
אם באותה הקלות שאני מרימה שרפרף שרוח ילדות הפכה הייתי יכולה להפוך רק עוד דף אולי לא הייתי צריכה להגיד לעצמי בנעילה של עוד יום שלא הייתי רוצה שתיהיה עדיין בחיי אבל בשקט רק אני שומעת ולא משנה כמה אצעק זה לא הופך אמיתי לולא בחרת להפסיק להיות בי עוד אז מזמן עוד לפני שבחרת להעלם מחיי
מחזיקה קרוב ולא עוזבת במקום זה אני רק מעיפה מבט החוצה לפני שאני מסיטה וילון נושמת פנימה מעט אוויר שמתאפשר רק בשעות האלה של הלילה עוצמת עיניים ונותנת לזכרון אצבעותייך לעטוף אותי חזק ולזרוק אותי אל פינת מיטה בריח של זיעה מתוקה ואהבה לא מתוכננת
אם הייתי בכזו קלות יכולה להפוך דף אולי לתלוש
או שלא
|
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בפינות שאנחנו כל כך לא רוצים לראות ומכירים היטב
האמת נמצאת מולך
רק בנגלה לעין
בכנות בלתי מתפשרת
באומץ הלב שהפחד מסתיר
באהבה שלב אחר נותן לך
באהבה שאתה נותן
במקום שלשקר אין דריסת רגל.
ואני חיה. מאד.
רק לפעמים
לפעמים צריך לנקז את זה קצת ....
את באמת רוצה להפוך את הזכרון הזה, את החוויה הזו לאפס?
אם עדיין כואב, סימן שאת חיה..
לא.
לא באמת. זו אשליה.
אבל גם הרגע הזה שבו אני מערבבת כאב ועונג של געגוע, אז....
זה באמת לא תמיד קל
אבל האמת היא
אני לא חושבת שהייתי רוצה למחוק.
הדברים הללו
חורטים את קווי היותי
אחרת
מה זה שווה ?
המשך קסום גם לך
ותודה .
המשך יום נפלא יקירה
אהבתי
בדרך כלל אני מאד מתחברת. הפעם אני לא משוכנעת לאן כיוונת......
אני יודעת. יודעת.
תודה .
לשחרר, כן.
אבל בזמן ובקצב הנכון :)
אני עוד קוראת
כנראה