מיכל מנסה לשכנע אותי, שאני לא יכולה להיות אדם כועס, זה לא מתאים לי, שאני אגדיר את עצמי אדם עצוב. אני מסוכסכת עם עצמי, מה כדאי לי להיות אדם כועס או אדם עצוב, כי עצוב נשמע לי עצוב מדי..... נמאס לי ואני מבינה את המשפחה של גלעד שליט, בהמתנה הנוראית הזו, למשהו שיתקדם. נמאס לי ששואלים אותי, נו...... נמאס לי שאני יודעת את התשובה. ואני רוצה שזה כבר יהיה מאחורי המשפחה המסכנה הזו, שהם יחזרו לחיים שלהם, והעם יחבק אותם כל הזמן. כי מגיע להם. ואני הפכתי לאדם כועס, כי אפילו בכוונות טובות אני קוראת שמץ מה שמרגיז אותי. כמו.... ביום שישי האחרון התפרסם בעתון ידיעות-חולון, במדור כזה שהמראוין מראיין את עצמו, והפעם, בחורה בשם יסמין, שאני שכחתי מיהי ומהי, כי פשוט קראתי פסקה אחת, ופשוט כל שאר הטקסט נמחק לי מהעינים..... ציטוט: "ומה לא יודעים ובא לך לספר לנו? הופעתי לאחרונה בהתנדבות בפני אנשים פגועים פיזית ונפשית. זה מאוד מרגש ומעניק לי תחושת סיפוק עצומה. ההופעות האלה כל כך משמחות ועושות טוב על הנשמה לאנשים האלה. וזה אושר גדול גם לי. התגובות, קבלת הפנים והשמחה שלהם שווים יותר מכל תמורה כספית.
המושג: "האנשים האלה". יסמין יקרה, את יודעת מה עצוב בחיים האלה, ובאנשים האלה, שהאנשים האלה, זה יכול להיות כל אחד מאתנו. כל אחד מאתנו יכול להיות מחר פגוע פיזית ונפשית........ אז תקבלי ותחבקי, ותשמחי, שהופעת בפני אנשים - ככל האנשים, יצירי הקב"ה. שיהיה לך הכי טוב בחיים, ושתמשיכי לשמח את כל בני האדם עלי אדמות. |