ברקודה, קניתי בגד ים מהמממם למחר, רוצה לראות?

בטח, תראי!

נימפה לובשת את בגד הים השחור עם הצלבים בבטן, שכשמשתזפים הם נראים כמו מגן דוד.

איזה יופי בובה, מחר הולכים לים.

למחרת, מתעוררים כל בני הבית . הילדים צדפית על שם הצדפה שמצאה הסבתא בסיני.

סרדין – כי נולד קטן למרות שהוא בן 10 הוא נראה בן 5.

וקונכיה כי הסבתא של האבא הייתה אוהבת לשים קונכיות גדולות באוזן לשמוע את גלי הים

וכך הייתה נרגעת.

באותו ערב ,כולם החלו להכין את כל המזון והשתיה ומה לא לקחו: ג'חנון וביצים קשות, סלטים : חומוס טחינה, סלט מיונז, מטבוחה, וכל מה שהיה במבצע בסופר. לא שכחו לקחת גם שתיה .מיץ מוגז, תפוזים, קולה, בירות לימון ועוד ...וגם קינוחים, אבטיח גדול קנה ברקודה אצל אבנר הירקן, ולא שכח לדפוק עליו טוב טוב, כי כך בודקים את האבטיחים. מילון, שזיפים והרבה פרות קיץ.

צדפית הייתה אחראית על הטרמוס של הקפה.

סרדין הקטן לקח את המטקות וקונכיה לקחה את  הווקמנים והקרמים לשיזוף.

נימפה עמדה שעות ליד הראי. היא הייתה חייבת לצאת לים פירסט קלאס . כמובן החזה פרץ מהבגד ים במלוא הדרו. רגליה  היו קצרות וגופה ארוך ולכן נעלה את הכפכפים עם העקב הגבוה, של ויטוריו  מצרפת.

את הליפסטיק האדום שקנתה אצל גו'רגיה בפרפומריה השכונתית, לא שכחה לשים על שפתיה הנפוחות מבוטוקוס שנראו כאילו שהיא נותנת נשיקות לכולם. וגם צבע לשיער, צהוב לימון עשתה לעצמה,

משהו חדש חדש של לוריאל.

לברקודה הייתה קצת יותר בעיה. הייתה לו כרס ענקית שעליה הולבשה חולצה קצרה שהתכווצה בכביסה

ולכן כיסתה לו רק חצי מהבטן שהשתפלה מעל בגד הים ספידו שקנה בוורטהיימר.

ואת כפכפי הקרוקס בצבע כתום כתום. כמו השמש.

את האוהל שהורכב מסדינים ומשאריות בד צבעוניות לא שכחו.

וכך עלו על הג'יפ ונסעו לים.

ברקודה לא אוהב לשלם בכניסה לחוף. לכן  חיפש מקום שאפשר לרדת עם ה'גיפ. הג'יפ קיפץ וקיפץ והילדים קיפצו יחד איתו.

סוף סוף הגיעו לים . הילדים זינקו מהג'יפ והחלו במסע הליכה כשכל ילד לוקח משהו בידו.

חם אבא!

מתי נגיע,כבר, צרחה צפדית.

עוד מעט, עוד מעט! צרח ברקודה מאחור.

למה לא שילמת וזהו ? צעק סרדין.

כי לא בא לי מבין, זה עולה הרבה לשלם על כולכם. לכו יפה אחד אחרי השני בשביל וכבר נגיע. תחשבו שאתם במסע אלונקות טוב?

אבל אנחנו עוד לא בצבא אבא!

אז תחשבו! יש לכם ראש, נכון?
והם הגיעו סוף סוף, חוף הים היה מלא באנשים שגם לא אהבו לשלם. הם מיהרו להקים את האוהל שנראה, יותר כמאהל בדואי. זרקו את כל הדברים על החול, מרחו  שמן שיזוף ולמים.

ברקודה הזיע כולו, מסנטרו הכפול זרמו עגלי זיעה, וראשו הקירח האדים וכך גם פניו.

ניפמה הסתדרה לה על כיסא נוח שהביאה מהבית. ונזהרה שטיפת חול לא תיגע בגופה המשומן בשמן תינוקות, כי זה משזף יותר טוב. כמובן שכובע קש עם פרחי דובדבנים ומשקפיי שמש של ג'ורגו' אבוטבול

משוק בצלאל הצלו עליה.

הילדים רצו למים. המים היו שקטים ומדוזות  צפו על פניי הים בשקט .

הנה מדוזה! צרח סרדין הקטן.

אבל כבר היה מאוחר וצדפית נצרבה בישבנה. וזינקה במהירות לחוף.

אי אי כואב שורף! נימפה לקחה את ג'ריקן החומץ שהביאה מהבית ושפכה על  צדפית מלמעלה עד למטה.

ברקודה, היה האמיץ ביותר. נתן ריצת עמוק לים וישר זינק על מדוזה ענקית, שלפתה אותו בכל כוחה.

כוס אמק. היי, היי צרח ברקודה וישר טס כמו טיל החוצה.

 ניפמפה כבר לא הסתכנה, היא לא תיכנס לים, המשיכה לשבת ולהתבשל בשמש היוקדת. קונכיה ישבה עם הקונכיה הגדולה של שסבתא שגנבה מסיני והאזינה לקולות הים.

א ו כ ל!!!!! צרחו הילדים . ומיד כולם הוציאו את החומוס הפיתות השתיה הג'חנון הביצים הקשות

השיפודים שהביאו  והתיישבו לאכול את האוכל כשמסביבם מדוזות רובצות  על חוף הים.

אין דבר נעשה פיקניק במקום להיכנס לים.  נכון חברלך?

הילדים עיקמו את פניהם.

סרדין, היה אדום כמו סלק ועורו החל להתקלף.

קונכיה נצרבה ממדוזה בגלל שדרכה על אחת, ולא הפסיקה לקפץ מצד לצד.

צדפית  נכוותה בידיה כשאספה צדפים שהיו על מדוזה על החוף.

וברקדוה שכבר היה צרוב לגמריי וכאוב שכב על החול החם ברגליים פסוקות  וחיכה שאולי המדוזות

יתחרטו וינועו למקום אחר.

וכך הם נשארו עד שעות הערביים כשהם כאובים ומסריחים מחומץ

והמדוזות המשיכו לנוע בשקט בים השקט.

       כל הזכויות שמורות לא. נחשון 2010 אין להעתיק או לשכפל