אֶת כֻּלִּי סִפַּרְתִּי עַד תֹּם, בְּחַדְרֵי חֲדָרַי הוֹלַכְתִּי זָרִים וְהִצְבַּעְתִּי: כָּאן – גַּאֲוָה רְמוּסָה, כָּאן – צִפִּיַּת שָׁוְא, וְשַׁלְוָה לְאַחַר יֵאוּשׁ – לְהַלָּן.
גַּם אַתָּה בֵּינֵיהֶם, גַּם אַתָּה, הַקָּרוֹב-הַזָּר, עֲבַרְתַּנִי עָבוֹר וְהַבֵּט וַתֵּצֵא עִם כֻּלָּם, וַאֲנִי בַּפִּנָּה אֶשְׁקֹט. וַאֲנִי – – הַאֻמְנָם, הַאֻמְנָם לֹא הָיָה דָבָר?! |