כותרות TheMarker >
    ';
    0

    זאפה בן זאפה.

    69 תגובות   יום שלישי, 13/7/10, 11:14

    כשהייתי ילד בן 10, אי שם בחיפה של שנות השבעים, מקורות המידע היחידים על המתרחש בעולם היו הרדיו הממלכתי והטלוויזיה החד-ערוצית, המונוכרומטית. הייתי צריך להיות חבר במחתרת ממש - כדי להשיג תקליטים או קלטות של מה שהתרחש ב'חוצלארץ'.

    ''

    לא ידעתי אז שנעימת הפתיחה של התוכנית ללימוד אנגלית גבי ודבי בטלוויזיה החינוכית מורכבת משתי יצירות של פראנק זאפה: SOFA No. 1 מתוך האלבום One Size Fits ALL, וחלק מן הקטע Inca Roads מאותו אלבום. מי שהחליט לשלב את הקטעים של זאפה לכדי פתיח הסדרה היה מייקל גרינשפן, לימים בעלה של גילת אנקורי - שעלה מארצות הברית, שהיה ונשאר מעריץ. מצחיק לחשוב, שעבור אנשים רבים תקליטיו של זאפה ההיו מקור השלמה לאנגלית, גבוהה ומדוברת - לשפה האנגלית.

    ''

    יום אחד, הביא הביתה אחי חיים את Zoot Alures הביתה, עולמי השתנה לתמיד.

    ''

    שנים אחר כך, הקמתי את הבלוג הזה על שמו, אי שם בחודש מרץ בשנת 2007 - והעליתי פוסט קצר ראשון עם סרטון של זאפה, אלא מה, לא פיללתי שיום אחד אראיין עבורו את הבנשל, לי זו התרגשות גדולה, אחרי הכל - פראנק זאפה השפיע עליי הרבה יותר מחנה סנש והגפרור שלה.

     

    ''

     

    מדוע מוגדר תכופות פרנק זאפה כפיקאסו של עולם המוזיקה? אולי בגלל המנעד הרחב של יצירתו, מג'אז ועד יצירות סימפוניות, משירים קלילים בעלי טקסטים שנונים ועוקצניים ועד ליצירות מורבידיות ועמוקות להרכבים תזמורתיים. התבטאויותיו, כמו יצירתו המוזיקלית - התאפיינו בברק הומוריסטי מיוחד ותמיד עוררו פולמוס. דעותיו על אמונה, זכויות יוצרים וחופש הביטוי הטביעו את חותמם אצל מיליונים ברחבי העולם למרות שהתייחסו במקור לתרבות האמריקאית, בין הפניית זרקור בלתי מתחסד אל רגעים יומיומיים של זוגות בסיטואציות מיניות אזוטריות ועד ביקורת על אמריקה הלבנה והשבעה.

    ''

     

    בנו, דוויזיל זאפה, גיטריסט מחונן, למד במשך כשלוש שנים את היצירות המורכבות של אבא שלו לקראת סיבוב ההופעות העולמי 'זאפה מנגן זאפה', שהגיע השבוע לישראל. הערב ב-21:00 אפשר (וכדאי) יהיה לפגוש אותו ב'אוזן השלישית', ומחר - בהאנגר 11 בנמל תל אביב.


    התקשרתי אליו יום אחרי שהופיע ליד מפלי הניאגרה.


    איך הייתה ההופעה אמש?
    “הופעה טובה. מעולם לא ביקרתי במפלי הניאגרה והמקום בו הופענו לא היה רחוק מהמפלים עצמם, אז הייתי חייב לקפוץ לראות אותם. הופתעתי לגלות שכשאתה נמצא מעליהם הם לא מאוד רועשים. מיליוני גלונים של מים נופלים למטה, אבל כמעט ולא שומעים רעש. כנראה שמלמטה זה ההפך.


    ראיתי ברשת את הלו"ז הצפוף שלך, זה סיבוב די עמוס, לא?
    "השבוע האחרון בסיבוב ההופעות לפני שאנחנו חוזרים הביתה עמוס. אנחנו מופיעים בתוך עשרה ימים בישראל, איטליה, אנגליה ויפן לפני החזרה אל לוס אנג'לס, כך שאנחנו ממש מקיפים את העולם".


    קראתי ראיונות בהם שואלים אותך שאלות שאפשר למצוא את התשובה עליהן בויקיפדיה. אני אשתדל להימנע מכך
    (דוויזיל צוחק). ספר לי מעט על ההחלטה להקדיש את השנים הקרובות בקריירה המקצועית שלך ליצירות אביך.

     

    "זה מעניין. לפני כשמונה שנים, בכל פעם שדיברתי עם מישהו על המוזיקה של אבי, כל מי שהיה מתחת לגיל 40, אמר: 'מי? לא מכיר את המוזיקה שלו'. זה מאוד הפריע לי, כי אני חושב שתרומתו של אבי למוזיקה היא הרבה מעבר למה שנוהגים לייחס לו".


    מתכוון לשירים המצחיקים יותר שתמיד צצים?
    "כן, אם מישהו הכיר אותו, אלה תמיד היו השירים האלה, שהיה בהם משהו קליט וחצוף. אבל מאחר שיצאו למעלה מ-80 אלבומים מיצירתו, ביניהם של מוזיקה קלאסית מודרנית, זה פשוט נראה חסר איזון שאנשים מכירים רק את  'ציצים ובירה' או 'נערת הוואלי' או 'שלג צהוב'".


