לֵב אֱמוּנִים לִי, לֵב אֱמוּנִים.

הוּא לֹא יִירָא אֶת עֵירֹם הַשַּׁלֶּכֶת;

כְּנֶגֶד קַשְׁיוּת הַכֹּל מְבָרֶכֶת,

רוּחַ הַסְּתָו אֵין אוֹנִים –

נֵצַח אֵיתָן, נֵצַח יָרֹק;

לֵב אֱמוּנִים לִי, אַתָּה הָרָחוֹק!

י"א ניסן, תר"ץ