בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת אגמון-גונן, נתן אתמול פסק דין חשוב ממנו אני רוצה לחלץ שני נושאים עיקריים:

1. 1. חדש מפני ישן, האם ניתן להגן ע מודל עסקי קלאס בעולם האינטרנט?
2. 2. שימוש בזכויות יוצרים על מנת להגן על יצירות שימושיות, מה גבולותיו?

חשוב לפתוח פוסט זה דווקא בציטוט שחשוב שיזמי אינטרנט ילמדו, יפנימו וישימו אל ליבם -

               "האינטרנט הביא עימו מודלים כלכליים חדשים של פרסום ושיווק ... בתביעה זו מבקשת מעריב ... כי

                בית המשפט יגן על המודל העסקי-כלכלי טרום עידן האינטרנט ... במקרה זה אין מקום לבית המשפט

                להתערב, יש לתת למודלים הכלכלים החדשים בעידון האינטרנט ולכוחות השוק לעשות את שלהם"

לעיתים האינטרנט גורם לכך שמודל עסקי מסויים יהפוך ליעיל פחות (תשאלו את ה-RIAA האמריקאי, את תעשיית הסרטים, את מאגרי התמונות המקוונים, את הליגה האנגלית הראשונה ורבים אחרים). אלא, שרק אלו מבין אותם גופים שיפנימו שהמציאות השתנתה וישנו את המודל העסקי שלהם כך שיתאים למצב החדש – ישרדו.

בקצירת האומר, מדובר בפרשה בה אתר Alljobs "קצר" מודעות פרסום מלוחות מקוונים אחרים והציג אותם אצלו, במרוכז. אלא שמעריב, שגבה כספים מהמפרסמים אצלו סבר שנטילה של הפרסומות עליהם אנשים משלמים כסף, פוגעת בו, גורמת לו נזק ומפרה את זכויותיו במודעות.

השאלה שעמדה בפני בית המשפט הינה – האם למעריב זכויות במידע הגולמי שעומד בלב מודעות הפרסום, ואם כן – מה הן והאם הופרו?

אולג'ובס נהנה מייעוץ משפטי מקצועי לכל אורך הדרך, באופן שהנחה אותו כיצד עליו לפעול על מנת להזהר מפני טענות של הפרת זכויות, וכך עשה. הטיפול שלו במודעות ממעריב היה מדוייק ונכון. למעשה, כל מה שאולג'ובס עשה היה שימוש במידע הגלום באותן מודעות אך לא באלמנטים עיצוביים וטקסטואליים שהיו בהן.

לצורך פוסט זה נתעלם מהניתוח של עילת עשיית עושר מול עילות קניין רוחני (בקצרה – לעמדת בית המשפט, זכות יוצרים היא הסדר שלילי לעילת עשיית עושר, שאינה משלימה אותה).

בית המשפט מפנה לסעיף 5 לחוק זכות יוצרים, הקובע כי לא תחול זכות יוצרים על עובדה או נתון, אלא על דרך ביטויים בלבד. בית המשפט מצטט את החלטתו של השופט איתן אורנשטיין בפרשת חוגל נ' רביב בה התקבלה הטענה (שנטענה על ידי הח"מ) לפיה במודעות פרסום לחוגים אין זכות יוצרים שכן המודעות הינן עובדתיות גרידא, על אף שדובר במלל חופשי או אף בתמונות. כלומר, כאשר המודעות בסך הכל תארו את נשוא המודעה, הרי שהטקסט– אף אם מדובר בטקסט חופשי – אינו מוגן.

אבל מעניינת מכך ההחלטה המבחינה בין יצירות שהן "בליבת" זכות היוצרים, לבין כאלו שהן יצירות שימושיות, טכניות, ואשר חורגות מהליבה. אמירה שכזו נאמרה לראשונה בפסק הדין בעניין ה-Premier League, וכעת בית המשפט מרחיב. כשר מדובר ביצירה שהיא שימושית-טכנית, בית המשפט סבור שיש מקום להעניק משקל יתר לזכות הציבור להחשף ליצירות, מעבר לזכות בעל זכות היוצרים למנוע חשיפה כאמור (בעניין ה-Premier League למשל דובר בשידור חי של משחק כדורגל, אשר בית המשפט קבע כי מתן קישור לזרם שלו (Feed) בתוכנת שיתוף קבצים מהווה שימוש הוגן). בית המשפט מזכיר את האיזון בין זכות היוצר לזכות הציבור, ובאיזון העדין הזה, ביצירות שאינן בליבת זכות היוצרים, מחזק בית המשפט את מעמד זכות הציבור.

הייתי רוצה לעמוד מעט על נקודה זו. אגמון-גונן הינה שופטת אמיצה, שמעת לעת אנו רואים פסיקות שנויות במחלוקת שניתנו על ידה, אך הבנה של הרציונאל העומד בבסיסן מלמד אותנו עד כמה אבחנתה נכונה, ואף כך הדבר במקרה זה. הרי מטרת זכות היוצרים אינה רק להעשיר את בעליהן, אלא במקביל לאפשר לציבור חשיפה להיקף נרחב יותר של יצירה. כאן (כפי שהיה בפרשת ה-Premier League), כאשר בעל זכות היוצרים משתמש בזכותו על מנת לגזול מהציבור חשיפה ליצירות שראוי היה שתשארנה "בבעלות" הציבור, בית המשפט שוקל פעמיים את היקף ההגנה שיוענק לבעל הזכויות.

ולבסוף בית המשפט מתאר את המצב העובדתי של שוק מודעות הפרסום, וסוקר בקצרה את המעבר ממודעות מודפסות למודעות מקוונות. מעריב מצד אחד ואתר Alljobs מנגד בנויים על שני מודלים עסקיים שונים. לדוגמא – מעריב גובה כספים מהמפרסמים, NRG (האתר של מעריב) מאפשר גישה חופשית לכל המודעות בתשלום שהתפרסמו במעריב ו- Alljobsהינו אתר חופשי אך נדרש תשלום כאשר מבקש הגולש ליצור קשר עם המעסיק המפרסם. 

העובדה שהתחרות החופשית הופכת מודל עסקי כזה או אחר למיושן ויעיל פחות, אל לה לבדה לגרום לבית המשפט להחלץ לעזרתו של בעל המודל המיושן. העדפת חדש על פני ישן לא די בה על מנת למנוע תחרות, בלשון בית המשפט.

מוסר השכל שלי מפסק הדין:

1. 1. ייעוץ משפטי כבר בשלבים הראשונים של מיזם יכול להיות מה שיגן או ישבור את המיזם.
2. 2.  כשההגיון העומד בלב הדברים תומך בעמדתך כיזם, אל תפחד. חשוב לפעול בצורה שפוגעת פחות ככלה אפשר באחרים, אבל כשיש הגיון בפעולה – ניתן למצוא את ההגנה המשפטית אם רק תחפש נכון.
3. 3.  כשההגנה היחידה שיש לבעלי עסקים ותיקים מפני עסקים חדשים היא הגנה משפטית על המודל העסקי שלהם, מוטב לחשוב פעמיים. המציאות השתנתה, ומי שלא ישנה את המציאות שלו ימצא עצמו מבזבז כספים על עורכי דין והוצאות משפטיות (45,000 ש"ח נפסקו כאן) בלא תועלת. מוטב למצוא את המודל העסקי החדש והנכון ולדבוק בו.