    זה אתגר רציני ללמוד את זאפה, גם טכנית.
    "כן, לגמרי. המטרה שלי הייתה לשנות את האיזון, לחנך מחדש את הקהל מבחינה מוזיקלית. ניסיתי להקים להקה שתצליח לנגן באופן שמכבד את המקור, לעשות צדק".


    אתה יכול לראות קהל צעיר יותר מפתח את הרגלי השמיעה שלו לספקטרום הרחב יותר של יצירת אביך, האם הם נוטים להאזין לחומר המתוזמר?
    “משנת 2006 אנחנו רואים עלייה משמעותית בנוכחות קהל צעיר בהופעות. המטרה הייתה להרחיב את המודעות, לתת לאנשים הזדמנות להיחשף למוזיקה, משום שמבחינתי זו אינה מוזיקה נוסטלגית - זו מוזיקה שמקדימה את זמנה, לכן היא מאוד עכשווית. קהל שיגלה את יצירתו היום, יגלה שהוא מאזין למשהו שונה מכל דבר אחר ששמע אי פעם. בעיקר המוזיקה האינסטרומנטלית: אף אחד לא יצר משהו שאפילו מתקרב למה שפראנק יצר, כך שכשצעירים מגלים את המוזיקה הזו - הם פשוט לא מאמינים למה שהם שומעים ועבורי זה פשוט אדיר“.


    איך אתה עובד בעזרת הארכיון המונומנטלי שאביך השאיר, the utility muffin research kitchen, מה בכוונתך לפרסם מתוכו?
    "זה היה תהליך רב שלבי, מכיוון שהחומרים שנמצאים בכספת (הכספת המיוחדת המשמרת את אוסף ההקלטות מכונה the vault י.ש) דורשים טיפול מתמשך: קלטות אנלוגיות מסוגים מסוימים הנוטות להתפורר אחרי 25-30 שנה, ואיתן גם המוזיקה. כך שצריך להעביר אותן תהליכים כימיים שרק לאחריהם ממירים את הסרט לפורמט חדש, כדי שהמידע לא יאבד. יש מאות סלילי הקלטה כאלה וצריך להגיע אליהם בזמן. אין לנו צוות גדול, למעשה רק אדם אחד - ג'ו טראוורס שהוא גם מתופף הלהקה, ואנחנו מכנים אותו the vault maestro.
    "הוא עובר על תכני הכספת ומוודא מה יש על הסלילים. גם לאחר שאנחנו מעבירים את התוכן לכוננים אנחנו לא יודעים מה בדיוק יכול לקרות להם לאחר כמה שנים, משום שבעולם הארכיבאות אין פורמט שמבטיח הישרדות לנצח, ולכן יש לנו הרבה עבודה“.


    אביך מספר בספרו “הספר האמיתי של פראנק זאפה“ כיצד בנה בראשית שנות השישים יחד עם פול באף מכונת הקלטה שהקדימה את זמנה והקליטה בחמישה ערוצים.
    "כמה מהסלילים שנוצרו בעזרת המכונה הזו ונשמרו צריכים להיות מנוגנים על ציוד הדומה לזה שבו נוצרו, כלומר מכשיר בעל חמישה ראשי הקלטה. מאחר וזו המצאה מוזרה מאוד, החשש הוא שהשימוש בה יגרום נזק להקלטות ואי אפשר יהיה לשמוע אותן יותר וזו סיטואציה מטורפת מבחינתי".

     

    “השנה, כשעבדנו לקראת המופע ועברנו על הקלטות ישנות כדי ללמוד לנגן יצירות - היה לפעמים קשה לדעת כיצד בדיוק התכוון פראנק שהן ינוגנו, כך שהקשבנו גם ליצירה המאחדת את חמש ההקלטות כדי לשחזר את מרכיביה. כשאין לנו את תווי היצירה (פראנק זאפה נהג לכתוב את כל תווי יצירותיו המורכבות לכל כלי נגינה בנפרד י.ש) אנחנו מפענחים תוך הישענות על הקלטות המאסטר".

     

    “ביצירה ביג סוויפטי למשל, יש תפקיד מורכב מאוד לקרנות, עם הרמוניות מסובכות. בשלב מסוים הקשבנו ל-14 הקלטות בנפרד, כדי להגיע לדיוק מרבי לקראת הביצוע בהופעות“.


    למדת להכיר את אביך טוב יותר כשהגעת לרמה כזו של התעמקות בחומרים?
    "מאוד. אני מרגיש שאני נמצא איתו ביחסים מתמשכים באמצעות העבודה על היצירות. תמיד אהבתי את המוזיקה שלו כמובן, אבל הפכתי למעריץ ככל שראיתי מתוך איזה כוח יצר. מדובר בהמון יצירות מורכבות שמצליחות להיות גם יפות. לפעמים זה נראה כאילו היו לו יותר כלים מלאחרים, למרות שהוא השתמש בדיוק באותם 12 טונים".


    ספר לי על הניסיון להופיע כשווידאו של אביך מנוגן מאחוריך על הבמה, כשאתם למעשה מנגנים יחד
    .
    "זו הייתה בהחלט תחושה מרגשת, רבים בקהל הזילו דמעה כשניגנו כך יחד, אני חושב שלאנשים היה חשוב לראות את הקשר בינינו".


