לא פשוט יום אחד לפגוש את האיש שממול

איש רגיל, כמו כולנו, בערך אותם סיפורים

אבל יש בו חלק, שבו קיים גם אצלך,

שם עמוק בפנים, במקום שלא נוגעים

להיות מסוגל לשאול את השאלות

שלך, עצמך אין תשובה או אומץ להעלות

לגעת באותן נקודות אפלות

להיות מסוגל להקשיב בלי לברוח

לדבר בלי צורך להסביר

שנינו יודעים את ההבדל בין להיות ובין צורך באויר

הרבה מחיצות שנשרו בדרך בלי קושי

יחד עם החלוקה הפנימית בין דברים

כבר אמרתי כמה פעמים

שיש סיבה מדוע אנשים נכנסים ויוצאים

לעיתים מאוד נדירות

אתה מצליח לגעת ברגע

האיש שממול

מחזיק מפתחות לארגז נעול,

מאיר את הדרך למציאת מפה

תודה