לאחר שביססנו בפוסטים הקודמים את המאפינים וקווים לדמותו של היהודי החילוני, אני מעוניין להתייחס לנושא שעלה לכותרות לאחרונה - הגיור

מחולוקות כבדות מלוות את נושא ההצתרפות לעם היהודי מאז ומעולם. בהכללה קשה המסורת היהודית רואה ביהודים קבוצה סגורה שקשה עד מאוד להיכנס עליה. על זכותה של קבוצה דתית זו או אחרת להמשיך במסורת זו אין לי ויקוח. הלאום היהודי לעומת זאת אינו מתנה את שיכותו של אדם ללאום בלידתו ללאום זה. התנאים הם (כפי שכבר כתבתי)       

1. הגדרה עצמית – בראש ובראשונה אדם צריך לראות עצמו שייך ללאום היהודי. זה הוא התנאי הבסיסי ביותר שיש למלא בכדי להיכלל בלאום היהודי. תנאי זה מהווה את ההבדל המרכזי בין ישראלי – אדם החי בישראל, ליהודי חילוני.

2.       ציונות – חייב יהודי חילוני לראות הכרח בקיום אוטונומי של קהילה יהודית ריבונית. לראות בקיום התרבות היהודית חילונית ערך רצוי ולהיות מחויב לשימור תרבות זו.

ישנם ערכים נוספים שגמישותם רבה יותר

1.       מגורים בישראל

2.      דיבור עברית

3.      ציון של חגים ומועדים לאומיים

4.      יום שבת כיום מיוחד

יכול כל אדם המעוניין בכך למלא אחר כללים אלו ובכך להיכלל בלאום אליו הוא מבקש להשתייך.