0

עדי קסטרו, סטודנטית מצטיינת, נפגשה עם גדי טפר, מנכ"ל ארקיע. ראיון בשחקים.

6 תגובות   יום ראשון, 11/7/10, 13:57

המפתח להצלחה: מזל. הרבה מזל.

 

''

 

במסגרת פרויקט "המשפיע האישי שלי" בשיתוף פעולה בין המסלול האקדמי המכללה למנהל לבין   TheMarker, נפגשים 15 סטודנטים מצטיינים עם 15 מנהלים מבכירי המשק.

עדי קסטרו, סטודנטית מצטיינת של בית הספר למשפטים וכלכלה נפגשה עם גדי טפר מנכ"ל ארקיע.

 

התחלתי את המסע יום לפני שנפגשתי עם גדי טפר, מנכ"ל ארקיע. החלטתי שבאותו יום אני ישנה בגבעתיים על מנת למנוע פקקים כי בכל זאת לא כל יום פוגשים ומראיינים מנכ"ל של חברה כל-כך גדולה.


בדרכי לשדה דב טס מעליי, במקרה או שלא במקרה, מטוס ארקיע. ההגעה לאזור שדה התעופה "מריחה" כמו חופשה באמצע תקופת המבחנים. אכן, תחושה נפלאה. הלבוש המחויט שהתגנדרתי בו, אישור הכניסה לרכב שניתן לי לתוך השדה וההיסוס האם ניתן לחנות בחניית "אורחי ההנהלה" גרם לי להרגיש שאני אוטוטו שם, אני אישה גדולה.


כמובן שהקדמתי. אני פוסעת לעבר משרדי ההנהלה. בעודי מדברת עם המזכירה האישית המחליפה, גדי פותח את דלת משרדו. הוא מזמין אותי ואת מיכל למשרדו בצורה א-פורמאלית לחלוטין. נרגע הלחץ, השתחרר האוויר. בעודנו מחכים לצוות הצילום, סמנכ"ל החברה נכנס לחדר ומבקש להיפגש איתו היום. גדי מסתכל ב- Outlook ועונה לו שינסה להיכנס אליו ב- 12:30 כי לוח הזמנים צפוף, ממש לחצי שעה. לא קל להיות מנכ"ל, הרהרתי. 

 

מלאת סקרנות, הנה זה מתחיל. הרגשתי כבר תחושת נוחות. נראה כי העובדה שהוא מגיע מאותו מקום שלי, כבוגר "המסלול האקדמי המכללה למנהל", גרמה לי להרגיש כבר בהתחלה כך. התרשמתי כי הוא אדם עם המון מרץ, אנושי, נחוש לנהל את עסקיו עם המון מעורבות ונוכחות בשטח.

 

לאחר שהצגתי את עצמי, ניגשתי מיד לשאלות. השאלה איפה אני רואה את עצמי בעוד 10 שנים, מעוררת בי תמיד תחושה של אי-נוחות. האם רק אני מרגישה כך? החלטתי שאני שואלת את ה-מנכ"ל האם כאשר הוא היה בגילי הוא ידע איפה הוא יהיה בעוד 10 שנים? קיבלתי את התשובה שייחלתי לה: "חד משמעית לא. צריך לנצל הזדמנויות עסקיות. העולם דינאמי, לא הכל צפוי. הבעלים של ארקיע מר נקש הציע לי את המשרה בארקיע ונכנסתי." 

 

כשביקשתי לקבל טיפים להצלחה בעולם העסקי, גדי ענה: "כל הזמן להסתכל מסביב, לחוש את ההזדמנויות". Nice - אך ציפיתי לשמוע משהו אחר. "אם כך, האם זה אומר שהכל בחיים זה מזל? האם זה תלוי רק באנשים שאתה פוגש?" גדי צחק והמשיך: "אבא שלי אמר לי פעם ש- 95% זה מזל ועוד 5% זה שכל, ואם גם אותו הייתי יכול להחליף במזל הייתי עושה זאת. כמובן שזה בצחוק, אבל כן צריך גם מזל  ובכל זאת, צריך לעבוד קשה."     

 

לשאלתי האם למנכ"ל בכיר ומצליח נשאר זמן פנוי? וגדי ענה: "בארקיע למדנו שעובדים כל הזמן, בכל שעה, כל המראה ונחיתה של מטוס ארקיע מדווחת לי דרך האמצעים הטכנולוגיים השונים. זהו המחיר שאנו מוכנים לשלם עבור השירות ללקוחות ארקיע".

 

עצרתי, חשבתי ותהיתי לעצמי, האם אין חיים מחוץ לעבודה? החלטתי שאני שואלת- "מה מחוץ לעבודה, אתה לעצמך?" "אין חיים. זהו המחיר שאני משלם." נשמע לי מפחיד, ואני ממשיכה ותוהה- "ובכל זאת"?  "אם תשאלי אותי אם להיות כמוני, אגיד לך לא. אבל זה מה שבחרתי".

לבסוף גדי סיפר כי הוא אוהב מאוד את השטח והוא מקפיד לקחת את ארבעת בניו לטיולי שטח עם הג'יפ פעם בשבועיים בשישי-שבת. "לשטח אין תחליף, למרות המלונות הרבים, הטובים והמשובחים- ויש הרבה".


הזמן תיקתק, כבר נגמר?! כן, האופוריה נגמרה- אני חוזרת ללמוד לעוד מבחן. גדי אומר שבסוף זה משתלם. נהניתי מאוד ויותר מזה, למדתי המון. תאמינו או לא- המקום עשה לי חשק, הגעתי הביתה, הזמנתי חופשה לאילת- ואיך לא, כמובן דרך ארקיע. 

 

רוצים לקרוא חמישה דברים שלא ידעתם על גדי טפר? הקישו כאן.

 

לצפייה בוידאו הקישו כאן.

 

 

דרג את התוכן: