כל השבוע שעבר הבריטים עצרו את נשימתם ועסקו רק בדבר אחד: מרדף מתוקשר היטב אחרי עבריין. כל הכותרות, בכל אמצעי התקשורת זעקו: MAN HUNT , לאמור, ציד אדם.  והסיפור הוא בנלי כי בבריטניה מתרחשות עשרות רציחות מדי יום. אבל לאותו רוצח ערכה המשטרה בעזרת הצבא ציד בכל האמצעים העומדים לרשותה, כולל הליקופטרים משטרתיים וצבאיים. כי העבריין הזה ירה בשוטר. בבריטניה זה נחשב לפשע החמור מכולם.

הסיפור, כאמור, בנלי. את האסיר ששמו ראול מואט, שבועיים לפני שחרורו מהכלא, בקרה חברתו שספרה לו שהיא עוזבת אותו כי מצאה חבר יפה ממנו. זה כשלעצמו מעיד על מידת החכמה שהעניק לה האל - אבל לא זה העניין. אותו ראול מואט, ביום שהשתחרר מהכלא נגש אל ביתה של חברתו וירה בה ובחבר החדש. אותה הוא פצע, אותו הוא הרג. בדרכו חזרה משם נתקל בשוטר וירה גם בו ופצע אותו. נראה שהיה די מעוצבן ולא צריך לחקור הרבה מדוע. מאותו הרגע כל משטרת בריטניה קמה על רגליה והחלה לרדוף אחרי ראול מואט. היא בקשה עזרה גם מהצבא ובתום שבוע של מרדף הצליחה לסגור עליו על גדת נחל הקרוב לביתו. שש שעות היה ראול מואט מוקף שוטרים חמושים בכל אמצעי הקטל המודרניים. הם זעקו לו ברמקולים ללא הפסק: הכנע! אך לא העזו להתקרב אליו. לבסוף, כעבור שש שעות, הוא ירה בראשו. אז קפצו עשרות שוטרים על גופתו וירו בה באקדחי הלם, דבר שהסתבר בדיעבד כמיותר. עוד כדאי לציין שעל כל פעולה שנקטה המשטרה דווחה מראש למחלקה לחקירת שוטרים הבריטית ה-IPCC. סוג של כסת"ח משטרתי. היא דאגה גם למסיבות עיתונאים תכופות בהם אף הזהירה את תושבי רותהאם, העיירה שבה האירועים התרחשו, לא לצאת מהבתים ולסגור היטב את דלתותיהם וחלונותיהם.

מה שרציתי להדגיש הוא שכל זה ארע מכיוון שאותו ראול מואט ירה על שוטר. אחרת הוא היה זוכה לטיפול המשטרתי השגרתי שבסופו אולי היה מובא בפני בית המשפט אם המשטרה הייתה מצליחה לתפוס אותו.

בבריטניה - ארץ נאורה - אין גזר דין מוות. אלא אם כן ירית בשוטר ואז "תזכה" בגזר דין מוות בהליך מהיר וללא משפט.