כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    Lola Bar
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    זִכְרוֹנוֹת בְּלָבָן

    49 תגובות   יום שישי , 9/7/10, 21:27

    ''

    התמונה באדיבותה של שוקידו

     

     

    כל כך רציתי להתחכך בו

    להתחמם לצידו

    כמו זקנה שבעת ימים ליד הזקן שלה (רחל חלפי) 

     

     

    אַלְבּוֹם בְּלָבָן. הֲדוּרֵי צִפִּיָּה

    חוֹבְקִים מָתְנַיִם

    כּוֹכְבֵי מָרוֹם טָבְעוּ בְּכוֹס הַיַּיִן  

    בִּשְׁבוּעַת אֱמוּנִים

    קִדְּשׁוּם.

     

     

    כַּמָּה קָשֶׁה לָשֵׂאת אֹשֶׁר

    כַּמָּה קַל לְהַשְׁתִּיק מַנְגִּינָה 

    וּבִמְשִׁיכַת קֻלְמוּס לְהוֹתִיר חָלָל

    נָמוֹג הַקֶּסֶם וְהַיָּד שֶׁחָבְקָה.

     

     

    לֵילוֹת לְבָנִים נִשְׁקָפִים

    בְּלֹבֶן פָּנֶיהָ

    חִיּוּכוֹ נָע סְחוֹר סְחוֹר וְגוּפוֹ

    נֶעֱלַם כְּמוֹ חָתוּל צ'שייר

    כְּשֶׁיַּלְדָּה קְטַנָּה צוֹבַעַת גַּעְגּוּעִים.

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (49)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/10/10 22:36:

      תודה רבה לכל הקוראים ולחברים החדשים שהצטרפו :)

      שבת שלום ומי יתן שכולנו נזכה לזכרונות יפים בלבד.

        1/10/10 12:47:
      הבית השני עומד לו בנפרד מבחינתי.
      לא מסתיר ומדבר ישר לעצמות...
        22/9/10 15:41:

      הפנטסיה - נדמה שגם השמיים אינם מהווים לה גבול...
      הפער בין המציאות לבין המראות המדומים, הוא אכן כמרחק השמיים מן הארץ.

      בכוח הדמיון הלוא בראנו לנו אלוהים נשגב, שעם כל כמה שחסר דמות הוא, בכל זאת קשרנו להווייתו מידות עלאיות, שבנו עצמנו אינן יכולות להתקיים.
      כך גם לגבי "חלום האהבה".
      ההתאהבות מרוממת את המאוהבים "למעלות קדושים וטהורים", אלא שחרף כל ייחוליהם מהאחר ומעצמם, עם כל כמה שישתדלו, שוכני ארץ הם והריתמוס של גיאות ושפל יחול גם עליהם.
      אומנות היא באלה שהשכילו לצלוח מבעד לחלום האהבה אל יחסים של חברות אוהבת, מכבדת ומאפשרת מרחב לצמיחה אישית.
      את כל הדברים האלה עורר בי שירך המפוכח...

        27/8/10 20:18:
      והמשפט האחרון הכי צובט,,
        15/8/10 13:53:
      בקשר לרחל חלפי, לפתע בא לי להוסיף שחושב שזה מזל גדול
      להיוולד לאבא כזה, כמו פיקסו שאביו היה צייר ומורה לציור...
      מה שלומך ?
        12/8/10 22:07:

      כַּמָּה קָשֶׁה לָשֵׂאת אֹשֶׁר

      כַּמָּה קַל לְהַשְׁתִּיק מַנְגִּינָה 

      וּבִמְשִׁיכַת קֻלְמוּס לְהוֹתִיר חָלָל

      נָמוֹג הַקֶּסֶם וְהַיָּד שֶׁחָבְקָה.

       

      לולה, מילותייך מעבירות תחושה אמיתית!

      היה, גווע ואט אט נעלם. האם אפשר לחזיק באושר? 

      לרגעים הוא חיי....

      אהבתי מאוד.

      ליאורה

        6/8/10 18:58:
      ובמשיכת קולמוס את ממלאה חלל!
        6/8/10 12:09:
      אוף , כמה פעמים עברנו את ההרגשה הזאת. עוררת בכמה מילים.
      הדימוי מקסים, שלח אותי למחוזות ילדות רחוקים
      והחיוך שנשאר אחרי שהחתול כבר נעלם
      אני רואה את זה כל הזמן.
        2/8/10 20:17:
      "כַּמָּה קָשֶׁה לָשֵׂאת אֹשֶׁר
      כַּמָּה קַל לְהַשְׁתִּיק מַנְגִּינָה "

      כמה מדויק
      פשוט נהדר
        31/7/10 11:18:
      געגועים - נושא כל כך מרתק.
      ובמיוחד כשבא בעטיפה של לובן.
      מירה
        19/7/10 21:36:
      שיר יפה -
      אבל הבית האחרון פשוט מקסים בעיניי...
        19/7/10 13:44:
      משום מה אני רואה אשה אוהבת ליד מיטת אהובה משכבר הימים, והזכרונות עולים בה ואי אפשר לעצור את הזמן.
      שיר יפה המבטא געגוע לימים אחרים.
      אהבתי מאוד!
        18/7/10 08:37:
      יפהפה, תודה
        17/7/10 09:38:
      הדורי ציפייה..
      .. להעלם כמו חתול צ'שייר..

      והחיבור למעלה.... משהו נשגב אהבת זקנים..
        16/7/10 21:19:
      הלבן שמצד אחד מסמל טוהר ותמימות ומצד שני סוף והעלמות, געגועים צבועים מול העלמות מלבינת שנים.
      מילים קסומות לך לולה.
        16/7/10 10:03:
      מלא קסם שאינו נמוג גם אחרי שמילות השיר נעלמות מעיניי.
        13/7/10 19:29:
      ...במעיינות שנותרים לפליטה...
        13/7/10 19:27:
      יפה וכמה נוגה הליריות הזאת !
      תיאור בהחלט משקף מציאות נורמטיבית עצובה. לעיתים,בגיל מאוחר מידי,אנו מבינים את חשיבות מיקוד אהבתנו ופרישתה על הגרעין המשפחתי שנוצר מאהבה טהורה, ואז מנסים להזדכך במים חדשים שכמעט ואינם ברי קיימא, כי המרירות
      מחלחלת במרבית המעיינות הנותרות לפליטה.
      שיר יפה שנוסך רגש אצילי בכאב שבהחמצה
        13/7/10 16:45:
      יפה ההסתברות בהילוך חוזר
      הצבעויות הנמוגה
      ציור צבעוני של ילדות הולך ודהה כמו ההבטחה הייתה הולוגרמה
      בשיר כמו מתנגנת ברקע מקהלה יוונית שגוזרת גזירה
      כמו היה ברור בעצם שהמצב הטבעי הוא ההתבדות,

      יפה
        13/7/10 11:51:
      הפוסט עשיר, ועל כן זמן השהיה שלי בו הוא רב. הבחירה שלך של הציור, הציטוט בהקשר של השיר מועילה לו.
      ומשום מה עצב תקף אותי עם הקריאה, ואולי זה מה שניסית להעביר בו יחד עם הגעגועים הצבועים לבן.
        13/7/10 02:27:
      הוספת תגובהלֵילוֹת לְבָנִים נִשְׁקָפִים

      בְּלֹבֶן פָּנֶיהָ

      חִיּוּכוֹ נָע סְחוֹר סְחוֹר וְגוּפוֹ

      נֶעֱלַם כְּמוֹ חָתוּל צ'שייר

      כְּשֶׁיַּלְדָּה קְטַנָּה צוֹבַעַת גַּעְגּוּעִים.

      זה הבית האהוב עלי מכולם.
        12/7/10 16:57:
      מתחברת לכל מילה שנכתבה פה.
      איזו הבנה של החיים, מקסים.
        12/7/10 02:35:

      שיר נפלא
      כל אחד מהצלעות של המשולש העניק עומק לשיר הנוגע הזה.
      תודה לך לולה אהובה.
        12/7/10 00:07:
      יפה.
      וגם עצוב (אם הבנתי נכון)
        11/7/10 21:46:
      כל התגובות לפני כבר אמרו את הכל-אז אניי כולה רק להוסיף כמה נהניתי מהשלושה-הציור השיר של רחל חלפי והשיר שלך-תשלובת שמביעה כל כך יפה ונכון את הרגש שביקשת להעביר.
        11/7/10 20:46:
      ערב טוב לולה, בתחילה שמתבוננים בציור של שוקידו,(מאוד מרשים בפני עצמו) ,עולה השאלה, מדוע הדמויות(גבר ואשה),
      עומדים זקופים כל כך, הרי לא ככה עומד זוג אוהבים,
      כאילו במן נוקשות מאולצת,
      רק שמתבוננים היטב ,שמים לב שבמצב הזה יש את מירב נקודות ההשקה בין הגופים,
      וזה תואם למובאה הנפלאה של רחל חלפי,
      השיר שלך מרגש גם הוא ואינו נופל ברגישותו , ובנגיעותו ,
      מהציור ומהמובאהשל חלפי,
      במיוחד אהבתי את הבית האחרון,
      "לילות לבנים נשקפים בלבן פניה.
      חיוכו נע סחור סחור וגופו
      נעלםכמו חתול צ'שייר
      כשילדה קטנה צובעת געגועים,
      המשפט האחרון כבש אותי לגמרי,
      שיהיה לך שבוע טוב לולה בר,
      בידידות אשר
        11/7/10 15:59:
      לֵילוֹת לְבָנִים נִשְׁקָפִים
      בְּלֹבֶן פָּנֶיהָ
      חִיּוּכוֹ נָע סְחוֹר סְחוֹר וְגוּפוֹ
      נֶעֱלַם כְּמוֹ חָתוּל צ'שייר
      כְּשֶׁיַּלְדָּה קְטַנָּה צוֹבַעַת גַּעְגּוּעִים

      מתן ביטוי יפהפה לגעגועים מהולים
      בצער ובתקווה - תודה לולה*
        11/7/10 15:02:
      השיר הזה יפה, מאוד נוגע ללב. תודה לך, לולה.
        10/7/10 22:07:
      כמה קל היה לשאת אושר
      כמה קל היה להמשיך את המנגינה
      אם החיוך שלו לא היה נע סחור סחור
      וגופו לא היה נעלם כחתול חמקמק...
        10/7/10 21:40:

      בדרכה של הזוגיות מוליך אותנו השיר הזה, מהלבן של האלבום ושבועת האמונים דרך הקושי לשאת אושר, הקסם הנמוג הלילות הלבנים ואחר כך הפנים הלבנים והחיוך הנעלם...

      הרבה שימושים ללבן הזה, מאושר וציפיה ועד לייאוש.

      תודה

      תמר

        10/7/10 21:36:
      יפה מאד ההידוק!
        10/7/10 20:59:
      גם עצב את כותבת ענוג לוללה
        10/7/10 17:31:
      כמה קשה להשתיק מנגינה.
      כמה קל לפעמים.
      כמה עצוב.
        10/7/10 16:41:

       

       

      כַּמָּה קָשֶׁה לָשֵׂאת אֹשֶׁר

      כַּמָּה קַל לְהַשְׁתִּיק מַנְגִּינָה 

      וּבִמְשִׁיכַת קֻלְמוּס לְהוֹתִיר חָלָל


      לולה יקרה ,

      השילוב של שירך עם ציורה של שוקי  מ נ צ ח!!!

      תודה לך,

      ליאורה


        10/7/10 16:27:
      לולית יקרה,
      עצבות גדולה שהאבדן מרחף מעליה עוברת בשיר שלך. אלבום בלבן הוא אלבום של כלולות, או אלבום של מוות, כוכבי המרום טבעו בטקס קידושיהם, והאושר שנשבר, המנגינה ששתקה, וזכרונות וגעגועים קשים לימים אחרים.
      החלל נותר בפרידה, אך מתמלא ביצירה.
      אהבתי, תודה יקירה.
        10/7/10 15:14:
      בעיניי זה מקסים.
      אהבתי במיוחד את הבית האחרון
      ודימוייו הנפלאים.
        10/7/10 08:15:
      הציטוט של חלפי והתמונה הנהדרת מאירים את הגעגוע והעצב שבשירך.
        10/7/10 07:15:

      כּוֹכְבֵי מָרוֹם טָבְעוּ בְּכוֹס הַיַּיִן  

      בִּשְׁבוּעַת אֱמוּנִים

      קִדְּשׁוּם.

