0

4 תגובות   יום שבת, 10/7/10, 18:31

ככה היא נכנסה בסערה לחנות ופנתה אלי.  מכיון שאני מאוד מעודדת אנשים לפנות ולבדוק לגבי ספרים שהם מחפשים, שמחתי מהבקשה ומיד שאלתי איזה ספר היא מחפשת.

"אני לא יודעת את השם שלו"

ניסיתי משהו אחר "אז מי כתב אותו?"

"לא יודעת בדיוק"

טוב, זה קצת מסובך לחפש כל דבר, לא רק ספר, כשאתה לא ממש יודע מה אתה מחפש...

"אבל.."

או, יש אבל, זה תמיד יכול לעזור

"אבל .."

וכאן ראיתי שהיא קצת מתקשה לספר אז נתתי לה זמן

"אבל אני יודעת את השם של הבן שלו"

בד"כ זה לא פרט שיועיל אבל היא המשיכה וספרה שהבן, שנפל במלחמה, היה חבר של אחותה שנפטרה ממחלה, ואת הספר הספציפי, ואם יש עוד ספרים של אותו מחבר, אחותה קיבלה מהסופר עצמו - אבל כעת, אחרי הרבה שנים ומעברי דירות הספרים אבדו והיא לא זכרה את השם ולא את הספר...

אז רשמנו בגוגל את שמו של הבן ומצאתי את שמו באתר הנצחה של ביה"ס בחולון.  ובעמוד ההנצחה הופיע שם האב.  וכשגיגלנו את שם האב גילינו שהוא מופיע בוויקיפדיה עם רשימת כל ספריו...

האושר שלה, אם לא היה ככ חם אני בטוחה שהיא היתה מחבקת אותי חזק, גרמו לי, ולכל שאר האנשים שהיו באותו זמן בחנות להתרגש מאוד....לצערי לא נמצא בחנות עותק של ספריו אבל מיד לקחתי את המחברת הכחולה, המיועדת בדיוק למקרים כאלו, ורשמתי את כל הפרטים שלה כדי שאוכל ליצור קשר כאשר אחד העותקים יגיע לחנות.

מי אמר שגוגל לא מועיל?

מישהי שהייתה בחנות שאלה אותי, אחרי ששמעה את הסיפור, "את רוצה לבוא ולהיות ספרנית בבית ספר שאני עובדת בו?" - אבל זה כבר שייך לפוסט אחר...

 

דרג את התוכן: