הבלוג ג'יגה אום מעלה את השאלה    האם קיימת מגמה של בלוגרים אשר סוגרים את הבלוג שלהם ועוברים לעבוד במודל של דיוור אלקטרוני סגור למנויים. הבלוג מספר על כך שכשהבלוגר ג'ייסון קאלקאניס סגר את הבלוג שלו ב- 2008, ייחסו זאת לכך שרצה להימנע מהתגובות שקיבל. אבל כעת מספר בלוגרים מצטרפים אליו, כמו הבלוגר סאם לסין שגובה 1.99 דולר דמי מנוי חודשיים על הניוזלטר שלו. האם אנו עומדים בפתח של מגמה חדשה שלוקחת אותנו אחורה לימים של תשלום על תכנים ?

להזכירכם שלפני פחות משנה, כאשר העיתונאי רון מייברג הודיע על כוונתו לסגור את המגזין האינטרנטי שלו "אחר" למנויים, הרבה גבות הורמו. בעיקר לאור הסכומים שנזרקו לאוויר שעמדו בין 50 ל- 100 דולר לשנה. כיום האתר דורש 100 דולר לשנה או 11 דולר למנוי לפי חודש. אולי הוא לא עד כדי כך משוגע, אלא פשוט מקדים את זמנו בחצי שנה ?

מגמות באינטרנט מתחילות מהאנשים

כשרופרט מרדוק מכריז בראיון למעריב בסופשבוע על כך שאנשים יתחילו לשלם כסף על תכנים, זה נשמע משהו עתידי וסוג של תקווה יותר מאשר אסטרטגיה. נסיונות אחרים לסגור תכנים לתשלום באתרים הגדולים נכשלו לאורך השנים בצורה די גורפת, כולל ניסיונות לסגור חלקים מהאתר, לסגור תכנים לחו"ל ויוזמות יצירתיות נוספות. יש רק תכנים מאוד נקודתיים שמצליחים ליצור ערך כספי ישיר, שאינו מגיע באמצעות פרסום. מדובר בתכנים שמייצרים ערך מאוד גבוהה לקהל או תכנים מאוד ייחודיים שנוגעים לקהל מצומצם מאוד. שווה לראות איך אתר ESPN סוגר חלק מהתכנים שלו לקהל – שם מדובר בתכנים המספקים לערך גבוה למשתתפים במשחק ה- Fantasy League – בו המשתתפים מנהלים קבוצת כדורסל וזקוקים לידע רחב כדי לנצח.

אז בעוד האתרים הגדולים מתקשים ליצור ערך גבוהה מהתכנים שהם מביאים (מה יקרה עם YNET יתחיל לדרוש תשלום סימלי עבור התכנים שלו), הטרנדים באינטרנט צומחים מלמטה, ואולי כאן מתחילה מגמה של תכנים בתשלום המגיעה מהבלוגרים שנמאס להם להביא מהידע המקצועי שלהם, ולקבל תגמול עקיף בלבד. אנו חיים בתקופה בה ידע שווה הרבה מאוד כסף, ובלוגרים אשר מביאים ידע מקצועי אישי, פונים לקהל יחסית מצומצם מהתחום שלהם, ולמעשה עונים על אחד מהתנאים שמאפשרים לקחת כסף על תכנים. סביר להניח שנראה התאגדויות של בלוגרים בתחום מסוים, שייצרו שותפויות כדי לספק תוכן גדול יותר ולהגביר את הערך שהם מספקים.

תשלומים באינטרנט תופסים תאוצה

עוד מגמה שמעודדת את גביית תשלום על תכנים בעלי ערך גבוה. הימים משתנים, ואנשים רגילים יותר ויותר לבצע תשלומים קטנים על אפליקציות קטנות ויעילות או על שירים ופיסות מידע קטנות. כך שתשלום על קבלת תוכן  בפורמט של ניוזלטר נראה מתקבל על הדעת מתמיד. אפל למעשה פרצה את הדרך עם ההצלחה המדהימה של חנות האפליקציות שלה ועם חנות המוזיקה שלה. הסתבר שאנשים מתמסרים בקלות לתשלומים קטנים, בעיקר כאשר הם דורשים מהם בסה"כ – לחיצה על כפתור אישור – כדי להשלים את העסקה. אפילו בארץ, בה אנשים חושבים לפחות שלוש פעמים לפני שהם מקלידים מספר אשראי באינטרנט, רוחות חדשות מנשבות בזכות האייפון. לדור הצעיר בעיקר, אין שום בעיה לשלוף את הארנק הוירטואלי ולשם על כל סוג תוכן או שירות – ותשאלו את ההורים המתוסכלים שמקבלים את החשבונות.

הכלים לסגור את התוכן

הבחירה של הבלוגרים בדיוור אלקטרוני כפלטפורמה להעברת תכנים בתשלום היא מעניינת. ייתכן שזה קשור למה שדיוור אלקטרוני משדר וכיצד הוא נתפס. מדובר באמצעי תקשורת ותיק ואמין, שעדיין מהווה את אמצעי התקשורת העיקרי עבור אנשים רבים, ובעיקר בארגונים. פייסבוק, בלוגים ופלטפורמות שיתוף למיניהן –עדיין לא הפכו לאמצעי התקשורת המועדף על העולם העסקי. ניוזלטר עם תכנים מקצועיים בהחלט מתלבש טוב בסביבה של הדואר האלקטרוני. הדיוור האלקטרוני מגיע לנמענים בסביבת העבודה השוטפת שלהם, והופך לחלק מהפעילות העסקית.

אז כמה אתם תהיו מוכנים לשלם עבור תוכן שמעניין אתכם בדיוור אלקטרוני ?