בין הבדים
פוסטים פופולאריים
-
זה לא טריקו – זו סימפוניה
18/7/10 | 7026 צפיות
-
יש אלוהים?
29/6/11 | 1820 צפיות
-
מה קורה כאן? ומה אנחנו יכולים לעשות?
18/12/11 | 1055 צפיות
-
בגד או בגידה? (פוסט שישי בסדרה)
25/8/10 | 3677 צפיות
-
לא מערבבים משפחה בעסקים (?)
13/4/10 | 899 צפיות
-
מה ללבוש?
15/11/10 | 3871 צפיות
פוסטים אחרונים
- על יחסים ויחס 23/8/14
- הייתי בגן-עדן 4/10/12
- הרגל של אישתו כואבת להם 26/1/12
- בדיוק היום לפני שנה 15/1/12
- ג'נראל-פיס ג'וניור 23/12/11
- מה קורה כאן? ומה אנחנו יכולים לעשות? 18/12/11
בגד או בגידה? (פוסט שלישי בסדרה)
מכיוון שאז לא הצטלמנו בווידיאו, הנה מחול "כפיים" של להקת הקיבוצים, מעכשיו כוריאוגרפיה: רמי באר
בגיל 14 התקבלתי לאולפן המחול בקבוץ געתון, בהנהלת יהודית ארנון. לבשתי בגד-גוף צמוד בצבע ירוק בקבוק. באולם היה קיר שלם כולו מראות. מתוך המראה האכזרית השתקפה דמותי: גוף עגלגל נטול חיטובים וגמישות.
1965 הפסקת סגריה באולפן בגעתון
רציתי לברוח משם אך הדחף לחולל היה חזק מהכול. עמדתי ליד הבר: חנק’ה, המורה לבלט קלאסי, ביקשה למתוח את זרוע ימין. מתחתי. היא אמרה: “יפה. עכשיו דמייני שהיד מתארכת, עוד ועוד. כן, ככה, מצוין. עוד....” - “אבל הגעתי לשיא. אני לא יכולה יותר מזה,” קבלתי. - “בתנועה אין שיא,” אמרה חנק’ה, “התנועה היא אינסופית. כשתביני את זה – תהיי רקדנית.” שעות על שעות עמדתי מול קיר המראות עד שהחלה להתעורר בגופי הבנת התנועה. התנועה התפשטה וגדלה, והחלה להניע את אברי הגוף, עד שהפכה את מתאר-הגוף לרישום הנע בחלל האולם. זה היה רגע מכונן עבורי. בו גיליתי שהתנועה של הגוף הרוקד מפוגגת תסביכים שגורים: הרגליים התארכו, המשקל נעשה קליל והסילואטה הנעה מול המראה הייתה מושלמת. נעורי עברו עלי במחול ובתנועה.
 1967 - בתנועה מול המצלמה
מחוץ לאולפן המחול, משפשטתי את בגדי-הריקוד הגמישים, שבה וחזרה מגבלת התנועה בתוך הלבוש הסטנדרטי. ההיצע היה דל ונמנע ממני היופי הגלום בתנועה החופשית במרחב. אך הקשר בין גוף, תנועה ובגד נחרט בי.
יגאל גודקוב העלה כאן בקפה כמה פוסטים המצביעים על היופי והחשיבות שבתנועה. הנה אחד מהם: http://cafe.themarker.com/post/1581657/
לימים, כאשר רציתי לצלם דגמים שלי, בקשתי מהצלם שישמיע מוזיקה, בגד מצטלם יפה בתנועה.
1984 - הצצה לפוסטים הבאים בסדרה
|
תגובות אחרונות
-
face
בתגובה על על יחסים ויחס
-
מרב 1956
בתגובה על ביקור באיתמר – פוסט מצולם
-
עינת עופר
בתגובה על הייתי בגן-עדן
-
גלילה ונגרוב
בתגובה על הרגל של אישתו כואבת להם
-
מטפלת באמנות- איריס
בתגובה על מה ללבוש? (1)
-
גלילה ונגרוב
בתגובה על בדיוק היום לפני שנה
תגובות (41)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את רצה לפרק הבא
ואני רודפת אחריך
מתענגת על תגובותיך
תודה סיגלית
אכן כן
לכל מילה שלך
מקסים לך :)
רחלי יקרה
תודה על מחמאותיך.
כ-17 שנים אחרי שהפסקתי לרקוד, עברתי טיפול בדנס-טרפי.
נדהמתי כשגיליתי שפיסית אני יותר גמישה משהייתי כשרקדתי.
הדנס-טרפיסטית שלי אמרה: כשאנחנו מתפתחים מנטאלית הגוף מתפתחת גם.
