כותרות TheMarker >
    ';

    הרהורים. מחשבות. ומה שבינהם.

    0

    דמות האדם, מבט מתולדות האמנות

    6 תגובות   יום שישי , 9/7/10, 20:01

    תולדות האמנות, למה?

    מעבר לעובדה שהתחום הזה הוא אחת האהבות הגדולות שלי, על סף סטייה רצינית ומהותית, זהו אחד התחומים היחידים שמכיל בתוכו מלבד מחקר מדויק גם השפעות מתחומי מחקר אחרים. למעשה, תולדות האמנות דן בהיסטוריה של האמנות החזותית. למרות שהוא משיק בנקודות רבות לתחום הפילוסופיה והאסתטיקה, אין הגדרת טבעה של "האמנות" תחום העיסוק המרכזי שלו. התחום הזה מנסה לסווג שינויים ותקופות באמנות במשך הזמן (ציר האורך) וכן להבין טוב יותר כיצד האמנות מעצבת ומעוצבת על ידי החברה והתרבות (ציר הרוחב). לשם ניתוח האמנות בתקופותיה השונות, ומתוך ההנחה כי תהליכי היצירה של אמן הם תהליכים בעלי מבנה הניתן לתיאור או ניתוח פרשני, משתמשים ההיסטוריונים בכלים השאובים מתחומי מחקר שונים כגון איקונוגרפיה (חקר הסמלים, לדוגמא: צלב), היסטוריה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ופסיכואנליזה, פילוסופיה, ארכיאולוגיה ועוד.

    באמצעות הכלי הזה (המופלא, לטעמי האישי), אני מבקשת להבין את מעמדו של האדם ביחס לאלוהות. המטרה שעומדת מאחרי "זיבול השכל" שיהיה ארוך, מאוד, הוא הניסיון האישי שלי להבין את התקופה הנוכחית, העכשווית. לשם כך, אתחיל לטפס בציר הזמן.

    בהערת אגב, הכי חשובה, תודה לריין על הרעיון ועל המוטיבציה שנטעה בי. (אוהבת אותך!)

     

    התקופה הפרהיסטורית (מהממצאים הראשונים ועד 3,500 לפנה"ס)

    אמנות האדם הקדמון היא אמנות "מגויסת". קרי, אומנות פונקציונאלית (אומנות למען מטרה ברורה ומדויקת). הפולחן והמאגיה הם שני המניעים הנמצאים מאחורי האמנות הפרהיסטורית.

    אבל רגע לפני, יש לסייג. בשל תנאי אקלים, הזמן שחלף ושאר אירועים נותרו מעט מאוד שרידים. אי לכך, הידע שלנו כיום הוא בעיקרו ארכיאולוגי והשערתי.

     

    ציור פרהיסטורי  (ציורי המערות)

    הציורים צוירו על קירות המערה במעבה האדמה מה שמרמז שמטרתם לא הייתה לקישוט. הדעה הרווחת היא שהציורים צוירו לקראת צאתם לציד כיוון שהציורים מתארים חיות בר אותם רצו לצוד. האדם הקדמון האמין אמונה מאגית בכוחם של הציורים האלה להשפיע על המציאות, כלומר, יכולת הציורים להשפיע על הצלחה בציד או על ריבוי הולדת חיות. לפני היציאה לציד היה טקס פולחן וציורי המערות היו חלק ממנו. לאחר ההצלחה בציד אבדו הציורים מערכם המאגי והיה צורך לציר על גבם ציורים חדשים על מנת שהציד הבא גם הוא יהיה מוצלח. השערה זו מסבירה את התופעה שהציורים צוירו זה על גבי זה. ציורי המערות היו יותר רישומים. הצבעים בהם השתמשו היו צבעי אדמה ולכן הם נשתמרו עד היום. סיבה נוספת להשתמרות הציורים היא שהם נתגלו זמן רב לאחר יצירתם. הפרטים והדקויות בציורי האדם הקדמון אינם חשובים כמו הצגת החיה באופן אמיתי ומשכנע ככל האפשר. החיות היו מצוירות באופן ריאליסטי בעוד שהאנשים צוירו באופן לא ריאליסטי (דמות סכמתית). דמות החיה הייתה אמיתית. למעשה, הפרשנות הנדרשת היא כי הפולחן או האלוהות הם עיקר היצירה ודמותו של האדם משנית לה, בלבד. 

