שנות השישים הסוערות, ילדי הפרחים, מרד הנעורים, המהפכה המינית והמלחמה בוייאטנם. איש אחד, לא ילד, לא מורד ולא חייל, העניק לנו את אחד מהשירים היפים ביותר בתולדות המוזיקה הפופולארית – איזה עולם נפלא.

כשהביטלס היו בשנות העשרים לחייהם ובחור יהודי העונה לשם רוברט צימרמן כבש את העולם תחת השם בוב דילן, היה לואי ארמסטרונג, בעשור האחרון לחייו, מבוגר וחולה. כשאת עולם המוזיקה הסעירו הרוק והפסיכדליה, כששירי מחאה נגד הממשלה ונגד המלחמה בוייאטנם כבשו את מצעדי הפזמונים, היה לואי ארמסטרונג עבור אמריקאים רבים ניחוח מתוק של נוסטלגיה, תזכורת לימים עברו, שקטים הרבה יותר.

במובנים רבים הוא הפך ללא רלבנטי, אך למרבה ההפתעה דווקא באותו העשור העניק לנו ארמסטרונג כמה שירים קסומים, כאלו שבזכותם רובנו זוכרים אותו עד היום.  כאשר ארצות הברית געשה וסערה ושורה ארוכה של בעיות חברתיות כמו המאבק השחור למען זכויות אזרח, מרד ילדי הפרחים וכמובן המלחמה בוייאטנם חצו וקרעו את החברה האמריקאית . יצאו המוזיקאים צעירים חוצץ נגד הממשלה והמדינה, ביטאו מיניות בצורה שלא היתה מוכרת עד אז ורמזו לשימוש בסמים. דווקא באותה העת, בשנת 1967, אחת השנים הסוערות ביותר במאה ה-20, מוציא לואי ארמסטרונג שיר תמים ונאיבי – איזה עולם נפלא.

השיר הזה, שזכה מאז לאין ספור גרסאות כיסוי, היה מנותק לחלוטין ממציאות חייהם של מיליונים ברחבי העולם. בדיוק בשל כך לא זכה השיר להצלחה באותה השנה, 1967, בארצות הברית, זה ייקח בדיוק 20 שנים ובשנת 1987 תעלה על האקרנים אחת הקומדיות המצליחות בכל הזמנים – "בוקר טוב ויאטנם" בכיכובו של רובין וויליאמס. הבמאי בארי לבינסון השכיל לעשות שימוש דווקא בשיר הזה התמים והמתקתק על רקע התמונות הקשות של המלחמה ויצר את אחד מרגעי הקולנוע הקסומים ביותר. האמריקאים מצידם, נזכרו לפתע בשיר שזכה סוף כל סוף לעדנה ולהצלחה המגיעה לו. – איזה עולם נפלא.

http://www.youtube.com/watch?v=YFlrAfKGQuU