      ''

       

       

       

      כך רשמו אותם בעבר הרחוק

      וזה מה שהרגשתי בשיר

      סוג של מיתולוגיה

      וכמובן כמה קשה לשאת

      אושר לעיתים יותר מאומללות.

      מוכר ובלתי אהוד עלי.

       

      [ בזכות השדרוג איזה כייף להביא

      דברים שמאופסנים אצלי במחשב.]

       

       

       

        10/7/10 06:07:
      לגור איתו...להזדקן יחד...
      וכל מה שמקובל לחשוב בפרקים א' ב' ג' והלאה לא ברורים לי. החמקמקות הזו והכמיהה דווקא כן.
      יפה מאד לולה
        10/7/10 04:54:
      איריס גנבה לי את השורות, מה קורה כאן כולם ערים בארבע בבוקר שבת?
        10/7/10 04:46:
      שיר מדהים, את שיאו אני חוויתי כאן:
      כַּמָּה קָשֶׁה לָשֵׂאת אֹשֶׁר
      כַּמָּה קַל לְהַשְׁתִּיק מַנְגִּינָה
      !!!!!
      כמה שאת צודקת ואיזה יכולות גבוהות של ניסוח יש לך.
        10/7/10 02:23:
      חִיּוּכוֹ נָע סְחוֹר סְחוֹר וְגוּפוֹ
      נֶעֱלַם כְּמוֹ חָתוּל צ'שייר
      כְּשֶׁיַּלְדָּה קְטַנָּה צוֹבַעַת גַּעְגּוּעִים.


      היי לולתי, שיר ענוג ויפה כל כך, מתכתב נהדר עם לואיס קרול. נהדר!
      תודה לולה ו*
      לאה
      לֵילוֹת לְבָנִים נִשְׁקָפִים
      בְּלֹבֶן פָּנֶיהָ
      חִיּוּכוֹ נָע סְחוֹר סְחוֹר וְגוּפוֹ
      נֶעֱלַם כְּמוֹ חָתוּל צ'שייר
      כְּשֶׁיַּלְדָּה קְטַנָּה צוֹבַעַת גַּעְגּוּעִים

      מאוד נוגעת כתיבתך לולה,מתאימה לי כל כך. אשוב
        10/7/10 00:33:

      לֵילוֹת לְבָנִים נִשְׁקָפִים

      בְּלֹבֶן פָּנֶיהָ

       

       

      כְּשֶׁיַּלְדָּה קְטַנָּה צוֹבַעַת גַּעְגּוּעִים.

       

      לולה,

      שיר-ציור בלבן,

      הלבן קיבל גוונים שונים

      מעלה תחושות שונות,

       

      נפלא הציור של שוקידו

      ונפלא שירך

       

      שבת שלום

      דבי

       

       

       

        10/7/10 00:14:
      לולה, מאד יפה בעיניי, במיוחד הבית האחרון הנראה כמסכם. ומכחול הצבעים צובע בין לבין, לבן במילים.
        9/7/10 22:48:
      נפלא לולה.
      צבעת פה געגוע מדוייק.
      תודה:)
        9/7/10 22:40:
      לולה יקרה,

      אחד היפים והמדוייקים שלך.
      כמו נכתב אחד לאחד לציור היפיפה של שוקידו.

      ותחושת התעתוע המתפתלת בשיר מכאיבה
      דווקא על הרקע הלבן התם והטהור לכאורה.


        9/7/10 21:35:

      "כַּמָּה קָשֶׁה לָשֵׂאת אֹשֶׁר
      כַּמָּה קַל לְהַשְׁתִּיק מַנְגִּינָה
      וּבִמְשִׁיכַת קֻלְמוּס לְהוֹתִיר חָלָל
      נָמוֹג הַקֶּסֶם וְהַיָּד שֶׁחָבְקָה." -
      כל כך נכון.
        9/7/10 21:32:
      מעולה.
      תודה לך

      פיד RSS