    ''

    ציור ממערת לסקו, צרפת, 15000 לפנה"ס לערך

      

    פיסול פרהיסטורי

    מעט מאוד פסלים מהתקופה הפרהיסטורית שרדו. הפסלונים קטנים מאוד ונוצרו מחומרים שונים: חלוקי נחל, בוץ, גרניט ואף עצמות. הפסלונים שיצר האדם הקדמון נעשו אף הם מתוך אמונה מאגית. היו אלה פסלוני נשים (אלות פריון) אשר מכונים "פסלי ונוס" בהם הוגדלו והודגשו האברים הנשיים כדוגמת החזה, הבטן והירכיים. הפסלון טופל באופן כללי בלבד ללא התייחסות יתרה לאברי הגוף האחרים כגון הראש, הידיים והרגליים. ההדגשה בפסלון היא על אברי הרבייה היא כיוון שתפקיד האישה ויעודה, על פי האמונה הפרהיסטורית, הוא ללדת ילדים. כיוון שהאברים האחרים אינם חיוניים אינם חיוניים למטרה זאת אין האדם הקדמון טורח לתארם. לפי אמנותו המאגית של האדם הקדמון פסלים אלה יגרמו להגברת הפוריות.

    אחד הפסלונים המפורסמים ביותר שנשתמרו הוא "ונוס מוילנדורף" העשוי אבן גיר ונמצא במוזיאון לתולדות האומנות בוינה. לקריאה נוספת על ונוס מוילנדורף

    ''

     

    אמנות עתיקה (3000 לפנה"ס ועד יוון העתיקה) 

    אמנות עתיקה, היא ראשית כל, שפה כתובה (כתב) וככל שהתפתחות הכתב (במובן המודרני) מתקדמת, המרחק מן הציור גדל. זאת הסיבה שהציור עצמו יכול להשתחרר מתפקידו הקודם: להיות מקשר בין בני-אדם לסיפוק ערכיהם היום-יומיים. כעת, הציור הופך להיות כלי ביטוי לרעיונות ורגשות. יחד עם זאת, בדומה לכתב הקדמון, שהיה כתב ציורים סמלית, האמנות העתיקה משתמשת בסמלים מוסכמים. הדבקות בסמל משתנה עם שינויי היחסים בתוך החברה והתפתחותה.

    שפת האמנות העתיקה תהא מובנת רק בתוך הרקע שהיא נתונה בו ולמטרות שהציבה לעצמה. האמן הקדמון לא יצר למוזיאון או לקישוט קירות הבית. לעיתים היו אלה מטרות של מאגיה: לדוגמא: "המפלצות" ששמרו על סף הארמון באשור; או ציורי-הקיר בקברות מצרים, שתפקידם היה לעזור למת להגיע לחיי העולם הבא. במקרים אחרים היה לציור תפקיד דקורטיבי, כמו בפיתוח חותמות-הגליל. הצורך מאקטואלי, החומר הגלמי, הנושא - כל אלה כוונו את האמן. לא בכל מקרה אנו יודעים בבטחה, מה הייתה המטרה של היצירה: למשל, באמנות הקברים במצרים ספק הוא, אם המטרה הייתה לפאר את המת בעיני החיים, או לסייע לו בחיים שלאחר מותו. מצד שני, כשחמורבי מתואר על האסטלה המפורסמת שלו כמקבל חוק מידי האל, הרי מטרתו של התבליט גלויה לעין כל. הנה מראה המלך, שלא יצר את החוק לפי שרירות לבו. אלא קיבל אותו מידי האל; כל מפר חוק המלך - עובר על חוק האל. 

