טוב, לא ציפיתי להוסיף את זה כפוסט משלי, אבל מאחר ועניתי ארוכות לפוסט אחר, אמרתי לעצמי למה לא להוסיף אותו גם כאן...
אז הנה זה - כמה מכווני פסנתרים יש בניו יורק... - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
בסיבוב הקודם שלי בחיפוש עבודה, נתקלתי בזן חדש של שאלות. שאלות שבאות לראות גם צורת חשיבה, אבל בנוסף, לדעתי, התמודדות עם מצבים חדשים ומלחיצים בזמן אמת -
תארו לעצמכם ראיון עבודה, הכול שגרתי, אתם לוחצים על "play" ומתחילים לשפוך על עברכם, עתידכם וכל מה שבאמצע, ופתאום נופלת שאלה מהסוג של: "כמה מכווני פסנתרים יש בניו יורק??" או "כמה כלי רכב חונים בתל אביב בלילה, לא כולל חניונים??"
הרעיון הוא, ראשית, לא להילחץ. :)
שנית, אין כאן תשובה מספרית מדויקת, והיא גם לא מעניינת. המטרה היא לראות צורת חשיבה הגיונית, הסקת מסקנות ועבודה תחת לחץ. לדוגמא, בשביל להעריך כמה מכווני פסנתרים יש בניו יורק, צורת ההגעה לתשובה יכולה להיות כזו: (מתוך מספר דרכים לגיטימיות)
נשמע מסובך? לא כזה נורא למען האמת.
סתם דורש הגיון, חשיבה בהירה ומהירה, אבל לדעתי העיקר זה דווקא הפתיחות והקלילות - להודות בפני המראיין שזו שאלה מתקילה, ואתם מעריכים ומעגלים לצורך החישוב הכללי. לציין כמובן שאם זו הייתה שאלה "במציאות" הייתם שואבים אינפורמציה ממקורות מוסמכים, משתמשים בכלים רציניים יותר לביצוע החישובים וכולי...
והעיקר - לעשות את כל זה תוך כדי חיוך והבעת "עליונות" ושליטה בחומר. כמו שנאמר - אל תיתנו למציאות להפריע לכם!
...והעיקר בהצלחה!
|