יום נעים
את הקשר בין גוף ונפש אני מכירה מצוין, הייתי מורה
לחינוך גופני 31 שנים.
שלום רב שובך ציפורה יקרה
תודה
וברוכה הבאה
תמונות מרהיבות.
עינתי יקרה
תמיד נעים לפגוש אותך כאן
הפוסט הזה בא לשים דגש על הבגד
כמשרת את הגוף המתנועע.
מכיוון שיש לי צורך בתנועה חפשית במרחב
ומכיון שהנוחות והנעימות בתוך הבגד
חשובים לי יותר מכול
לא הייתה לי ברירה - אלה לעצב בעצמי בגדים
על כך אכתוב בפוסט הבא
תודה לך
מקרב לב
וכמו שכתבה כבר מישהי, הבגדים שאת מעצבת תנועתיים ונעימים - מה שמחזיר אותי לדיון "אופנה" או "בגדים" - חד משמעית - בגדים!
והריקוד...משחרר (נפש בריאה בגוף רוקד).
שטוטית
לא תאמיני
ניחשתי שזאת הלהקה של אלוין איילי
אבל
גולת-הכותרת היא שיש לי בן-דוד אמריקאי
שרקד בלהקה הזאת
לא זו בלבד, אלא, הבחור התחיל לרקוד בגיל 24
עד אז לא ידע שהוא רקדן
והתקבל ללהקה אחרי שנה בלבד של לימודי מחול
אין ספק שליהודית ארנון
מגיע לקבל פרס ישראל על פועלה
היא באה מהונגריה לקיבוץ
וכבר מיומההראשון עסקה במחול
בקיבוץ של אז זה לא עניין של מה בכך
הי שטוטית
אלה בדיוק התנועות
ואלה הגוונים
עפתי לי לחצי שעה לעולם שכולו עונג
תודה לך יקירה
אם את בעניינים, את ודאי יודעת שהבדים של פעם אינם הבדים של היום.
זוכרת: בגדי-ריקוד היו מבד סטרץ' מחוספס כזה
לא כמו הלייקרה של היום
גלילתי:)
אז הלהקה היא של אלוין איילי האגדי
ובקשר לתפרים הנפרמים של שוקי
חייכה אותי מאוד תגובתו:
הכרתי טוב את יהודית
"היה לי פרק מרתק עם בלט מודרני ולא כרקדן..."
מתברר ששוקי היה שובב לא קטן
או שמא נאמר גדול?
והאירועים הללו שאת כותבת עליהם
מאוד מקבילים לאירועים שבחיי
המחול, התנועה הבגדים ועוד
יקירתי
כשאני עוברת על צילומי הבגדים שאת מעצבת הם בהחלט בגדים שאפשר לחולל איתם
מלאי תנועה והשראה
הנה הלכתי במיוחד ליו טיוב והבאתי לך מתנה : אחת הלהקותהאהובות עלי ביותר שימי לב גם לשמלות:
האם נרקמים כאן
תפרים נסתרים
מתחת לאפי?
שטוטינקה
המאורעות הללו התרחשו מתחת לאף שלך
נכון?
ובאמת חשוב לי לעשות את המסע הזה בזמן
אחורה
להבין איך הגעתי עד הלום
חיבוק יקירתי
בקרוב נצחק על ימי-השדרוג הקשים
שעברו
עלינו
תודה מאמא
:)
מנפלאות הקפה
לא קיבלתי עידכונים לפוסטים חדשים !
גלילתי:)
חשוב מאוד התיעוד הזה שלך
מעניין מאוד לקרוא כאן
}{שטוטינק'ה
מה לי ולצרפתית...(-----:"
הכרתי טוב את יהודית
היה לי פרק מרתק עם בלט מודרני ולא כרקדן...
אופירי המתוק
ככה זה כשרוצים להגיע להשגים
נופלים וקמים
עד שמצליחים
הצחקת אותי
וכרגיל
המתקת לי את היום
אוהבת אותך
מעוד
שוקי'לה
ואיך כותבים בצרפתית שז מן דה פייה?
תודה יקירי
עם הפוסט הזה השלמת וחיזקת כמה פיסות בפאזל שלך
ואלו הן:
הליכה בעקבות הלב * העזה * נחישות * אהבת החירות
והתמונה מ-1984 מביעה את כל אלה!
שולחת מכאן מבט אוהב בתנועה רוחנית ארוכה-ארוכה...
בוקר טוב גלילונת
הייתי רוצה להראות לך תמונה
הייתי הבלרינה באגם הברבורים
עם החצאית, הגרביונים הלבנים
פיזוזים בסיבובים..
אמיתי, נשבע לך
אבל אין לי...
את מדמיינת אותי ?
בטח את צוחקת עכשיו...
