* צילום שקופית: צביקה 1970 בערך.... (אני וחבר שלי עמית...)
0 מרוב פלסופי אהבה פה נזכרתי, חשבתי, הבנתי שמעולם לא הייתי לבד וכבר מילדות הייתי בזוגיות החבר הראשון היה בכתה ד' לאבא שלו היתה מסעדת דגים על גדות נחל אלכסנדר היינו מבלים איתו בסירות הטיולים בנחל הלוך חזור, הלוך חזור ואז כשהיינו צמאים היינו נכנסים למטבח ולוקחים בקבוק גזוז היה גם כריש מפוחלץ באקווריום זכוכית (מישהו זוכר?) מתבוננת בשיניו המפחידות ילדות קטנות.... שנתיים בילינו לנו יחד תמימים ואז הגיע הילד החדש מקנדה קראו לו אדם איזה שם , והוא גם דיבר אנגלית והיו לו עיניים כחולות מדהימות ובכיתה ו' הוא הציע לי חברות והכי אהבתי לשחק איתו במעבדת ניסויים כימיים שהוא הביא איתו מחוץ לארץ היינו מפוצצים כל מיני חומרים החבר הראשון מאוד נעלב וקינא אבל לבסוף השלים עם המצב ונהיינו חבורה וצירפנו גם את גלית ובנינו ביחד בחורשה בית בין העצים וכל אחד הביא משהו וזה היה אחלה מועדון הבנים הביאו ספרי זימה והקריאו לנו קטעים ואנחנו התפוצצנו מצחוק עד כאב בטן כמובן שבגלל שגרנו על שפת הים היינו חבורת דייגים אלופה יוצאים ב-5:00 בבוקר עם פתיונות ובצק למזח וחוזרים עם ארוחת צהריים שלמה עושים מדורה ואוכלים שיחקנו אליפות הצלילות, 7 דקות בגן עדן ואמת וחובה ואז הגיעה לנה הרוסייה לנה, לנה, לנה לנה היתה בוגרת מאיתנו, אבל היא נשארה כיתה בגלל שלא ידעה עברית אבל לנה ידעה דברים אחרים שאנחנו עדיין לא ולנה לימדה את הבנים דברים אסורים ואז אדם עזב אותי אבל הגיע טל והיה לו אופנוע והיינו נוסעים עליו לסרט בקולנוע בבית ינאי ואח"כ אוכלים פנקייק בפזנון אבל טל היה קצת שחצן וכבר אז אהב מותגים וכשאבא שלי הביא לי "אדידס" כשחזר מהפלגה בחו"ל הוא אמר לי שזה חיקוי והתעצבנתי עליו ונפרדנו.... ואז רכבתי על סוסים והתאהבתי בבעל החווה שהיה מבוגר ממני בעשר שנים רומן אסור, סודי ואז נפתחה מסעדת "החוף האחרון" והייתי שם מלצרית, גלעד הבעל בית הגיע מימית (סיני) וכל הבוהמה היו מגיעים, ומנגנים ומבלים היה שם ברמן אמריקאי מדליק ולא הצלחתי להשאר אדישה...... והיינו יחד 4 שנים בין לבין עזבתי לקיבוץ ושם הכרתי את ג'ון ו- וויין (כן היו שניים כאלו - אנגלים) והכרתי ג'וני ווקר ועוד כל מיני דברים ובצבא עוד כמה הכרתי.... בין לבין ובמקביל הרבה אהבות אהבתי.... (-: ובמקביל עם האמריקאי בקשר נשארתי... אך ידעתי שהכל מטורף ומוטרף וצריכה קרקע יציבה ואז אותו פגשתי את איש האדמה ומאז התחברו להם דברים במעגל אחד מטורף.... הההוא מכיתה ד' עזר לי לפני כשש שנים, לעשות הסבה מקצועית.... אדם שהגיע מחו"ל, התגלה ככקרוב משפחה של הנוכחי שלי...... האמריקאי שהיה והלך וחזר... התחתן עם פרדס-חנאית וקנה לא מזמן בית, ממש במרחק זהה לזה שגרנו במכמורת.... זוגיות? נהיתה לי פה אורגיה משגעת....
|
חייםטובים
בתגובה על אהבה חורפית
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
משעשע ונוגע. הכי חשוב זו זוגיות של בסיס יציב, מישהו או מישהי לבנות איתה את החיים ולהחליט החלטות גדולות, כשיש דבר כזה קל יותר להתמודד עם מה שלא יבוא.
ווף ווף .. זאת אכן קלישאה שצריך להרוג
מישמיש .. אם אתה מכיר איזה כלב אוכל קלישאות .. הביאוהו לכאן ..
נמנה אותו שר לענייני קלישאות שחוקות ..
נשמע כמו ילדות .. נערות .. ובגרות מאושרת ..
ואין רע בכך .. להיפך .
את חייה חיים מלאים ושימשיכו לך כך !!
:-)
סיפור מתוק של אהבות ואהבהבים, ממנו אפשר לחלק מנות מנות לכמה וכמה בנות...!
יותר מכל מה מופלאה "האורגיה" - כשכל "המפוזרים" מתכנסים לבסוף למעגל שלם.
[גם אני הכרתי את מסעדת הדגים שעל הנחל. באותם ימים ניהל אותה אחד בשם זמיר...]
תשובה א: ברור!!!!
תשובה ב': פעם היה סטייל להביא אדידס
ולא בטוח שאבא שלי ידע שזה חיקוי
הוא לא מבין בדברים האלו...
כמה עלוב זה חיקוי של "אדידס"...מילא של "נייקי".
היית ונשארת ילדת טבע.
הכי טוב כבש על האש
ווףף ווףף
למה לגדף פודל?
מישמיש נקה אחריך
שרלילה שרה שיר שמח
יפה
אהבתי את השתלשלות העניינים והמאורעות
שרשרת חיים
אנשים הקשורים זה בזה
נפרדים ושוב נפגשים
צמתי דרכים
ואבני דרך
ידעתי שבסבב הזה שלך אני מריחה משהו מוכר..
אני למדתי בבית ינאי בנעורים על הצוק
והיינו בורחים לפנקייק לאכול בפונדק
והיינו יורדים למזח לצלול ולהביא דגים
ומכינים אותם על כמה קרשים שהיינו מוצאים על החוף..
ואת בעל החווה של הסוסים איפה שכל הבוהמה היו באים
נראה לי אני מכירה אותו ואת הצוות שלו מימים ימימה..
והחווה של אליק? והסוסים תהורי הגזע..
ברגל הייתי הולכת לחווה קילומטרים גומעת כדי להאכיל סוסים בגזר..
את מדהימה את..יודעת לקחת את החיים בסיבוב חד ולהשאר מחייכת ..
ניפלא לעקוב אחר סיפור חייך..
כתוב שנון
מעביר את כל החיים כמו תמונה מתוך הסרט הפרטי שלך..
יש לעיניים שלנו..
תודה יקירתי..
ידעתי..ידעתי.. שיש משהו בסיבוב חייך שמזכיר לי את הסיבוב שלי..
שאם תופסת חתיכת חיים
נושכת אותה, מוצצת ממנה הכל
וממשיכה לחתיכת החיים הבאה
נפלא
ואדם
הסתפקו בעבודות תחזוקה בלבד......
חשבתי על משהו
אבל אין לי אומץ.....
אולי פעם....