זה קונספט די בלתי נתפס – יום העצמאות כמעט בלי דגלים ובלי נפנוף מעל המנגלים. אבל נחיה ונראה, כשנחגוג, כמו האמריקאים, את יום העצמאות ה-234 שלנו, כשיהיו לנו במקום מנגלים עם גחלים לפארקים מפלצות מפוארות של מנגל עם גז בחצר (כמובן, אם נחזיר את השטחים, זה לא יקרה ונצטרך בסוף לעשות מנגל על הכיריים, אבל יש מחיר לשלום), שבכלל אין צורך להזיע מעליהם ולנפנף – אז אולי נבין יותר את החגיגות של האמריקאים. אז ככה. במארילנד שיגור זיקוקי דינור באופן עצמאי אסור (אפילו בשלט היה כתוב שזה "לא חוקי ומסוכן". ובאיזו גלויה ישנה שהראו לנו, היה מצויר ילד מתפוצץ עם הכיתוב: "אם אתה לא רוצה שהילד שלך ייהרג ב-4 ביולי, תהרוג אותו ב-3 ביולי).
"לא נורא", אמר בעלי. "ניסע לפנסילבניה. שם זיקוקי דינור בטוחים וחוקיים לחלוטין". מה גם שבכל מקרה היינו צריכים להגיע לניו-יורק. וככה מצאנו עצמנו ב-4 ביולי בפילדלפיה, ערש ארה"ב, והיה די משעשע. האמריקאים, כאמור, חולים על "מוזאונים חיים", וככה פגשנו בבית הקברות של אחת הכנסיות את בן פרנקלין, אחד האבות המייסדים, שניהל שיחות פילוסופיות במרחק של כ-30 מטרים מהקבר של עצמו.  זה הקבר  בחצר ביתה של בטסי רוס שלפי האגדה תפרה את דגל ארה"ב הראשון (כשזה היה עוד אסור, כי הבריטים לא ממש אהבו את רעיון העצמאות) משום מה הוצב פסל של חיזר. לא ממש קשור לתקופה הקולוניאלית, אבל את פנים הבית המשוחזר אסור לצלם, אז אפשר להסתפק בצילום עם החיזר בתור פיצוי.  וזה גם לא קשור ליום העצמאות, אבל היום קשה למצוא מקום שיש בו הרבה בני אדם שאין שם את חסידי פאלון-דאפא שמנסים למשוך תשומת לב של הציבור להפרות זכויות חברי הקבוצה בסין. כאן - מול הבניין שבו תלוי פעמון החירות הסדוק המפורסם המשמש עד היום השראה לכל מני מאבקים חברתיים.  לילדים מארגנים מלא פעילויות בסגנון הקולוניאלי.  (כתיבה עם נוצה ודיו. זה היה הכי גרוע. הילדים התעקשו לכתוב עם דיו. ואז הייתי צריכה להחזיק את זה עד שזה התייבש. כמובן, לפני שזה התייבש קרו דברים שדרשו התערבות. הלך התיק והשמלה. ואני עדיין רוצה לדעת איך בתקופה הקולוניאלית לא היתה להם מכונת כביסה, חיטולים, מכוניות, אלף מכשירי מטבח - אבל בגדול נראה לי שהיה להם יותר זמן. כנראה בגלל שלא היו להם מחשבים, טלפונים וטלוויזיות). 
 יש היום לא מעט חיילים פצועים מעיראק ואפגניסטאן, אבל הרבה יותר כיף כנראה לבקר באוהל "פצועים" ממלחמת העצמאות שלהם.  בפילדלפיה אפשר לקפוץ גם לטברנה שבה נהגו לאכול האבות המייסדים (השאלנו מתכון למרק חריף בטירוף שעזר לחיילי וושינגטון לחצות את נהר דלוור). שאר הדברים חוץ מהמרק היו ככה-ככה, אבל אפשר למחול על הכל בשביל המצנפות האלה של המלצריות.  והכלים -    אלה פעמוני החירות שעשו תלמידי בתי ספר. פרשנות מעניינת למשפט "תנו לחירות לצלצל"... ומחוץ למרכז המבקרים העירוני גם הקריאו את כל הטקסט של הצהרת העצמאות של אמריקה... וכולם, כמובן, מחו כפיים וצעקו "הוזה!" (שזה סוג של "הוריי" קדמון?)  קצת זיקוקים בניו-יורק על ההדסון (היה גם אחד עם פרצוף של סמיילי שפספסתי...)      ושתי פנינות נסתרות בדרך לניו-יורק – גן הפסלים בטרנטון שבניו-ג'רזי (יש שם כמה בהשראת יגאל תומרקין, ואחד שעושה פשוט בחילה -  אבל השאר שווים הצצה... מה גם שזה ממוקם בפארק מקסים ואפשר לבלות שם בכיף את כל היום. לנו היתה בקושי שעה, אבל עדיין היה שווה.  התור ללחם     טוב, אני מניחה שחובבי האמנות מזהים את התמונה...    זה נראה כמו בן-גוריון והכבשים, אבל מן הסתם זה מישהו אחר... אני לא אוהבת להסתובב עם מדריכי טיולים, כי גם אם אתה מפספס אתר תיירות, תמיד אפשר לבנות על כך שתפגוש טיפוסים מעניינים, לגמרי במקרה. אבל כאן במקרה נקלענו לבורדנטאון, עיירה בת כמה מאות שנים, שבה יש עדיין חנות ספרים ישנה,  שני בתי לוויות שעושים חשק להקבר תיכף ומיד על-ידי האנשים המקסימים האלה,  אנדרטה לזכר חללי המלחמות,  והאטרקציה המרכזית – גלידריה שנפתחה בבניין שבנה לפני איזה 300 שנה בתור בנק.  אחרי זה הוא היה חנות ספרים, ועכשיו זו גלידריה עם ריח של חנות ספרים ישנה ותקרה אינסופית, כספת ישנה ענקית  ודלפק שיש ישן וענק ותמונת העיירה גם מלפני איזה מאה שנה. מדי פעם הם מארגנים בגלידריה ערבי סטנד-אפ. נ.ב. ולמי שהתעניין בהמשך עלילות אייפון4, גיבשתי דעה קצת יותר נחרצת. העניין הוא שהמכשיר החדש עשוי מזכוכית מקדימה ומאחורה. לכן כשהוא נשמט מידי בהפגנה מול הבית הלבן, הוא נסדק והגעתי למסקנה שפלאפון מזכוכית זה כמו נעלי הזכוכית של סינדרלה, שתמיד עוררו אצלי כמה סימני שאלה לגבי הטעם הסדיסטי של הפיה הטובה. המצלמה אמנם מהירה בטירוף, אבל בלילה יש לה קצת בעיית בלנס של צבע (ראו התמונות הצהובות), ופלאש משטיח את התמונות לגמרי. קבצי וידאו ששולחים ממנו (יכול להיות שזו רק אני עם שתי ידיים שמאליות) - אנשים משום מה לא מצליחים לפתוח אותם. יוטיוב דווקא קולט אותם לא רע. וידאו צ'אט עובד נהדר (למרות שהמכשיר הזה באמת מתנתק לעתים תכופות יותר מקודמו). הבעיה היחידה עם וידאו צ'אט היא שאתם לא באמת רוצים שאנשים יראו אתכם ככה רוב הזמן... סקייפ זה קונספט נהדר, אבל אי אפשר באמת ללבוש פיג'מה ולחטט באף. למי שצריך, כמובן. ובנימה אופטימית זו, שיהיה לכולם סוף שבוע נפלא :-) |
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זאת כתבה מעניינת ביותר.
יצא לי להיות בבוסטון בחגיגות העצמאות של ארה"ב וראיתי מופע מרהיב של זיקוקי דינור. מעניין לשמוע איך חוגגים בפילדלפיה.
טלי*
את זה לא אמרתי. פשוט ברגע שארצה לפרסם את דעותי הפוליטיות, אלך לפוליטיקה :-))
תשובה קצת מתחמקת...מבחינה בינלאומית בעצם רוב אזרחי המדינה הם מתנחבלים, הרי האו"ם הקציב לנו את גבולות 47 ולא את אלו של 67. למי שלא זוכר הנה תזכורת:
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9559
זה יהיה מצחיק לראות שמאלנים שמפונים מבתיהם אחרי שהטיפו לצאת מהשטחים הכבושים והם בעצם יגלו שהם בעצמם מתנחבלים.
מה יפו זה פלסטין?
אוי.
משה שי, תודה! קראתי את הלינק שהבאת. מענין מאד. כתב אותו פרופ' הנרי לואיס גייטס, מרצה שחור להיסטוריה בהרווארד, והוא חוזר בעצם על כל מה שכתבתי למטה. (או שאני הוא שחוזר עליו, ליתר דיוק).
אגב, גייטס הוא הפרופ' השחור שנתפס "פורץ" לביתו ונעצר, ואובמה פייס בינו לבין השוטר הלבן שעצר אותו, על כוס בירה בבית הלבן. גם אם היו מזמינים אותי, לא הייתי יכול לבוא. אסור לי בירה. אבל אם היו מגישים מיץ תפוחים או פטל, אז הייתי בא. אני מחכה להזמנה. אפשר במייל. אני לא פורמלי.
ולמרות זאת הוא הפסיד. מזווית אחרת, כתבתי על כך כאן:
http://cafe.themarker.com/post/1036573/
כמו שאוהבים להגיד פה במחלקת המדינה, "דברים אלה ייקבעו במו"מ בין הצדדים" :)
אגב, הפסלים של 'התור ללחם' הם רפליקה של אלה מFDR Memorial או שנידמה לי?
כתיבה מיוחדת ומעניינת
יש מה ללמוד
אהבתי
спасибо
בשבילך,ידידי.
Lincoln Bicentennial | 1809-2009 | Live the Legacy
בכל אופן,ידידי הנכבד,לינקולן הוא לא כ"כ מה שידוע עליו.
. Was Lincoln a Racist?
לדוגמא:
"You and we are different races. We have between us a broader difference than exists between almost any other 2 races. Even when you cease to be slaves, you are yet far removed from being placed on an equality with the white race. you are cut off from many of the advantages which the other race enjoys. It is better for us both to be separated."
-Abraham Lincoln, during a meeting with free Negro leaders, at the White House, August, 1862
“I will say, then, that I am not, nor ever have been, in favor of bringing about in any way the social and political equality of the white and black races—that I am not, nor ever have been, in favor of making voters or jurors of Negroes, nor of qualifying them to hold office, nor to intermarry with white people; and I will say in addition to this, that there is a physical difference between the white and black races which I believe will forever forbid the two races living together on terms of social and political equality. And inasmuch as they cannot so live, while they do remain together there must be the position of superior and inferior, and I, as much as any other man, am in favor of having the superior position assigned to the white race.”
"
speech Lincoln delivered in 1858
טוב, משהו לא עובד בממשק. צריך להעתיק את הכתובת הזו:
http://www.lincolnbicentennial.gov/
לשורת הכתובת, או לגגל
lincoln bicentennial
האמריקנים אכן יודעים להעריך ולכבד את ההיסטוריה שלהם ואת אישיהם הגדולים. הנה חלק ממה שעשו בשנה שעברה, לכבוד יום הולדתו ה-200 של לינקולן:
http://www.lincolnbicentennial.gov/
תודה :-) ידעתי שבורותי בבייסבול עוד תפיל אותי יום אחד :-)) אני צריכה לעבור השתלמות.
נקווה לטוב...
אני אורזת מזוודה ובאה לסופ"ש!!
יפה ,מתוקתקת ושמרנית עד כדי בחילה (:
אחלה פוסט
קודם שנגיע ליום העצמאות ה-117.
עד אז, עם שטחים או בלי, יש סיכוי סביר שהמנגל יהיה חשמלי (או אולי אפילו סולארי. יש כאלה כבר היום), כי העשן מזהם את הכדור.
ואולי עד אז, כמו בארה"ב, יום המנגלים יהיה בכלל יום הזכרון...
שלום לכולם
אני מלכה
ועובד בעלי
פתחנו פה מכולת
מתי תבקשי אני אספר לך על יום-העצמאות בפולנייה
(לא מה שעושים היום - אלא מה שהיה פעם)
את מבינה, גיברת?
וכן. אם נגיע ל 234 או משהו דומה מעניין איך זה יראה (וכמה יעלה לאמריקאים להחזיק אותנו פה עד אז (אולי בגלל זה אין להם כסף לזיקוקים?) :-)
אגב - החייזר בחצר של בטסי רוס הוא הקמע של קבוצת הבייסבול של פילדלפיה :)