כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    faith & hope

    "האדם רואה באותיות מילים
    היוצר חודר לעומקן ומגלה בהן נשמה." anaatti

    טבע האדם בנשמת מילותיו...
    ונפשו שם צפוּנה.
    מתוך סיפרי: "על אדן הזמן"


    הבלוג על נפש החיים וטבע הנשמה

    לדעת לראות מעבר לגלוי
    לגלות מעבר למובן
    להבין מעבר לנקרא
    לקרא מעבר לכתוב ....

    יצירתיות מחשבתית
    ראיה מרחבית,
    גמישות של הבנה
    מביאה למסקנה
    מפתחת גישה
    להבחנה רגישה.









    זְמַן גַּעְגּוּעַ

    124 תגובות   יום חמישי, 8/7/10, 23:54

    ''

                 jorma merone- a rose in tears                        

     

    נֶטֶף דִּמְעָה

     

    אֶגְלֵי טַל

       ז וֹ לְ גִ י ם

    צוֹרְבִים

     נְטִיפֵי דִּמְעָה

    עַל אָבִיב

     שֶׁכָּבָה.

     



    זְמַן גַּעְגּוּעַ

     

     "לֹא תָּמוּת בַּת-הַשִּׁיר, לֹא תָּמוּת לְעוֹלְמֵי עַד."

                                         ש. טשרניחובסקי

     

     

                כְּשֶׁהָעֶצֶב 

           כָּכָה מִתְגַּנֵּב

     נֶחְבָּא בְּחַדְרֵי הַלֵּב.

     

          קָדְרוּ  שָׁמַיִם,

           צל עננה כבדה...

               ים של כאב..

             

              וְהַגַּעְגּוּעַ חוֹתֵךְ כְּתַעַר,

              מַעֲלֶה אוּדֵי דָּם

           נֶפֶשׁ מִתְקוֹמֶמֶת

                  לָעַד מְדַמֶּמֶת.

    יולי,1994

    .

    .

    .


    ''

    התמונה מהנט..

     

     

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (124)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/7/10 07:35:

      צטט: דן סטארס 2010-07-12 18:50:18

      "נְטִיפֵי דִּמְעָה
      עַל אָבִיב
      שֶׁכָּבָה."

      כמה עצוב...
      הולמות התמונות.

      המשך ערב נטול דמעות

       

       

       זו תקופה בשנה שמביאה את עוצמת הגעגוע

      כאב על אובדן....

       ונותנים לכאב מקום,,

      וחייבים להמשיך ,,

       אז לומדים לחיות עם זה,,,

       

      תודה דן,,

      אור לשבוע חדש ומעודד....

       

        18/7/10 07:33:

      צטט: כוונות-אמיר 2010-07-12 13:29:45

      אני יכול להבין את השיר שלך יותר טוב דווקא בזכות העובדה שבמשך עונות השנה הצטרפתי אליך ביחד עם הקוראים שלך לטיולים הרבים (והמצולמים היטב!) שעשית ברחבי הארץ.
      מבטיח לך שהאביב ישוב. מחכה לו כדי לראת את הפריחות, לטבול במי הנחלים ולא פחות מזה - לקרוא ולראות את רשמייך.

       

       

      נפלא לדעת זאת,,,

       האביב שמגיע תמיד מחדש,

       מביא את ההתחדשות  הנוסכת חיזוק ורעננות בכל תחושה ורגש כואב,,

       מפריחה  ניצנים חדשים ומחזקים...

       

      כמה יפה לומר זאת ולהזכיר ,אמיר יקר,,,תודה..

        18/7/10 07:31:

      צטט: זירעונית קוסמית 2010-07-12 11:24:28

      מחבקת*

       

       

      מקבלת בשמחה ,,

        תודה דבי יקירה

        18/7/10 07:30:

      צטט: ליהי עטיה 2010-07-11 23:41:59

      שיר נהדר
      תודה

       

       

      תודה לך ליהי יקירה,

       שבוע מצויין שיהיה,,

        18/7/10 07:29:

      צטט: mister farjun 2010-07-11 18:25:21

      תענוג טהור לבקרך שוב בכל פעם מחדש.

      תודה ששתפת גם אותי.

       

      ותודה לך מקרב לב על האמפטיה הטהורה...

      שבוע טוב לך פיני יקר...

        18/7/10 07:27:

      צטט: השרקרק 2010-07-11 18:10:47

      האם זמן הגעגוע הביא את נטף הדמעה?

       

      שני קטעים שנכתבו בניפרד על אותו נושא....

       ובעצם, נטף דמעה הביא את זמן געגוע....

       

      והיום שבוע חדש...

      בבשורות טובות...

        18/7/10 07:26:

      צטט: שונית2008 2010-07-11 13:51:04

      שיר נפלא!

      סמדר

       

       

      תודה סמדר יקרה,,

       אור לשבוע נפלא..

        18/7/10 07:25:

      צטט: אפרת תרפא 2010-07-11 13:34:05

      היטבת לכתוב. כתמיד- מתענגת על מילותייך.
      עתיק העצב הזה... יולי 1994? ומה גרם לו להתחדש עכשיו?
      חיבוק מנחם.

       

       

      תודה אפרת,,,

       וכבר דיברנו בפרטי,,(-:

       והנה שבוע חדש של בשורות טובות....

        18/7/10 07:24:

      צטט: ליידי בלוז 2010-07-11 13:18:29

      העצב הזה כתוב מצויין

      תודה ענתי.

      .

      בלוז

       

       

      חן חן לך בלוז,

       ושיהיה רק בבשורות טובות לכולם....

        18/7/10 07:24:

      צטט: הטרמילר The Tarmiler 2010-07-11 08:08:28

      מששבה אספקת הכוכבים באתי להניח * בכבוד

       

       תודה דרור יקר...

       אור לשבוע חדש ומעודד

        18/7/10 07:23:

      צטט: הרוחנית 2010-07-11 01:15:15

      יקירתי, כשעצוב לנו מאד אנו נכנסים לנפש פנימה.צוללים למעמקים. ורק כך מתגלים לנו הכוחות והיכולות שלנו.
      רק במצב הזה ,של כאב ועצב עמוק. נגלה את עושרה ויופייה של הנשמה.כתיבה יפה וקסומה.שולחת לך ברכת אור ואהבה.שושנה

       

       

      תודה לך מעומק ♥, שושנה יקרה...

       מילותייך מחזקות ומעודדות ....

       בהחלט בזמן כזה צריכים למצואאת היכולת הפנימית להתמודד ולהמשיך הלאה...

        18/7/10 07:16:

      צטט: אצילית1 2010-07-11 00:34:31

      עצוב וקודר..כתיבה קסומה ונוגעת
      שבוע טוב לכולנו

       

       

      תודה יקירתי..

      זה חלק מהחיים,,ולומדים לחיות עם זה,,,

       והנה שבוע חדש ומעודד ,,,,

        18/7/10 07:14:

      צטט: מירב וסיגלית 2010-07-10 20:55:20

      תודה רבה על כתיבה יפה !

      שבוע טוב ומקסים

       

       

      שבוע חדש ומ עודד,,

      ובשורות טובות,

       

       תודה מירב וסיגלית

        18/7/10 07:12:

      צטט: אהוד עמיר 2010-07-10 19:16:40

      כתוב מאוד יפה

       

       

      תודה אהוד יקר.....

      שבוע טוב לך

        18/7/10 07:12:

      צטט: סוקראטס 1 2010-07-10 11:58:55

      כשהעצב מתגנב לעיתים הוא גם מכנן - כתיבה נוגעת - אהבתי מאד - ולימים טובים יותר - ושבת שלום לך יקירתי - סוקראטס

       

      תודה פול....

       והנה שבוע חדש בבשורות טובות,,

       למדים לחיות עם מכלול של תחושות, ...

        18/7/10 07:10:

      צטט: irisoded 2010-07-10 09:31:08

      עצוב כאן היום.
      כתוב יפה.

       

       

      תודה איריס..

       

      יש גם תחושות כאלה,,

       והיום, כבר שבוע חדש ומעודד,,

        18/7/10 07:09:

      צטט: Zvi Hartman 2010-07-10 09:00:12

      צטט: יקומים מקבילים 2010-07-09 14:46:04

      הלוואי והעצב היה רק מתחבא רק בחדרי הלב..
      כשהוא מופיע,
      הוא מתפשט בכל חלקה טובה בגוף

       

       

      מזדהה עם האמירה הזאת

      צבי

       

       

      תודה צבי יקר,

       שבוע חדש בבשורות טובות

        18/7/10 07:09:

      צטט: איזמרגד 2010-07-10 00:59:55

      שיר יפיפה.
      אהבתי מאד.
      *

       

      תודה איזמרגד יקירה....

        18/7/10 07:08:

      צטט: ליריתוש 2010-07-09 22:42:51

      שיר של כאב ועומק, שלא קל אתו, אך לא אחת אנו הם אלו...
      שבת נעימה, ענתי!

       

       

      אכן, ליריתוש',

       החיים רצופים מכלול רגשות,

      שילוב כאב ושמחה

       עצב וגעגוע,,,

       ואנו למדים לחיות עם זה..

       

      שבוע טוב שיהיה....

        18/7/10 07:02:

      צטט: kobi345 2010-07-09 20:23:47

      צטט: י ו נ י ת 2010-07-09 06:49:14

      פנים רבות לגעגוע שאת מביעה בשיר.
      למרות שהסיום מעיד על אובדן
      עם אי יכולת לחדש...
      מקווה שהאושר יתפרץ לליבך.
      ויחתוך את העצב..

       

      אני מסכים עם יונית

       

       

      תודה קובי,,

       שבוע טוב ומעודד.....

        18/7/10 07:00:

      צטט: כרמל100 2010-07-09 19:14:29

      געגוע.
      כברק מואר ופוגע
      בעץ ערום.
      כאילו הוא יודע
      בלכתו אין כלום.
      תודה .

       

       

      כמעט אף פעם לא מוכנים לברק הזה,,

       והוא בהחלט פוגע בעירום הנפש, בפגיעה כואבת......

       

      תודה כרמל על ההזדהות המבינה....

        18/7/10 06:59:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-07-09 20:59:35

      כשהעצב פושט בלב
      הוא פשוט יוצר שם אוקיינוס
      ואין כמו טביעה באוקינוס של געגועים
      כמעט בלתי אפשרי להיחלץ

       

      כמעט בלתי אפשרי,,

       מנצלים את כל גלגלי ההצלה שישנם,

       ואף ממציאים כאלה חדשים....

       התמודדות לא פשוטה...

      וצריך לדעת להמשיך ...

        18/7/10 06:57:

      צטט: אורן גני 2010-07-09 17:07:09

      הלב יודע כאב - ויודע אהבה. הייתכן כי אלה שני צדדים של אותה מטבע?..

       

      בהחלט של אותה מטבע.....

       כל מכלול הרגשות בלב אחד,,,

        18/7/10 06:27:

      צטט: יקומים מקבילים 2010-07-09 14:46:04

      הלוואי והעצב היה רק מתחבא רק בחדרי הלב..
      כשהוא מופיע,
      הוא מתפשט בכל חלקה טובה בגוף

       

      אכן שירה,,כשנאלצים לחיות עם אובדן ולהתמודד ביומיום,,,

      חייבים למצוא איכסוןו בתיבה נפרדת, על מנת להמשיך ולתפקד...

      תודה לך יקרה..

        18/7/10 06:22:

      צטט: זהבית שחר-י' 2010-07-09 14:23:56

      נטיפי טל הזורמים בדמעות של געגוע
      כמה יפה כתיבתך והשיר של טשרניחובסקי
      מרנין את הלב ביופיו.
      שבת נעימה ענתוש יקרה

       

       

      חן חן לך זהבית...

       מקנחים דמעות של געגוע...לשבוע חדש ומעודד...

        18/7/10 06:20:

      צטט: דאז 2010-07-09 14:13:27

      כְּשֶׁהָעֶצֶב
      כָּכָה מִתְגַּנֵּב
      נֶחְבָּא בְּחַדְרֵי הַלֵּב.

      יפה.

      נתתי לך כוכב 8444.

       

       

      תודה לך דאז...

       שבוע חדש ומעודד....

        18/7/10 06:20:

      צטט: אסקרינה 2010-07-09 12:44:27

      כתוב בגוון אדום עצמתי.

       

      תודה אסקרינה,

       התחושה היתה בהחלט כזו...

        18/7/10 06:07:

      צטט: אסנת אלון (אינציגר) 2010-07-09 12:18:07

      כתיבה יפה ענתי
      שתבקרי אותי שירי החדש?

       

       

      תודה אוסנת יקירה,,

      בוודאי כבר ביקרתי ונהניתי..

        18/7/10 06:07:

      צטט: 4 לב אדום 2010-07-09 11:59:56

      מילים חותכות כמו הכאב
      שמחתי שהשיר מהעבר
      היום נהיה נפש מתקוממת
      נלחמת מתגברת.

       

       

      תודה יקירה...

       לומדים להתמודד ולחיות עם זה....

       

       

      ועכשיו שבוע חדש ומעודד

        18/7/10 06:06:

      צטט: til4 2010-07-09 11:50:31

      הגעגוע כמלאך-שטן.

      בני

       

      געגוע עז למשהו שאננו

      יכול להיות חותך ונוקב בבמיוחד...

        17/7/10 23:14:

      צטט: mi alma 2010-07-09 11:32:23

      געגועים שלא נותנים מרגוע לנפש... *

      תודה יקירה על כשרונך ורגישותך!

      סופ"ש נעים לכם בלחות הכבדה :-))

       

       

      חן חן לך alma יקירה..

       הלחות אכן כבדה,

       ומילותייך מפיחות משבים נעימים..

        17/7/10 23:10:

      צטט: Rivka 2010-07-09 11:19:45

      הוספת תגובה

       

      לעד מדממת...


      דוממת.


      שיר צובט.

       

       

      צובט ומכווץ ת'לב....

       כל שנה מחדש בימים הללו....

       

      תודה לך רבקה יקירה....

        17/7/10 23:09:

      צטט: מיקהה 2010-07-09 11:04:58

      אוהבת אותך.

       

       

      תודה מיקוש',,ריגשת אותי מאד ♥

        17/7/10 23:08:

      צטט: ...blue 2010-07-09 10:54:22

      הכתיבה שלך ענתי, עושה נעים בנשמה :)

       

      תודה אסף...

       מרגש לי לקרא....

        17/7/10 23:06:

      צטט: ירושלמי 2010-07-09 10:22:52

      געגוע אין לו אח ורע, לעיתים

       

       

      אכן,אביחי,,

       שיהיו לנו ריגעי שמחה ויתגברו על הכאב והעצב...

        17/7/10 23:04:

      צטט: רון דון 2010-07-09 10:15:00

      וְהַגַּעְגּוּעַ חוֹתֵךְ כְּתַעַר,

      מַעֲלֶה אוּדֵי דָּם

      נֶפֶשׁ מִתְקוֹמֶמֶת

      לָעַד מְדַמֶּמֶת.

      חזק...

       

       

      התחושה חותכת ונוקבת,,

       והמילים מדממות את התחושות...

        17/7/10 23:03:

      צטט: Benj 2010-07-09 10:07:15

      געגוע חסר רחמים
      הוא נוגע במקום הכואב ביותר

       

       

      אכן, כן,,,

      אובדן הוא סופי,,

       והגעגוע חסר רחמים  בהחלט,,)-:

       

        17/7/10 23:01:

      צטט: ami10 2010-07-09 10:05:02

      השדרוג נגמר.
      ואת חזרת אלינו עם מילים שכייף לקרא אותם.

       

      תודה עמי,, שמחה שכך...

      שבוע מצויין לך...

        17/7/10 23:00:

      צטט: שמש וים 2010-07-09 09:46:31

      עצוב בוכה

       

       

      אכן, כן,, בהחלט,,

       אובדן הוא כזה,,,

       וממשיכים הלאה,,ומתמודדים וניזכרים,

       

        17/7/10 22:59:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-07-09 09:34:49

      מילים יפות ונוגעות!
      וכן אף התמונות

       

       

      תודה נילי,,

       והנה הימים ממשיכים בעליות, כמו במורדות..

        17/7/10 22:58:

      צטט: הטרמילר The Tarmiler 2010-07-09 09:30:42

      יולי חודש קשה. עונת המלפפונים...

       

       יש בו גם עצב וגם אירועים שמחים,,

       ככה , בעצם,, החיים מתנהלים...

       

      תודה דרור...

        17/7/10 22:56:

      צטט: ורד א. 2010-07-09 09:21:57

      עצוב ונוגע ללב מאד.

       

      תודה ורד...

       העצב והשמחה שזורים יחדיו בחיינו,

       

        17/7/10 22:55:

      צטט: עופר סקלי 2010-07-09 09:17:47

      געגוע אחר, עצוב.

       

      החיים שזורים רגעי כאב ושמחה...

       עננים באים והולכים ,,והשמש תמיד זורחת מחדש...

        17/7/10 22:53:

      צטט: shauli-nameri 2010-07-09 09:15:59

      שבת שלום

       

      תודה שאולי,,,,

      שבוע מעולה שיהיה....

        17/7/10 22:53:

      צטט: מגן דהרי 2010-07-09 09:14:18

      וְהַגַּעְגּוּעַ חוֹתֵךְ כְּתַעַר,
      מַעֲלֶה אוּדֵי דָּם
      נֶפֶשׁ מִתְקוֹמֶמֶת
      לָעַד מְדַמֶּמֶת.

       

       

      יש רגעי זיכרון כואבים,,

       אובדן הוא רגע כזה..

       

      תודה מגן יקר....

        17/7/10 22:52:

      צטט: רמיאב 2010-07-09 09:08:16

      שיר נהדר לתיאור הגעגוע העצוב.

      אני מקווה שמאז 1994 התפזרו כבר העננים האלה...

      שבת שלום,

      רמי

       

       

      תודה רמי,,

       כשמגיעה ה"עונה", עננים באים ..

       ומתפזרים.

      עד שחוזרים

       

       

        17/7/10 22:49:

      צטט: עמותת כמוך 2010-07-09 09:04:09

      http://cafe.themarker.com/image/1590822/

       

       

      תודה דוד,

       שבוע מצויין לך....

        17/7/10 22:48:

      צטט: מרינה ב.א. 2010-07-09 08:43:33

      עצוב ומדמם
      שבת טובה ענתי

      חיבוק

       

       

      תודה מרינה יקירה,

      שבוע טוב שיהיה.....

        16/7/10 07:02:

      צטט: "כוכב נוצץ" 2010-07-09 08:35:54

      מקסים,אהבתי.
      שבת שלום

       

       

      תודה משה יקר,

      שבת נעימה לך

        16/7/10 07:01:

      צטט: Naomi P 2010-07-09 08:08:15

      שילוב מעניין עם העבר
      בגעגוע.

       

       

      אובדן יקר,

       שדומע געגוע...

       

      תודה נעמי יקרה...

        16/7/10 07:00:

      צטט: Dave Love 2010-07-09 08:08:10

      ואוו. פשוט מדהים. עוד אשוב. דווקא כיכבתי, אך חייב לקרוא זאת שוב.

       

      תודה dave

      ככה כשהעצב

       מתגנב

      אל הלב.....

        12/7/10 18:50:
      "נְטִיפֵי דִּמְעָה
      עַל אָבִיב
      שֶׁכָּבָה."

      כמה עצוב...
      הולמות התמונות.

      המשך ערב נטול דמעות
        12/7/10 14:44:

      צטט: Mr. Lonely 2010-07-09 08:00:34

      "לא תמות בת השיר, לא תמות לעולמי עד"
      מובאה נהדרת מאת טשרניחובסקי

      מובאה באמצע הפוסט ( שזה כבר תופס את עיניי....)

      ואם המובאה באמצע, צריך לראות מה מעל....מה מתחת...

      ואכן לא לחינם שתולה היא באמצע.

      אהבתי לראות את נטף הדמעה
      יכולתי לצייר לי את הדמעה הזו בדמיוני

      נוטפת, זולגת כאגלי טל

      צורבת ( לא כאגלי טל... )

      מבכה אביב שכבה

      ומתחת למובאה
      "אותה הגברת בשינוי אדרת"

      קדרו פני שמיים
      צל עננה כבדה

      אביב כבה...באו הסתיו והחורף

      דמעה מדממת
      נפש דומעת ומדממת

      אך
      "לא תמות בת השיר,
      לא תמות לעולמי עד"

      נהדר ומיוחד !

       

       

      אבלות על אובדן יקר....

       ותודה לך לונלי על דבריך אלה...

       

      יום מואר בשמחה לך....

        12/7/10 14:41:

      צטט: דורית 53 2010-07-09 07:43:47

      ענתי,
      החיים משפיעים עלינו מכל טובם.
      עת לכל מצב...
      שמחתי לקרוא את התאריך,
      שבת שלום,
      דורית.

       

       

      אכן כך דורית,

       החיים במיכלול של תחושות,,

       העצב והשמחה משמשים יחדיו....

        12/7/10 13:29:
      אני יכול להבין את השיר שלך יותר טוב דווקא בזכות העובדה שבמשך עונות השנה הצטרפתי אליך ביחד עם הקוראים שלך לטיולים הרבים (והמצולמים היטב!) שעשית ברחבי הארץ.
      מבטיח לך שהאביב ישוב. מחכה לו כדי לראת את הפריחות, לטבול במי הנחלים ולא פחות מזה - לקרוא ולראות את רשמייך.
      מחבקת*
        12/7/10 07:49:

      צטט: hkadman 2010-07-09 07:36:42

      איך אפשר למצוא מלים לאחר התגובות
      הנלהבות והפיוטיות של קודמיי...?!?
      שיר מרגש מאוד ולשורה הזו:

      " וְהַגַּעְגּוּעַ חוֹתֵךְ כְּתַעַר,"

      אוסיף ברשותך:

      'בבשר החי'

       

       

      במקור זה, אכן,  נכתב כך

      "והגעגוע חותך כתער,

      בבשר החי"

       

      זו היתה התחושה, ואף מעבר לכך,,

       

      תודה חיים יקר...

        12/7/10 07:45:

      צטט: ירין 2010-07-09 07:15:47

      נֶטֶף דִּמְעָה

      אֶגְלֵי טַל
      ז וֹ לְ גִ י ם
      צוֹרְבִים
      נְטִיפֵי דִּמְעָה
      עַל אָבִיב
      שֶׁכָּבָה.

      איך אפשר שלא לאהוב אותך .....
      כתיבה גדולה מיוחדת של אישה גדולה ומיוחדת אהבתי כל שורה כל מילה
      מהלב
      ירין

       

       

      נבוךתודה ידידי היקר, .

       על ההיזדהות והחיבוק..

        12/7/10 07:36:

      צטט: משורר בתקוה 2010-07-09 07:10:29

      מצוין !
      נקי , קצר , פשוט ולענין.
      התרוממת בכל מובן.
      מוריד כובע "מקורנן". אלי.

       

      חן חן לך אלי יקר....

       מחייכת לכובע המקורנן (-:

        12/7/10 07:30:

      צטט: אניגמה 313 2010-07-09 07:08:22

      מקווה שמאז השתפר הכל :-) *

       

      זה  הופך לחלק מהחיים,,,,

      יש בימים שמאפשרים לזה יותר מקום,,

       תודה אילת..

       

        12/7/10 07:15:

      צטט: shira_22 2010-07-09 06:49:16

      שיר מרגש ועצוב.

       

      סופ"ש נעים וטעים - שירה

       

       

      תודה שירה,,העצב הוא חלק מחיינו,,

       ואנו חולקים יחדיו את כל מיכלול התחושות....

        12/7/10 07:03:

      צטט: י ו נ י ת 2010-07-09 06:49:14

      פנים רבות לגעגוע שאת מביעה בשיר.
      למרות שהסיום מעיד על אובדן
      עם אי יכולת לחדש...
      מקווה שהאושר יתפרץ לליבך.
      ויחתוך את העצב..

       

      צודקת יונית...

      אובדן,, אי אפשר להשיב,,

       והחיים ממשיכים ולומדים לחיות עם זה..

       

      יום מואר ומחוייך לך..

      ותודה יונית

        11/7/10 23:41:
      שיר נהדר
      תודה
        11/7/10 23:11:

      צטט: daaaag 2010-07-09 01:20:53

      כאגלי טל אותיות חוברות לשירה זכה מלב....

       

      ימים של זכרונות דומעים בגעגוע ,

       והזמן לא מחבק  נוחם....

      תודה לך מעומק♥

        11/7/10 18:25:
      תענוג טהור לבקרך שוב בכל פעם מחדש.

      תודה ששתפת גם אותי.
        11/7/10 18:10:
      האם זמן הגעגוע הביא את נטף הדמעה?
        11/7/10 13:51:

      שיר נפלא!

      סמדר

        11/7/10 13:34:
      היטבת לכתוב. כתמיד- מתענגת על מילותייך.
      עתיק העצב הזה... יולי 1994? ומה גרם לו להתחדש עכשיו?
      חיבוק מנחם.
        11/7/10 13:18:

      העצב הזה כתוב מצויין

      תודה ענתי.

      .

      בלוז

        11/7/10 08:08:
      מששבה אספקת הכוכבים באתי להניח * בכבוד
        11/7/10 01:15:
      יקירתי, כשעצוב לנו מאד אנו נכנסים לנפש פנימה.צוללים למעמקים. ורק כך מתגלים לנו הכוחות והיכולות שלנו.
      רק במצב הזה ,של כאב ועצב עמוק. נגלה את עושרה ויופייה של הנשמה.כתיבה יפה וקסומה.שולחת לך ברכת אור ואהבה.שושנה
        11/7/10 00:34:
      עצוב וקודר..כתיבה קסומה ונוגעת
      שבוע טוב לכולנו
        10/7/10 20:55:

      תודה רבה על כתיבה יפה !