    יצירה שכזאת מעמידה אל ובן-תמותה, זה מול זה. חמורבי נשאר בכך נאמן למסורת ארם- נהריים; הוא רואה את עצמו כבן-תמותה, ולא כאל עלי אדמות. הוא רואה את עצמו נתון להשראתו של האל, אבל הוא גופו אינו אלא שרוי כולו בעולם הזה. אחת הבעיות, שהאמנות הקדומה מתלבטת בהן, הוא תיאור של קונפרונטאציה (התנכרות) זו בין אל ואדם. בעיית הקונפרונטאציה באה לידי ביטוי בתיאור היחסים שבין המלך ואנשים אחרים, לדוגמא: בין עשיר ועני.

    דוגמא בולטת להצגת המציאות על כל צדדיה היא "המפלצת האשורית"/ מפלצות אלה המורכבות מגוף אריה, כנפי נשרים, וראש אדם - שומרות על ארמון המלך בפני מפלצות אחרות, רוחות רעות, הדומות להן בהופעתן, אלא ששומרי הסף הן רוחות טובות, העוזרות, לבני-אדם; ועל כך מעיד קלסתר פניהן: הוא מביע כוח והוד, יחד עם טוב-לב ורוך. המפלצות היו פסלים, שהצופה היה רואה אותן מלפנים או מהצד. כדי לתאר את המציאות במלואה, ראה האמן צורך לתאר את גוף האריה, שארבע רגלים לו, גם כצועד מן הצד וגם כעומד בחזית. לתיאור המלא ביותר זכה המראה החזיתי בגוף בני האדם. אך לקלסתר פניהם קבע הצייר את הפרופיל דווקא, וכן קבע בשביל הרגליים את המראה מן הצד.  אי-התאמה זאת בולטת עוד יותר אם נבדוק, כיצד התגברו בזמנים שונים על קשי התיאור של העין והכתף, הרחוקות מאתנו.

    (לקריאה נוספת)

     

    ''

    המפלצת האשורית

     

    אמנות מצרים העתיקה

    זוהי אמנות מונומנטלית שמטרתה הייתה לפאר ולהאדיר את שמו, כוחו ואלמותו של הפרעה: ארמונותיו,  מקדשו וקברו. רוב החפצים, הפסלים והציורים נמצאו בתוך קברים. המצרים הקדמונים האמינו בחיים שלאחר המוות והכינו את עצמם לחיי נצח. באמצעות הציורים שתיארו את חייהם בעולם הזה הם קיוו להמשיך את חייהם בעולם הבא לאחר מותם. ככל שאדם מצרי היה חשוב יותר, כך קברו היה מפואר יותר. מלידתו של פרעה ועד מותו נבנה קברו על מנת לשמשו לאחר מותו, לעתים נחנטו גם משרתיו, בני משפחתו ואפילו חיות המחמד שלו על מנת שיוכלו לעבור איתו ל"ארץ המערב" (החיים שלאחר המוות), האצילים והכהנים נקברו במסטבות  ופשוטי העם נקברו בבור באדמה. בשושלות 3-6 נקברו הפרעונים בפירמידות אך מאחר שבניית הפירמידות הייתה יקרה וכן מאחר שפירמידות בלטו בשטח ומשכו שודדים רבים, הופסקה צורת קבורה זו. הוחלט לקבור את המלכים בעמק המלכים: מקום מרוחק ומבודד מכל מקום ישוב, אשר מעטים האנשים אשר ידעו על קיומו. הקבר עצמו היה חצוב בתוך הסלעים ומורכב מחדר אחד או מערכת של חדרים. עד היום שרדה תכולת הקברים המפוארים וממנה ניתן להסיק על חייהם של המצרים הקדמונים: באמונתם, במיתולוגיה שלהם, באלים שלהם, במנהגים וכדומה. קירות הקברים כוסו בכתב הירוגליפי שנתן פרטים על תהליך הקבורה, אורח חייו של המת וכן תפילות לאלים.

    ציור

    עיצוב הדמויות מאופיין על ידי קאנון של קנה מידה, הרגל כמידת בסיס, נכנסת 24 פעמים בגובה הגוף, כולל הראש. כגודל הפסל כך גודל חשיבות הדמות המתוארת.

