ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי







תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בפרוייקט הזמן שלך ראיתי שלא מעט אנשים מעריכים את העבודה שלך בעניין, שמזכירה להם לאבד את ההווה טיפה פחות. זה יפה שאתה מצליח לעורר בהם את ההבנה הזו.
קילר. אין עליך. תודה (-:!
מקסים הניסוח שלך - זיכרונות... הם קישוט נפלא.
תודה רבה דבי
טלי,
זיכרונות ,בעיקר הנעמים שבהם
הם קישוט נפלא לימים לא כל כך...
אך אסור לתת להם להשתלט על ההווה.
ואם ההוה לא משהו,
כמו בחלף עם הרוח:
מחר יום חדש...
אוהבת מאוד את האיש היקר
שולחת לו עידוד
יוםנפלא
דבי
לפעמים לא מעניין מה היה בעבר ומה יהיה בעתיד, פשוט שמחים ומוכירים תודה על מה שיש כאן ועכשיו.
תודה רבה תשוקי. התגעגתי (-:!
תמציתי מעניין ויפה מאד מאד.
תודה
שוקי
מה שיפה בקפה זה שיש את גרטה.
הזכרונות יכולים להיות גן עדן ולפעמים גיהינום. לא תמיד באמת אפשר לבחור מה לזכור ומה לשכוח.
תודה שהתייחסת גם לקולאז' עצמו וחקרת גם את הצורה ואיך היא מתחברת לתוכן.
תודה גרטה.
לפי הקולאז' יש לאיש היקר, לפחות, מכנסיים וכובע...
מתיאורך מסתבר שהוא לפעמים מאבד את ההווה אך לא את זכרונות העבר - תכונה נפוצה אצל באים בימים.
אז מה כבר יכול להיות העתיד?... אפילו...
ככה זה...
:-(
רמי
מה שיפה בזיכרונות הוא שאתה יכול לבחור.
כי הזכרונות הם גן העדן היחיד שאי אפשר לגרשנו מתוכו.
איזה קולאז' מקסים,
יש לו מספיק אורך צוואר להבין ש:-
לא אדע מה יקבע העתיד,
אך יודע מי את העתיד קובע.
חיבוק אוהב ליום נפלא
שלך,גרטה*