זה מה שחשוב
שבוע טוב :-)
גלילה
המתוקה !
הסוד הוא בתנועה!!!
הנה גיליתי לך.
כמו שחנק'ה אמרה: אפשר להאריך עוד ועוד...
התנועה מאריכה את הגוף
כשהרקדנית יורדת מהבמה
היא נראית כמו השכנה ממול
ודאי תסכים איתי שרקדניות מדגמנות בגדים
טוב יותר מדוגמניות ברביות למיניהן.
תודה על הביקור
נגיס
עכשיו אני מצטרפת לפקה-פקה
גמני מתביישת
אבל
ע"פ הפוסט: כשהגוף מתחיל להתנועע
הגוף זאת מהצילום עם הסיגריה נראית כמו זאת
שמביטה אל האור
תודה אהובתי
אני מחכה בקוצר רוח לפוסט
שמתעצב באמתחתך
היום כבר יש מודלים שונים ל"גוף של רקדנית" , אך עדיין למילה יש תמיד קונטציה גבעולית וזקופה.
תודה רותי
ברשותך, אני ממליצה לאורחי
להיכנס לבלוג שלך על פוסטיו המרהיבים
באשר לאומנות סין...
פוסט קסום (בשבילך, פקה-פקה), תמונות מקסימות, ואת מקסימה!
והתמונה האחרונה מ-1984, עם המבט אל האור, והקומפוזיציה הנהדרת, ואת הדוגמנית, ממש נראה לקוח מווג...
מלאת קסם....
תודה
תודה מתוקה אחת
בעיני זה קסום להתבייש קצת
יא הורסת!!!
יקירי
בשביל שתי השורות הללו נכתב הפוסט.
אתה יודע
גולש-גלים
יודע הכול
נכון?
פורטה יקרה
בפתיח ספרו של קורט זקס: "תולדות הריקוד" נרשם כך:
פתגם גנוסטי אומר: מי שאינו רוקד - אין לו מושג מהמתהווה"
יתכן שכל מי מלומד להניע את הגוף (גם ספורטאים) מבין את הפתגם.
חנק'ה - היא היתה רק מורה ל"קלאסי"
עיקר הלימודים באולפן היו: מודרני וכוריאוגרפיה
בסוף כל שיעור קבלנו שיעורי-בית
והצגנו אותם בשיעור הבא.
תודה מתוקה
על המחמאות
ובכלל
לאה'לה
שאני אחשוד בהיצ'קוק שלמד בלט קלאסי בסתר?
תודה, יקירתי
הייתי נזקקתי לאומץ רב בשביל להעלות את הצילום היחידי שיש לי מתקופת אולפן הריקוד
אמרנו עגלגלה?
זה היה רגע מכונן עבורי. בו גיליתי שהתנועה של הגוף הרוקד מפוגגת תסביכים שגורים: הרגליים התארכו, המשקל נעשה קליל והסילואטה הנעה מול המראה הייתה מושלמת. נעורי עברו עלי במחול ובתנועה.
כל כך יפה!
פוסט צפרירי ומענג.
תודה לך
איזה יופי הצילומים.
בצילום האחרון, את נראית במזיגה מושלמת עם התנועה.
שלא נדבר על הבגד היפה שאתל לובשת.
ושלא נדבר על יופייך.
יש משהו חינני ונקי [ללא מילים והסברים] באומנות הריקוד.
אני רקדתי מעט שנים בלט, אבל עסקתי בספורט
ואני מבינה את עניין התנועה המזיגה עם מה שבתוכנו.
חנקה[כזה שם קיבוצניקי,הא?] נשמעת דמות דומיננטית
שהשפיעה רבות על חייך? ובכיוונים טובים.
מה שבטוח לקחת את כל זה לבגד. אצלך הבגדים נראים
נוחים ובצילומים יש בהחלט ביטוי
לזרימה עם הגוף. יפה מאוד
והפוסט מרתק.
את מתוקה - עגלגלה
המשפט הזה - היא אמרה: “יפה. עכשיו דמייני שהיד מתארכת, עוד ועוד. כן, ככה, מצוין. עוד....”
העלה בי אסוציאציות על סרטי היצ'קוק >>>
זוג צעירים יפייפה מכירים באקראי
- הוא מלווה אותה לביתה
ו... ו.... והם נכנסים למיטה
אך היא ביישנית - הבתולה העדינה
מבקשת לכבות את האור
אך אבוי מתג החשמל נמצא ליד דלת הכניסה
צריך לקום? לא מה פתאום
ידו של הגבר יורדת לאט מן המיטה
מזדחלת לאורך הריצפה
עולה על הקיר ממול
עד שהמתג נמצא ובום > האור כבה
זה מה שנקרא להאריך זרועות
שבוע מהנה חומד
לאה