    אנשים מספרים לך לפעמים על מידת ההשפעה שהייתה לאביך עליהם?
    "כן, בכל העולם. זה היופי שבאוניברסליות שבמוזיקה. התחוור לי שגם אנשים שהאנגלית שלהם לא טובה במיוחד יכלו להבין את השפה המוזיקלית שלו שגישרה על הפערים. אנשים לא רק אוהבים את המוזיקה שלו, הם מספרים לי על שינוי בחייהם, בעמדתם כלפי דברים משמעותיים רבים באמצעותו, אולי מכיוון שתמיד דבק באמת. אנשים חשו שיצירתו היא קול קורא להתעוררות בתחומים רבים".

     

    בשנת 1985 העיד פראנק זאפה בפני ועדת הסנאט ותקף את הכוונה לצנזר תכנים במוזיקה. בשנת 1990 הזמין נשיא צ'כיה את זאפה לשמש יועץ לענייני תרבות כאות תודה להיותו הרוח שמאחורי המחתרת שפעלה שם בשנות ה-70 וה-80, מה שגרם לממשלת ארצות הברית להפעיל לחץ כבד על ביטול ההזמנה, אך ואצלב האוול מינה אותו בכל זאת לנספח תרבות. פראנק זאפה תמיד עודד אנשים לנצל את זכותם בבחירות ובמהלך הופעותיו בשנת 1988 אף הציב קלפיות בהופעותיו.


    אתה חושב שמעורבותו החברתית בנושאים כהתנגדות לניסיון לחוקק חוק צנזורת תכנים “בלתי הולמים” במוזיקת רוק, למשל, הייתה מובילה אותו לתפקיד פוליטי?
    "אבי היה להוט מאוד להגן על חירויות כזכות הביטוי. בתקופה בה גדל התבטא רבות כנגד מלחמות והשמיע את דעתו בגלוי לגבי עניינים פוליטיים כהתנהלות ממשל ניקסון. זו הייתה התקופה הראשונה בה אנשים רבים חשבו שיש לקום ולעשות משהו. פראנק חסר היום, כמי שמסוגל לעורר אנשים מהאדישות בה הם שרויים. לממשלות מאוד נוח להשלות את הציבור שאי אפשר לשנות דברים, כדי שיוכלו להמשיך להתנהל בנוהל עסקים כרגיל בלי ביקורת ופראנק היה מהאנשים שעמדו ואמרו "לא". הוא הזכיר לאנשים על איזה ערכים הוקמה המדינה בה הם חיים, כך שכאזרח הוא היה ער מאוד למחויבותו, הרבה מעבר להיותו מוזיקאי. לפני שאבי חלה הוא שקל ברצינות לרוץ לנשיאות. אני חושב שהיה לו פוטנציאל אלקטורלי גבוה".


    התכוונת להוציא תקליט בהשתתפות מוזיקאים אגדיים כג'ימי פייג' וג'ף בק. זה יקרה?
    "התחלתי להקליט לפני כ-15 שנים תקליט ובו יצירה אחת באורך 75 דקות, שנוגנה על ידי 30 גיטריסטים. בנוסף לאלה שהזכרת השתתפו גם אדי ואן הלן, בריאן מיי מקווין, סטיב ואי, אריק ג'ונסון ואחרים. בזמנו חשבתי שזה קטע שאי אפשר יהיה לנגן בהופעה, אבל עכשיו, כשיש לי להקה שיכולה לנגן בעצם כל דבר, אולי אחשוב על זה מחדש".


    יש לרשותך רפרטואר כמעט אינסופי. לאחר חמש שנים יש לך סיבה להפסיק?
    "כלהקה אנחנו ממשיכים ללמוד לנגן עוד קטעים של אבי, אבל ייתכן שהאבולוציה של הלהקה תהיה כזו שבמשך הזמן אוסיף קטעים משלי. זו אחת האפשריות, בנוסף לרצון להפיק סרטים. להופיע זה נהדר, אבל זו גם עבודה קשה. יש לי שתי ילדות שאני לא רוצה להחמיץ את הילדות שלהן".

     

    ''

     

    רוצים כרטיסים להופעה ?

    ''

    לינקים:

    האזינו לרדיו זאפה אונליין, אותו ראיון באתר 'האוזן השלישית, ובעכבר העיר אונליין

    דרג את התוכן:

      תגובות (69)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/8/10 12:32:
      מדליק הראיון והמוזיקה.
      הרעיון להופיע ע"י מפלי הניאגרה מדהים.
      הייתי רוצה להיות בהופעה כזו מאוד.
      תודה שתיים.
        31/8/10 08:26:
      מומלץ אצלי בבחירת החודש ב "מוזיקה"
        16/8/10 03:57:

      צטט: גוורי 2010-08-15 21:17:14

      שתיים, כמי שהכיר לי את זאפה (ובהמשך גדלנו עליו ביחד), אני שמח לבשר לך שנכנסתי לפני מספר חודשים לחדר של הבן שלי ושמעתי את tities and beer , מעבר הדורות מצליח. תתקשר, גורי

       

      הי גורי - באמת מזמן לא דיברנו, דווקא הזכרתי אותך :-)

        15/8/10 21:17:
      שתיים, כמי שהכיר לי את זאפה (ובהמשך גדלנו עליו ביחד), אני שמח לבשר לך שנכנסתי לפני מספר חודשים לחדר של הבן שלי ושמעתי את tities and beer , מעבר הדורות מצליח. תתקשר, גורי
        8/8/10 10:14:

      צטט: המומלצים בע"מ 2010-08-06 09:38:26

      המלצתי על הפוסט שלך אצלי בבלוג

      קטגוריה-מוזיקה

       

      http://blog.tapuz.co.il/estan 

       

       

      מאסתי :)  

       

      תודה תודה (-

        8/8/10 10:13:

      צטט: עמית אחד 2010-07-19 08:26:29

      באותו גיל, באותן שנים, באותה עיר, החברים "המבינים" שלי טענו שאצל גבי ודני (כמעט גבי ודבי, אה?) ברח' יונה יש אחלה סחורה, הרבה יותר מהדברים הסטנדרטיים בבית התקליט ברח' החלוץ. ואני דווקא זוכר את החנות של הזקנה מתחת לשקם הישן, חנות מעפנה אבל עם הפתעות מזדמנות.

      אבל לא, לזאפה עדיין לא הגעתי באותה תקופה.
      למעשה עדיין לא.
      אולי פעם, כשאני אגדל.

       

      לעולם לא מאוחר להשלים את הילדות :-)

        6/8/10 09:38:

      המלצתי על הפוסט שלך אצלי בבלוג

      קטגוריה-מוזיקה

       

      http://blog.tapuz.co.il/estan

       

       

      מאסתי :)  

       

        19/7/10 08:26:
      באותו גיל, באותן שנים, באותה עיר, החברים "המבינים" שלי טענו שאצל גבי ודני (כמעט גבי ודבי, אה?) ברח' יונה יש אחלה סחורה, הרבה יותר מהדברים הסטנדרטיים בבית התקליט ברח' החלוץ. ואני דווקא זוכר את החנות של הזקנה מתחת לשקם הישן, חנות מעפנה אבל עם הפתעות מזדמנות.

      אבל לא, לזאפה עדיין לא הגעתי באותה תקופה.
      למעשה עדיין לא.
      אולי פעם, כשאני אגדל.
        19/7/10 08:09:

      צטט: crazy_horse 2010-07-17 14:40:17

      מוסיקה מתחברת לי לטעמים, ריחות, אהבות, זכרונות.  אהבת המוסיקה שלי מתחברת למושאי הזכרונות.

      אבל..בעיקר לסולו גיטרות.

      ויש אחד, של פרנק זאפה, שאותו אני זוכרת במיוחד, בגלל שהאקס המיתולוגי שלי היה שרוף עליו (על פרנק ועל הסולו הספציפי). אבל אני ממש לא יכולה להזכר בשם שלו, כי הכל מוקלט אצלי על קלטות, מה שנקרא קסטות, ומסובך לי למצוא רדיוטייפ נורמאלי עכשיו.

      הקטע מעופף לגמרי, אורגזמתי מה שנקרא, לוקח למעלה ומפיל אותך לאדמה ושוב למעלה, הסוג הזה.. מזכיר לי יצירה אחרת פסיכדלית של ג'ימי הנדריקס שעד היום אני מתקשה למצוא וחיפשתי אחריה בנרות, הוא כתב את זה לאיזה סרט, כמה ימים או שבועות לפני מותו.

      יום אחד קניתי תקליט של זאפה ואמהות ההמצאה באחת מחניות HMV בלונדון. לא ממש אהבתי, אני מודה, המון ביטים מטורפים ודיסהרמוניים, אז הלכתי לאוזן השלישית, בימים של שינקין, ומכרתי להם אותו. הם הסתכלו עלי כמו משוגעת. לימים מסתבר שהתקליט נחשב לפריט נדיר לאספנים. לפחות מישהו נהנה מזה.

      כששמעתי את זאפה באדיבות האקס לפני למעלה מעשור נדהמתי לגלות כמה הוא ורסטילי. ג'אז, רוק מתקדם, רוק כבד, בלוז, הכל הבן אדם המטורף והגאוני הזה ידע לנגן. והוא גם היה מצחיק וכתב ספר והלב שלו היה במקום הנכון, ולטעמי לאללה סקסי..

      נו, בנות, מה הן זוכרות (:

      מה שאני עכשיו זוכרת שלו, משום מה, זה את היצירה sexual harrasment In the workplace

      אבל אחרי נבירה קלה ביוטיוב הבנתי שאני זוכרת את השיר כנראה בגלל הכותרת הפרובוקטיבית והעובדה ששמעתי אותו בדרך לבלגיה במכונית השכורה ולמציאת גיטריסט לא פחות מחופף, רוג'ר טריגו משהו.

      בכל מקרה, אם אמצא את הקטע המדובר והמעופף של זאפה אשמח להעלות אותו כאן, מתישהו (:

       

       

       

      זכרונך אינו מתעתע בך כלל: "Sexual Harassment In The Workplace" לא רק שנוגן, - זאפה ניגן בו על הפנדר סטרטוקסטר של הנדריקס, זה היה בדצמבר 81.

       

      ''

        18/7/10 08:20:

      צטט: @אורית 2010-07-17 10:21:07

      יגאל, פוסט תענוג כתבת, ממש מרגישים את האהבה שלך בכל מילה.
      וכבוד על הראיון עם דוויזל שלא גלש לשאלות הבנאליות, ראיון שתורם רבות להבנה למניעים של דוויזל להפיץ את מורשת אביו. אותי אישית זה מקומם לשמוע כשאומרים שכך הוא מנסה להציל את הקריירה שלו.
      הופעה נפלאה, נהניתי מכל רגע מכל צליל.

       

      הכלבים נובחים והשיירה מנגנת זאפה.

        18/7/10 07:34:

      צטט: n e t 2010-07-16 20:35:10

      גבי ודבי...מזכיר נשכחות
      וחידשת לי לגבי המקור
      תודה, פוסט מעניין, אהבתי

       

      ויש גם וידאו שצילמתי בההופעה בתל אביב :-)

       

        17/7/10 14:40:

      מוסיקה מתחברת לי לטעמים, ריחות, אהבות, זכרונות.  אהבת המוסיקה שלי מתחברת למושאי הזכרונות.

      אבל..בעיקר לסולו גיטרות.

      ויש אחד, של פרנק זאפה, שאותו אני זוכרת במיוחד, בגלל שהאקס המיתולוגי שלי היה שרוף עליו (על פרנק ועל הסולו הספציפי). אבל אני ממש לא יכולה להזכר בשם שלו, כי הכל מוקלט אצלי על קלטות, מה שנקרא קסטות, ומסובך לי למצוא רדיוטייפ נורמאלי עכשיו.

      הקטע מעופף לגמרי, אורגזמתי מה שנקרא, לוקח למעלה ומפיל אותך לאדמה ושוב למעלה, הסוג הזה.. מזכיר לי יצירה אחרת פסיכדלית של ג'ימי הנדריקס שעד היום אני מתקשה למצוא וחיפשתי אחריה בנרות, הוא כתב את זה לאיזה סרט, כמה ימים או שבועות לפני מותו.

      ייום אחד קניתי תקליט של זאפה ואמהות ההמצאה באחת מחניות HMV בלונדון. לא ממש אהבתי, אני מודה, המון ביטים מטורפים ודיסהרמוניים, אז הלכתי לאוזן השלישית, בימים של שינקין, ומכרתי להם אותו. הם הסתכלו עלי כמו משוגעת. לימים מסתבר שהתקליט נחשב לפריט נדיר לאספנים. לפחות מישהו נהנה מזה.

      כששמעתי את זאפה באדיבות האקס לפני למעלה מעשור נדהמתי לגלות כמה הוא ורסטילי. ג'אז, רוק מתקדם, רוק כבד, בלוז, הכל הבן אדם המטורף והגאוני הזה ידע לנגן. והוא גם היה מצחיק וכתב ספר והלב שלו היה במקום הנכון, ולטעמי לאללה סקסי..

      נו, בנות, מה הן זוכרות (:

      מה שאני עכשיו זוכרת שלו, משום מה, זה את היצירה sexual harrasment In the workplace

      אבל אחרי נבירה קלה ביוטיוב הבנתי שאני זוכרת את השיר כנראה בגלל הכותרת הפרובוקטיבית והעובדה ששמעתי אותו בדרך לבלגיה במכונית השכורה ולמציאת גיטריסט לא פחות מחופף, רוג'ר טריגו משהו.

      בכל מקרה, אם אמצא את הקטע המדובר והמעופף של זאפה אשמח להעלות אותו כאן, מתישהו (:

        17/7/10 10:21:
      יגאל, פוסט תענוג כתבת, ממש מרגישים את האהבה שלך בכל מילה.
      וכבוד על הראיון עם דוויזל שלא גלש לשאלות הבנאליות, ראיון שתורם רבות להבנה למניעים של דוויזל להפיץ את מורשת אביו. אותי אישית זה מקומם לשמוע כשאומרים שכך הוא מנסה להציל את הקריירה שלו.
      הופעה נפלאה, נהניתי מכל רגע מכל צליל.
        17/7/10 09:59:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2010-07-16 14:51:02

       

      לצערי לא הכרתי לא את האב לא את האם ולא את רוח הקודש

      וסליחה שאני מחלל את השכינה אצלך אבל בהחלט יודע לכבד את אלו המכבדים את אלו שאינני מכבד. וחוסר הכבוד שלי נובע מהעדפה מוזיקלית אחרת. אם פעם תראיין את מה שנותר מהחיפושיות אתמוגג מאושר. אפילו על רינגו סטאר הייתי מתפשר. והפוסט שלך הרחיב את השכלתי ואת נחירי אפי. הדמות המצורפת למעלה נועדה לאנשים עם קשיי קריאה. לא יכולתי להגדיל את הפונטים ואני זוכר שאתה לא אוהב אותיות מעל 10 פונקט.

      כוז

       

      לעולם לא מאוחר.

        16/7/10 20:35:
      גבי ודבי...מזכיר נשכחות
      וחידשת לי לגבי המקור
      תודה, פוסט מעניין, אהבתי
        16/7/10 16:44:

      צטט: OCN 2010-07-16 13:33:22

      תודה נעים להיזכר

       

      כבר כתבת לי בדיוק את זה ב 13.07, לפני שלושה ימים. כנראה שבאמת נעים לך להזכר :-)

      ''

      לצערי לא הכרתי לא את האב לא את האם ולא את רוח הקודש

      וסליחה שאני מחלל את השכינה אצלך אבל בהחלט יודע לכבד את אלו המכבדים את אלו שאינני מכבד. וחוסר הכבוד שלי נובע מהעדפה מוזיקלית אחרת. אם פעם תראיין את מה שנותר מהחיפושיות אתמוגג מאושר. אפילו על רינגו סטאר הייתי מתפשר. והפוסט שלך הרחיב את השכלתי ואת נחירי אפי. הדמות המצורפת למעלה נועדה לאנשים עם קשיי קריאה. לא יכולתי להגדיל את הפונטים ואני זוכר שאתה לא אוהב אותיות מעל 10 פונקט.

      כוז

        16/7/10 13:33:
      תודה נעים להיזכר
        16/7/10 10:38:

      צטט: מחלון ו כליון 2010-07-16 09:11:05

      תגיד, הוא היה שר יותר טוב מחוה אלברשטיין?

      סחתיין על הראיון.

       

      הוא היה אינטיליגנטי, כמו אלברט איינשטיין.

        16/7/10 09:17:

      צטט: toolie 2010-07-16 01:19:59


      ישעיהו ליבוביץ היה מראיין יותר מתאים מצ'ארלי רוז בשיחה עם סמוקת העורף.
      (ראיון נפלא - שלך עם הבן))

       

      יש כמה קווי דמיון בין ליבוביץ וזאפה - למשל: שניהם דבקו באמת, שניהם מתים.

        16/7/10 09:11:

      תגיד, הוא היה שר יותר טוב מחוה אלברשטיין?

      סחתיין על הראיון.

        16/7/10 01:19:

      ישעיהו ליבוביץ היה מראיין יותר מתאים מצ'ארלי רוז בשיחה עם סמוקת העורף.
      (ראיון נפלא - שלך עם הבן))
        15/7/10 23:21:

      צטט: א ח א ב 2010-07-15 19:29:25

      זאפה...אכן הקדים את זמנו ....ויישאר ככל הנראה גם אחרינו

       

      הוא עדיין מקדים את זמננו בעודו בקבר :-)

        15/7/10 21:02:

      צטט: דניאל - 2010-07-15 18:51:48

      מזלי שכשאני הייתי ילד בן עשר, אי שם בשנות השמונים, הייתה לי בת-דוד שגרה באירופה. עד היום אני זוכר לה לטובה את תקליטי הויניל שהייתה מביאה לי בביקוריה.

      עד היום חביב עליי ניגון הקטע zoot allures ואל יקל הדבר בעינך, שעות רבות התאמנתי עד שהגעתי לרמה מניחה את הדעת. אני חושב שהפנדר שלי יודעת לנגן את היצירה הזאת מעצמה.

      ההופעה אתמול.
      זה לא פראנק, אבל זה זאפה.

      יום טוב
      דניאל

       

       

      ''

        15/7/10 19:29:
      זאפה...אכן הקדים את זמנו ....ויישאר ככל הנראה גם אחרינו
        15/7/10 18:51:
      מזלי שכשאני הייתי ילד בן עשר, אי שם בשנות השמונים, הייתה לי בת-דוד שגרה באירופה.
      עד היום אני זוכר לה לטובה את תקליטי הויניל שהייתה מביאה לי בביקוריה.

      עד היום חביב עליי ניגון הקטע zoot allures ואל יקל הדבר בעינך, שעות רבות התאמנתי עד שהגעתי לרמה מניחה את הדעת. אני חושב שהפנדר שלי יודעת לנגן את היצירה הזאת מעצמה.

      ההופעה אתמול.
      זה לא פראנק, אבל זה זאפה.

      יום טוב
      דניאל
        15/7/10 14:01:

      צטט: טלאלמוג 2010-07-15 12:29:46

      סחטיין על הכתבה, בהחלט שאלות לא שיגרתיות
      את "התמונה המשפחתית" שלכם אני צילמתי :-)

       

      הי טל - המון תודה רבה שהנצחת, אני בדיוק מגדיל את הצילום לגודל של הכותל המערבי :-)

        15/7/10 12:29:
      סחטיין על הכתבה, בהחלט שאלות לא שיגרתיות
      את "התמונה המשפחתית" שלכם אני צילמתי :-)
        15/7/10 10:06:
      בכל מקרה, ההופעה אמש הייתה מלאה בקטעי אילתור ארוכים, ובמקומות המיועדים - ההופעה נסקה לגבהים שגם אנשים עם רקע שמיים בתמונת הפרופיל היו נופלים ממנה.
        14/7/10 20:58:

      תודה על התשובה.

      אם מתייחסים ליצירות של זאפה, כפי שניסחת זאת, מוסיקה כתובה ורצינית (ואני אוהב את המוסיקה שלו גם אם היא לפעמים כבדה לי מדי), ולא כמוסיקת רוק אז אני בהחלט מסכים אם כי לדעתי אילתור הוא לאו דווקא כדי לשפר אלא כדי לתת ביטוי להבעה אישית של האמן המבצע את היצירה, כך גם במוסיקה קלאסית, אותה יצירה נשמעת אחרת כשתזמורת ומנצח שונים מנגנים אותה.

      אם אמן אחר היה מבצע את הפרוייקט הזה ולא הבן של, האם גם אז היית הולך באותה ההתלהבות?

       

      בילוי נעים

       

       

      צטט: יגאל שתיים 2010-07-14 15:45:40

      צטט: שרון קדם 2010-07-14 08:09:29

      חלק מהכייף בהופעה חיה היא לשמוע את האמן מאלתר, עד כמה דוויזל מאלתר בהופעות שלו? מבלי להפחית ביכולותיו ובהשקעה, על סמך הריאיון נשמע שהוא נצמד במדויק לצליל של אביו. אז מה הטעם בלשמוע 'קאבר'?

       

      שמח שהעלית את הנושא. האם עולה על דעתו של מבצע בתחום המוסיקה קלאסית "לאלתר" פתאום, כשהוא מנגן יצירה של בטהובן? זה לא מקובל בתחום המוסיקה הכתובה והרצינית, משום שעצם הביצוע של פרטיטורה הוא גרסה ופרשנות, בניואנסים.

       

      בעוד זאפה עצמו היה אולי גדול המאלתרים ביצירתו-הוא (בהופעות ובגרסאות מוקלטות לקטעים קיימים) הרי שגישתו של דוויזיל היא הגישה הנ"ל. זה לא אומר שזו "להקת קאבר". בתשובה לשאלה דומה שהועלתה במפגש עם דוויזל אמש - אמר כי קשה לו להאמין שיש למישהו מה להוסיך על יצירת אביו, כדי "לשפר אותה", אלא היא מנוגנת היום ברחבי העולם באינסוף הרכבים וביצועים, מרוק ועד הרכב סימפוני, כשאיש אינו מתיימר לכתוב את היצירות מחדש או לשפר אותן - זה בדיוק מה שאני מצפה לשמוע הערב.

       

      השלמתי עם זה שאת פראנק זאפה עצמו, כבר לא יצא לי לשמוע.

       

        14/7/10 20:33:

      צטט: קלועת צמה 2010-07-14 12:31:53

      מורכבות ועומקים. טוב שיש בן שמפיץ את זה בעולם.
      וגם אתה תורם לכך במסגרות שלך. תודה.

      מירה

       

      תודה למדינה - אלה המילואים שלי :-)

        14/7/10 19:20:
      את הסידרה הזו אני זוכרת מילדותי לגביי המוסיקה אף פעם לאהתענינתי אז הנה אני יודעת עוד משהו חדש
      לא ממש התחברתי לגיטריסט הזה אבל העלתי חיוך שראתי את הסידרה באנגלית:)) ועכשיו אני גם יודעת שיש קשר
        14/7/10 17:59:

      צטט: מירי G 2010-07-14 10:24:40

      פשוט יופי.
      כיף לקרוא ראיונות שמרגישים בהם את החיבור של המראיין אל נשואי הראיון.

       

      ''

      אנחנו מחוברים בשפמפם.

        14/7/10 15:45:

      צטט: שרון קדם 2010-07-14 08:09:29

      חלק מהכייף בהופעה חיה היא לשמוע את האמן מאלתר, עד כמה דוויזל מאלתר בהופעות שלו? מבלי להפחית ביכולותיו ובהשקעה, על סמך הריאיון נשמע שהוא נצמד במדויק לצליל של אביו. אז מה הטעם בלשמוע 'קאבר'?

       

      שמח שהעלית את הנושא. האם עולה על דעתו של מבצע בתחום המוסיקה קלאסית "לאלתר" פתאום, כשהוא מנגן יצירה של בטהובן? זה לא מקובל בתחום המוסיקה הכתובה והרצינית, משום שעצם הביצוע של פרטיטורה הוא גרסה ופרשנות, בניואנסים.

       

      בעוד זאפה עצמו היה אולי גדול המאלתרים ביצירתו-הוא (בהופעות ובגרסאות מוקלטות לקטעים קיימים) הרי שגישתו של דוויזיל היא הגישה הנ"ל. זה לא אומר שזו "להקת קאבר". בתשובה לשאלה דומה שהועלתה במפגש עם דוויזל אמש - אמר כי קשה לו להאמין שיש למישהו מה להוסיך על יצירת אביו, כדי "לשפר אותה", אלא היא מנוגנת היום ברחבי העולם באינסוף הרכבים וביצועים, מרוק ועד הרכב סימפוני, כשאיש אינו מתיימר לכתוב את היצירות מחדש או לשפר אותן - זה בדיוק מה שאני מצפה לשמוע הערב.

       

      השלמתי עם זה שאת פראנק זאפה עצמו, כבר לא יצא לי לשמוע.

        14/7/10 14:43:

      צטט: sari di 2010-07-14 07:33:30

      תודה יגאל.

       

       

      לא, את :-)

        14/7/10 13:37:

      צטט: מאיה בן-אמוץ 2010-07-14 00:43:50

      שווה.

       

       

      ''

      ארבעת האחים לבית שתיים, מבשרים לדוויזיל שגם הם גדלו על ברכי אביו פראנק.

       

        14/7/10 12:31:
      מורכבות ועומקים. טוב שיש בן שמפיץ את זה בעולם.
      וגם אתה תורם לכך במסגרות שלך. תודה.

      מירה
        14/7/10 11:14:

      צטט: על הפשוט 2010-07-13 23:08:34

      איזה כייף לקרוא. תודה רבה:)

       

      על הפשוט ועל המורכב.

        14/7/10 10:24:
      פשוט יופי.
      כיף לקרוא ראיונות שמרגישים בהם את החיבור של המראיין אל נשואי הראיון.
        14/7/10 10:24:

      צטט: isananes 2010-07-13 19:44:22


      זכות גדולה יש לך יגאל לראיין את הבנשל,
      ראיון מרתק,
      אילנית :)

       

      כמובן שלא יכולתי להתאפק אמש, בפגישה האינטימית עם דוויזיל, לקראת ההופעה היום - אמנם לא ביקשתי שיחתום לי על גיטרה, אבל שיצטלם איתי ועם שלושת אחיי? זה כן. אחרי הכל, יחד עם דוויזיל - גדלנו על ברכי אביו :-)

        14/7/10 10:16:

      צטט: ruthy 2010-07-13 19:33:37

      פשוט נפלא יגאל!
      מוסיקה נהדרת!
      ראיון מעניין!

       

      ''

      תודה, כדי לשמוע קצת זאפה מייד, נא ללחוץ כאן :-)

        14/7/10 08:41:

      צטט: samuel423 2010-07-13 19:26:58

      zאפה ענק, כל הגדרה אחרת חוטאת למה שהיה והשאיר.
      היה לי העונג לראות אותו בהופעה
      ומחר סוגרים מעגל עם הבן.
      יש לי תחושה שלא נתאכזב.

       

      היכולת לבצע את המונומנטים המוסיקליים של זאפה אכן נפל לידיים טובות.

