אחותי נולדה עשר שנים אחרי. עשר שנים אלה הן הפסד ברור. היא לא הכירה את ה"כלניות" חובשי הבארטים האדומים מאנגליה. אותם חיילי בריטניה הגדולה ששיחתי נגדם כדורגל ברחוב הנתון בעוצר.
אחותי גם לא ראתה כמוני את לוחמי האצ"ל במשאיות שדוהרות בשירה דרך רחוב מאה שערים שהפך להיות לרחוב הכובשים. וגם אפילו לאחר שאחותי נולדה היא ודאי לא יכולה לזכור כמוני את מעגלי הרוקדים הורה ושרים בעוצמה של שימחה בחמישה עשר למאי יום ששי על הכרזת המדינה היהודית ולאחר מכן הדמוקראטית של עם ישראל בארץ ישראל.
כל זה אומר שאני הבן הבכור "אל בובו" נולדתי ברחוב החלוצים בתל אביב וגדלתי ברחוב גאולה והשכלתי לראות ולחיות לא רק את נופי ילדותי בים על שפת הסלעים הירוקים מאיזוב ואצות ים. ולעבור את השנים היפות של חיי בשיכשוך רגלי במשברי המים בגאות ובשפל |