לפעמים אני נזכר בה,במבט שעל פניה כשהיינו מתעלסים,היא הייתה עוצמת את עיניה ומסתירה לה חיוך קטנטן
המבט שעל פניה היה ממכר,הנאה צרופה של שכרון חושים ומיניות מתפרצת,שנינו ידענו שאנחנו בנינו לנו בועה קטנה שתתפוצץ יום אחד,אבל זה לא מנע מאיתנו להפגש ולחשוב שאולי בסיכוי של אחד למיליון אולי יש לנו סיכוי לחיות ביחד... |