יָדֶיךָ רַכּוֹת כְּחֵיק אַדְמַת-מְכוֹרָה,
כָּמוֹהָ טוֹבָה נְגִיעָתָן, מַשְׁכִּיחָה וּמַרְגַּעַת.
לְהִלָּפֵת בָּהֶן וְלָדַעַת:
פֹּה לֹא אִירָא!
הֵן אִשָּׁה, רַק אִשָּׁה אָנֹכִי – זַלְזַל
הָעוֹלֶה טַפֵּס וְעָלֹה עַד רֹאשׁ הַצַּמֶּרֶת,
בְּלִי מִשְׁעָן – נוּגָה וְחִוֶּרֶת
לָאָרֶץ אֶשְׁפַּל.