    דמות האדם מצוירת בזווית הברורה ביותר: הראש בפרופיל, העין בחזית; גוף וידיים חזיתיים, רגליים בפרופיל. בציור הדמויות ישנו חוסר פרופורציה מכוון: ככל שהדמות גדולה יותר ביחס לשאר הדמויות, היא במעמד גבוה יותר.

    ''

    מקור

    ציור מתוך ספר המתים (פרק 30B). כותרתו של הפרק היא: פרק כדי שלא לתת ללבו של אני להתנגד לו בתחום האל. בציור, מתוארת שקילת לבו של אני (בכף השמאלית של המאזניים) לעומת נוצת המע'ת (בכף הימנית). על השקילה משגיח אנוביס, בעל ראש תן. הבה של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו.

    פיסול

    הפסלים ייצוגיים וגדולים מאוד שכן הפיסול אמור לייצג את האלוהי שבפרעה ולא את האנושי שבו ולכן עיצוב הגוף גרפי וסכמטי, האיברים מעוצבים כמעט בנפרד ונראים כגליליים ומשולשיים. הפיסול פרונטאלי ואינו מעובד מצידיו ואחוריו כיוון שהוא תמיד מול המתבונן ובמקרים רבים נחצב כאשר ההר בגבו.

    ''

    דמות רעמסס השני, כ-1270 לפנה"ס

    ****

    לסיכום הפרק הראשון, אפשר להסיק שלאורך התקופה הפרה-היסטורית, דמות האדם מוצגת בצורה סכמטית, כמעט כמו בציורי ילדים או בשרטוט. המטרה היא אינה הצגת האדם ו/או חשיבותו (פרט, למעמדו) אלא היחס שלו כנגד האל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/10 13:38:

      צטט: Nicky04 2010-07-14 13:27:33

      מעניין ומרתק ביותר.
      תודה.

       

      ווקשה :)

        14/7/10 13:27:
      מעניין ומרתק ביותר.
      תודה.
        12/7/10 14:59:

      צטט: רון73 2010-07-12 14:44:18

      ישבהחלט את השאלה באומנות הפיגורטיבית-לשם מה להעתיק את המציאות אחד לאחד אם היא כבר קיימת?
      באופן פארדוקסלי-האומנות הויזואלית העתיקה היא בעלת מאפיינים דתיים ונוצרה לשם פולחן-
      אולי דווקא בגלל זה היהדות אסרה את האמנות הפיגורטיבית ודמיות אנושית (בחלק מהמקרים-גם של חיות)-
      כדי למנוע שני דברים-
      חיקוי מעשה האל (בריאת צלם אדם) וסגירה לצלמים מלאכותיים.

      תודה על הפוסט המרתק(-:

       

      השאלה לגבי הצורך באומנות פיגורטיבית,

      עלתה רק לאחר המצאת המצלמה (סוף המאה ה-19)

      והשאלה על פיגורטיביות ביהדות,

      גם היא שאלה חשובה,

      ועל שתיהן תהיה תשובה,

      כשאגיע לחתך האורך ו/או הרוחב המתאים

      וכפי שכתבתי בהתחלה, זה לא פוסט...

      אלא חלק מ"ים" של פוסטים :)

      תודה על הפירגון, עושה חשק להמשיך.

        12/7/10 14:44:
      ישבהחלט את השאלה באומנות הפיגורטיבית-לשם מה להעתיק את המציאות אחד לאחד אם היא כבר קיימת?
      באופן פארדוקסלי-האומנות הויזואלית העתיקה היא בעלת מאפיינים דתיים ונוצרה לשם פולחן-
      אולי דווקא בגלל זה היהדות אסרה את האמנות הפיגורטיבית ודמיות אנושית (בחלק מהמקרים-גם של חיות)-
      כדי למנוע שני דברים-
      חיקוי מעשה האל (בריאת צלם אדם) וסגירה לצלמים מלאכותיים.

      תודה על הפוסט המרתק(-:
        10/7/10 10:38:

      צטט: sharir9 2010-07-10 09:04:46

      מרתק

       

      תודה :)

        10/7/10 09:04:
      מרתק

      ארכיון

      פרופיל

      שיר-לילית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין