זה התחיל ברביעי עם קסם של שישי,, מן חיבור רגעי, במקום חשוך,,הלכתי איתך,, נכנסתי דרך שער ירוק,, של קירבה וחום,, של מילים ותעוזה, של פתיחות והבנה, , בזמן כה קצר,,הספקנו, רק אשליה מתוקה ,, של נבכי הנשמה,, אבל,, אני מאמינה,,,
רוצה שאלך,,את צריכה,, ארוחת שישי לבנה,,אצל אמא שלך,, אז מתלבשת מולך,, ודרך הצלעות מרגישה אותך,, אתה לא מדבר,,ואני לא מפסיקה, כי אחרת איך אקבל,, פרידה,, עוד צמרמורת מתוקה,,
חוזרת ממך כ"כ קפואה,, מרגישה בצלעות,, מחייכת עם דמעות,, אבל הן קופאות לפני שזולגות, ובכלל לא בגללך,,
זאב בודד שמיילל ,, קראת לי, אז נגעתי בליבך, והתפתלתי ורקדתי כנחש מוטרף, כישפתי אותך במבטי, שיקפתי אותך בי, לא מכישה כי רוצה, לעלות גבוה,,דרכך, לנשר שבי,,
עזרת לי להשיל שכבה אבל עכשיו, מתכנסת פנימה חזרה, מתחילה תקופה שקטה שער חדש שנפתח,, ועל זה איש לא יידע,,
מבינה שטורפת,, מבינה שגם קורבן, ממציאה אותי מחדש, עושה מזה פולחן,,
רגעים,,,, איתך,,,
|