אז איך זה באמת לגדול ללא אימא. האמת קשה לי לענות לאחר שהתאלמנתי הדבר הראשון שעלה לי לראש איך אני הולך לגדל שלושה ילדים קטנים ילד בן שנתיים ותאומים בני יום. לא לקח לי הרבה זמן להבין שהמצב שהורגלתי אליו הולך להשתנות. והשינוי היה גדול. שלא תטעו גם לפני שאשתי נפטרה היה לי חלק גדול בגידול הילד שלנו אבל הידיעה שיש שם פרטנר ששותף לך הקלה ברם ההידיעה שאתה אמור לגדל לבד הייתה קשה. אני צריך לקחת החלטות על גידול הילד וזה לא פשוט כלל. קודם כל גיליתי שכאשר אין ברירה אתה עושה הכול כי אם אתה לא תעשה אף אחד אחר לא יעשה. גיליתי שכגבר אתה נראה כסוג של חריג כאשר אתה נמצא בקבוצה נשית שהיא זו שבדרך כלל מגדלת ילדים. זה מצחיק. אף על פי שנשים דורשות שוויון כאשר זה מגיע לתכלס אין מעדיפות להיות אלה שקובעות. הן מגיעות לאסוף את הילדים מהגן הן שלוקחות את הילד לרופא. במקום לעמוד על שלהן ולדרוש יותר הן עדיין עושות את הרוב (לפעמים הכול). קיבלתי על עצמי את המלאכה ואני עושה ואתה גידול ילדים אינו פשוט אבל וזה לגברים שביניכם הוא תענוג גדול אתה מרגיש חלק מהחיים ומשלבי ההתפחות של הילד שלך וזו חוויה של פעם בחיים כי השנים האלה לעולם לא יחזרו.

קשה לי לקבוע האם חסר לילדים שלי מגע נשי אבל לי נראה שלהם אין מושג כי הם הורגלו למציאות אחרת כזו שאימא אין בנמצא אבל יש אבא שמחבק מנשק דואג שלא יהיה מחסור אולי זה מספיק ואולי לא את זה אוכל לדעת רק בעתיד. שלא תטעו הלוואי וגלית הייתה פה לגדל יחד את הילדים כי אני בטוח שהיא הייתה אימא נפלאה אבל היא אינה ולי אין ברירה לעשות זאת. לא התפתתי למהר למצוא מישהי שתגדל איתי יחד את הילדים כי אני לא מאמין בזה. אני סוציולוג בנשמה והמצב שנקלעתי אליו הביא אותי לנסות ולהבין עד כמה זה אפשרי לגדל ילדים כחד הורי ועוד באב ואת זה אני מקווה לגלות לאורך השנים.

שתהיה שבת שלום לכולם