      שבוע טוב ומקסים

        10/7/10 19:16:
      כתוב מאוד יפה
        10/7/10 11:58:
      כשהעצב מתגנב לעיתים הוא גם מכנן - כתיבה נוגעת - אהבתי מאד - ולימים טובים יותר - ושבת שלום לך יקירתי - סוקראטס
        10/7/10 09:31:
      עצוב כאן היום.
      כתוב יפה.
        10/7/10 09:00:

      צטט: יקומים מקבילים 2010-07-09 14:46:04

      הלוואי והעצב היה רק מתחבא רק בחדרי הלב..
      כשהוא מופיע,
      הוא מתפשט בכל חלקה טובה בגוף

       

       

      מזדהה עם האמירה הזאת

      צבי

        10/7/10 00:59:
      שיר יפיפה.
      אהבתי מאד.
      *
        9/7/10 22:42:
      שיר של כאב ועומק, שלא קל אתו, אך לא אחת אנו הם אלו...
      שבת נעימה, ענתי!
      כשהעצב פושט בלב
      הוא פשוט יוצר שם אוקיינוס
      ואין כמו טביעה באוקינוס של געגועים
      כמעט בלתי אפשרי להיחלץ
        9/7/10 20:23:

      צטט: י ו נ י ת 2010-07-09 06:49:14

      פנים רבות לגעגוע שאת מביעה בשיר.
      למרות שהסיום מעיד על אובדן
      עם אי יכולת לחדש...
      מקווה שהאושר יתפרץ לליבך.
      ויחתוך את העצב..

       

      אני מסכים עם יונית

        9/7/10 19:14:
      געגוע.
      כברק מואר ופוגע
      בעץ ערום.
      כאילו הוא יודע
      בלכתו אין כלום.
      תודה .
        9/7/10 17:07:
      הלב יודע כאב - ויודע אהבה. הייתכן כי אלה שני צדדים של אותה מטבע?..
      הלוואי והעצב היה רק מתחבא רק בחדרי הלב..
      כשהוא מופיע,
      הוא מתפשט בכל חלקה טובה בגוף
        9/7/10 14:23:
      נטיפי טל הזורמים בדמעות של געגוע
      כמה יפה כתיבתך והשיר של טשרניחובסקי
      מרנין את הלב ביופיו.
      שבת נעימה ענתוש יקרה
        9/7/10 14:13:
      כְּשֶׁהָעֶצֶב
      כָּכָה מִתְגַּנֵּב
      נֶחְבָּא בְּחַדְרֵי הַלֵּב.

      יפה.

      נתתי לך כוכב 8444.
        9/7/10 12:44:
      כתוב בגוון אדום עצמתי.
      כתיבה יפה ענתי
      שתבקרי אותי שירי החדש?
        9/7/10 11:59:
      מילים חותכות כמו הכאב
      שמחתי שהשיר מהעבר
      היום נהיה נפש מתקוממת
      נלחמת מתגברת.
        9/7/10 11:50:

      הגעגוע כמלאך-שטן.

      בני

        9/7/10 11:32:

      געגועים שלא נותנים מרגוע לנפש... *

      תודה יקירה על כשרונך ורגישותך!

      סופ"ש נעים לכם בלחות הכבדה :-))

        9/7/10 11:19:

      הוספת תגובה

       

      לעד מדממת...


      דוממת.


      שיר צובט.

        9/7/10 11:04:
      אוהבת אותך.
        9/7/10 10:54:
      הכתיבה שלך ענתי, עושה נעים בנשמה :)
        9/7/10 10:22:
      געגוע אין לו אח ורע, לעיתים
        9/7/10 10:15:
      וְהַגַּעְגּוּעַ חוֹתֵךְ כְּתַעַר,

      מַעֲלֶה אוּדֵי דָּם

      נֶפֶשׁ מִתְקוֹמֶמֶת

      לָעַד מְדַמֶּמֶת.

      חזק...
        9/7/10 10:07:
      געגוע חסר רחמים
      הוא נוגע במקום הכואב ביותר
        9/7/10 10:05:
      השדרוג נגמר.
      ואת חזרת אלינו עם מילים שכייף לקרא אותם.
        9/7/10 09:46:

      עצוב בוכה

        9/7/10 09:34:
      מילים יפות ונוגעות!
      וכן אף התמונות
      יולי חודש קשה. עונת המלפפונים...
        9/7/10 09:21:
      עצוב ונוגע ללב מאד.
        9/7/10 09:17:
      געגוע אחר, עצוב.
        9/7/10 09:15:
      שבת שלום
        9/7/10 09:14:
      וְהַגַּעְגּוּעַ חוֹתֵךְ כְּתַעַר,
      מַעֲלֶה אוּדֵי דָּם
      נֶפֶשׁ מִתְקוֹמֶמֶת
      לָעַד מְדַמֶּמֶת.
        9/7/10 09:08:

      שיר נהדר לתיאור הגעגוע העצוב.

      אני מקווה שמאז 1994 התפזרו כבר העננים האלה...

      שבת שלום,

      רמי

       

       

        9/7/10 09:04:

      http://cafe.themarker.com/image/1590822/

        9/7/10 08:44:

      צטט: lynxhfr 2010-07-09 00:43:36

      את יודעת כבר...

      יש כל מיני סוגי געגוע

       

      תמים

       

       

       

      " זה אותו הגעגוע
       כמו שריפה
      הוא מתפשט בי ונוגע..."

       


      שבת ב צלילים רוגעים....

        9/7/10 08:43:
      עצוב ומדמם
      שבת טובה ענתי

      חיבוק
        9/7/10 08:35:
      מקסים,אהבתי.
      שבת שלום
        9/7/10 08:34:

      צטט: אוריאל חרש 2010-07-08 23:56:59

      לפעמים האהבה פורחת רק אחרי שהיא נובלת .... וקמה לתחייה :)

       

       

      לפעמים, אולי זה קורה...

       

      סופ"ש רגוע ונעים לך,אוריאל...

        9/7/10 08:08:
      שילוב מעניין עם העבר
      בגעגוע.
        9/7/10 08:08:
      ואוו. פשוט מדהים. עוד אשוב. דווקא כיכבתי, אך חייב לקרוא זאת שוב.
        9/7/10 08:00:

      "לא תמות בת השיר, לא תמות לעולמי עד"
      מובאה נהדרת מאת טשרניחובסקי

      מובאה באמצע הפוסט ( שזה כבר תופס את עיניי....)

      ואם המובאה באמצע, צריך לראות מה מעל....מה מתחת...

      ואכן לא לחינם שתולה היא באמצע.

      אהבתי לראות את נטף הדמעה
      יכולתי לצייר לי את הדמעה הזו בדמיוני

      נוטפת, זולגת כאגלי טל

      צורבת ( לא כאגלי טל... )

      מבכה אביב שכבה

      ומתחת למובאה
      "אותה הגברת בשינוי אדרת"

      קדרו פני שמיים
      צל עננה כבדה

      אביב כבה...באו הסתיו והחורף

      דמעה מדממת
      נפש דומעת ומדממת

      אך
      "לא תמות בת השיר,
      לא תמות לעולמי עד"

      נהדר ומיוחד !

        9/7/10 07:43:
      ענתי,
      החיים משפיעים עלינו מכל טובם.
      עת לכל מצב...
      שמחתי לקרוא את התאריך,
      שבת שלום,
      דורית.
        9/7/10 07:36:
      איך אפשר למצוא מלים לאחר התגובות
      הנלהבות והפיוטיות של קודמיי...?!?
      שיר מרגש מאוד ולשורה הזו:

      " וְהַגַּעְגּוּעַ חוֹתֵךְ כְּתַעַר,"

      אוסיף ברשותך:

      'בבשר החי'
        9/7/10 07:15:
      נֶטֶף דִּמְעָה

      אֶגְלֵי טַל
      ז וֹ לְ גִ י ם
      צוֹרְבִים
      נְטִיפֵי דִּמְעָה
      עַל אָבִיב
      שֶׁכָּבָה.

      איך אפשר שלא לאהוב אותך .....
      כתיבה גדולה מיוחדת של אישה גדולה ומיוחדת אהבתי כל שורה כל מילה
      מהלב
      ירין
        9/7/10 07:10:
      מצוין !
      נקי , קצר , פשוט ולענין.
      התרוממת בכל מובן.
      מוריד כובע "מקורנן". אלי.
        9/7/10 07:08:
      מקווה שמאז השתפר הכל :-) *
        9/7/10 06:49:

      שיר מרגש ועצוב.

       

      סופ"ש נעים וטעים - שירה

        9/7/10 06:49:
      פנים רבות לגעגוע שאת מביעה בשיר.
      למרות שהסיום מעיד על אובדן
      עם אי יכולת לחדש...
      מקווה שהאושר יתפרץ לליבך.
      ויחתוך את העצב..
        9/7/10 01:20:

      כאגלי טל אותיות חוברות לשירה זכה מלב....

        9/7/10 00:43:

      את יודעת כבר...

      יש כל מיני סוגי געגוע

       

      תמים

        8/7/10 23:56:

      לפעמים האהבה פורחת רק אחרי שהיא נובלת .... וקמה לתחייה :)