים
כתוב יפה.
מזדהה עם האמירה הזאת
צבי
אהבתי מאד.
*
שבת נעימה, ענתי!
הוא פשוט יוצר שם אוקיינוס
ואין כמו טביעה באוקינוס של געגועים
כמעט בלתי אפשרי להיחלץ
אני מסכים עם יונית
כברק מואר ופוגע
בעץ ערום.
כאילו הוא יודע
בלכתו אין כלום.
תודה .
כשהוא מופיע,
הוא מתפשט בכל חלקה טובה בגוף
כמה יפה כתיבתך והשיר של טשרניחובסקי
מרנין את הלב ביופיו.
שבת נעימה ענתוש יקרה
כָּכָה מִתְגַּנֵּב
נֶחְבָּא בְּחַדְרֵי הַלֵּב.
יפה.
נתתי לך כוכב 8444.
שתבקרי אותי שירי החדש?
שמחתי שהשיר מהעבר
היום נהיה נפש מתקוממת
נלחמת מתגברת.
הגעגוע כמלאך-שטן.
בני
געגועים שלא נותנים מרגוע לנפש... *
תודה יקירה על כשרונך ורגישותך!
סופ"ש נעים לכם בלחות הכבדה :-))
הוספת תגובה
לעד מדממת...
דוממת.
שיר צובט.
מַעֲלֶה אוּדֵי דָּם
נֶפֶשׁ מִתְקוֹמֶמֶת
לָעַד מְדַמֶּמֶת.
חזק...
הוא נוגע במקום הכואב ביותר
ואת חזרת אלינו עם מילים שכייף לקרא אותם.
עצוב
וכן אף התמונות
מַעֲלֶה אוּדֵי דָּם
נֶפֶשׁ מִתְקוֹמֶמֶת
לָעַד מְדַמֶּמֶת.
שיר נהדר לתיאור הגעגוע העצוב.
אני מקווה שמאז 1994 התפזרו כבר העננים האלה...
שבת שלום,
רמי
" זה אותו הגעגוע
כמו שריפה
הוא מתפשט בי ונוגע..."
שבת ב צלילים רוגעים....
שבת טובה ענתי
חיבוק
שבת שלום
לפעמים, אולי זה קורה...
סופ"ש רגוע ונעים לך,אוריאל...
בגעגוע.
"לא תמות בת השיר, לא תמות לעולמי עד"
מובאה נהדרת מאת טשרניחובסקי
מובאה באמצע הפוסט ( שזה כבר תופס את עיניי....)
ואם המובאה באמצע, צריך לראות מה מעל....מה מתחת...
ואכן לא לחינם שתולה היא באמצע.
אהבתי לראות את נטף הדמעה
יכולתי לצייר לי את הדמעה הזו בדמיוני
נוטפת, זולגת כאגלי טל
צורבת ( לא כאגלי טל... )
מבכה אביב שכבה
ומתחת למובאה
"אותה הגברת בשינוי אדרת"
קדרו פני שמיים
צל עננה כבדה
אביב כבה...באו הסתיו והחורף
דמעה מדממת
נפש דומעת ומדממת
אך
"לא תמות בת השיר,
לא תמות לעולמי עד"
נהדר ומיוחד !
החיים משפיעים עלינו מכל טובם.
עת לכל מצב...
שמחתי לקרוא את התאריך,
שבת שלום,
דורית.
הנלהבות והפיוטיות של קודמיי...?!?
שיר מרגש מאוד ולשורה הזו:
" וְהַגַּעְגּוּעַ חוֹתֵךְ כְּתַעַר,"
אוסיף ברשותך:
'בבשר החי'
אֶגְלֵי טַל
ז וֹ לְ גִ י ם
צוֹרְבִים
נְטִיפֵי דִּמְעָה
עַל אָבִיב
שֶׁכָּבָה.
איך אפשר שלא לאהוב אותך .....
כתיבה גדולה מיוחדת של אישה גדולה ומיוחדת אהבתי כל שורה כל מילה
מהלב
ירין
נקי , קצר , פשוט ולענין.
התרוממת בכל מובן.
מוריד כובע "מקורנן". אלי.
שיר מרגש ועצוב.
סופ"ש נעים וטעים - שירה
למרות שהסיום מעיד על אובדן
עם אי יכולת לחדש...
מקווה שהאושר יתפרץ לליבך.
ויחתוך את העצב..
כאגלי טל אותיות חוברות לשירה זכה מלב....
את יודעת כבר...
יש כל מיני סוגי געגוע
לפעמים האהבה פורחת רק אחרי שהיא נובלת .... וקמה לתחייה :)