        14/7/10 08:09:
      חלק מהכייף בהופעה חיה היא לשמוע את האמן מאלתר, עד כמה דוויזל מאלתר בהופעות שלו? מבלי להפחית ביכולותיו ובהשקעה, על סמך הריאיון נשמע שהוא נצמד במדויק לצליל של אביו. אז מה הטעם בלשמוע 'קאבר'?
        14/7/10 08:00:

      צטט: פו3 2010-07-13 19:13:44


      וואו ...ממש ראיון מושקע.
      עבורי זה באמת סוג של סגירת מעגל.

       

      דוויזיל בחור נחמד, היה כיף לדבר איתו, חלק מהשיחה הייתה ראיון :-)

        14/7/10 07:43:

      צטט: menzib1 2010-07-13 18:43:17


      איזה סגירת מעגל יגאל:-)
      חרשנו על הגאון המטורף הזה...

       

       

      רק למה בלשון עבר ? הוא הוליך אותי להרבה מקומות ונשאר. כמו לאכול את העוגה ולארוז אותה לטייק אווי.

        14/7/10 07:33:
      תודה יגאל.
        14/7/10 00:47:

      צטט: toolie 2010-07-13 18:37:46

      wow

       

      בדיוק חזרתי מפגישה מצומצמת קהל עם דוויזיל, מחר התצלומים :-)

        14/7/10 00:43:
      שווה.
        13/7/10 23:08:
      איזה כייף לקרוא. תודה רבה:)
        13/7/10 20:33:

      צטט: אלי למה 2010-07-13 17:24:44

      משהו הזאפות האלה.

       

      ''

      וגם העכביש, על שם מי?

        13/7/10 20:13:

      צטט: צביקס 2010-07-13 17:08:38

      ריתקת אותי
      מוכשר להפליא גם וגם

       

      בזכות זאפה למדנו אנגלית קלוקלת אנד משובשת.

        13/7/10 19:44:
      זכות גדולה יש לך יגאל לראיין את הבנשל,
      ראיון מרתק,
      אילנית :)
        13/7/10 19:33:
      פשוט נפלא יגאל!
      מוסיקה נהדרת!
      ראיון מעניין!
        13/7/10 19:26:
      zאפה ענק, כל הגדרה אחרת חוטאת למה שהיה והשאיר.
      היה לי העונג לראות אותו בהופעה
      ומחר סוגרים מעגל עם הבן.
      יש לי תחושה שלא נתאכזב.
        13/7/10 19:13:
      וואו ...ממש ראיון מושקע.
      עבורי זה באמת סוג של סגירת מעגל.
        13/7/10 19:00:

      צטט: kobi345 2010-07-13 16:49:30

      תודה שהבאת

       

       

      תודה שיגעת, תאמין !

        13/7/10 18:59:

      צטט: אילנה ינובסקי 2010-07-13 15:54:53

      יופי של ראיון. מהודק, מרתק וממוקד. לצערי לא הצלחתי לשמוע את שיריו ביו טיוב, כנראה נצטרך לחכות עד גמר השדרוג.
      תודה

       

       

      עם תחיית המתים זאפה חוזר, על חמור לבן (-

        13/7/10 18:43:
      איזה סגירת מעגל יגאל:-)
      חרשנו על הגאון המטורף הזה...
        13/7/10 18:37:
      wow
        13/7/10 17:24:
      משהו הזאפות האלה.
        13/7/10 17:08:
      ריתקת אותי
      מוכשר להפליא גם וגם
        13/7/10 16:49:
      תודה שהבאת
        13/7/10 15:54:
      יופי של ראיון. מהודק,מרתק וממוקד. לצערי לא הצלחתי לשמוע את שירי ביו טיוב, כנראה נצטרך לחכות עד גמר השדרוג.
      תודה
        13/7/10 15:21:

      צטט: OCN 2010-07-13 14:21:31

      תודה נעים להיזכר
      אוסי

       

      זה קורה מחר :-)

        13/7/10 14:21:
      תודה נעים להיזכר
      אוסי
        13/7/10 13:28:

      צטט: תמר הלוחמת בדרכים 2010-07-13 13:20:56

      כששמעתי שהבן של זאפה בארץ, מיד חשבתי עליך. איזו זכות לראיין את הבן של. במקרה זה, התפוח והעץ, חד הם שנהים משובחים..

       

       

      אכן זכות גדולה, מייד פצחתי בכתיבת צוואה :-)

        13/7/10 13:27:

      צטט: רוני ריבר 2010-07-13 12:53:04

      מה אני ראשונה!? איזה כייף לי
      איזו התרגשות לראיין ככה מישהו שכל כך מעריכים תהנה היום! זה היום?

      אולי עוד תראיין אותי יום אחד גם יש לך שאלות מצוינות
      P:

       

      בקפה החדש הראשונה הופכת לתמיד לאחרונה. בכל מקרה - אם תגדלי זקנקן ושפמפם - אני מראיין.

      כששמעתי שהבן של זאפה בארץ, מיד חשבתי עליך. איזו זכות לראיין את הבן של. במקרה זה, התפוח והעץ, חד הם שנהים משובחים..
        13/7/10 12:53:
      מה אני ראשונה!? איזה כייף לי
      איזו התרגשות לראיין ככה מישהו שכל כך מעריכים תהנה היום! זה היום?

      אולי עוד תראיין אותי יום אחד גם יש לך שאלות מצוינות
      P:

      zappa (-

      כמה אנשים מתו כתוצאה מהכתוב בקאמה סוטרה, ביחס לאלה שמתו כתוצאה מהכתוב בתנ\"ך ?