כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של אורלי -

    הבלוג עוסק בתכנים ערכיים וחינוכיים ..

    0

    תשעה באב של כולנו - פוסט מקיף

    164 תגובות   יום רביעי, 14/7/10, 19:35


     

     

     

    http://cafe.themarker.com/video/1674669/

     הערב צום תשעה באב

     

    ''

     

     

    תשעה באב של כולנו

     הולך לו ישראלי חילוני ברחוב בליל תשעה באב, הוא רואה עסקי מזון ובתי שעשועים סגורים ואינו מבין מה בעצם רוצים מחייו.

    אם הוא פתוח וסובלן , הוא אומר לעצמו: "שכפי שאני מצפה מהחרדים לכבד את "יום הזיכרון " שלנו , כך עלינו לכבד את "יום הזיכרון" שלהם" .. אם הוא קצת פחות סובלן , הוא יכעס על הכפיה הדתית.

    יש להודות שבעבור רובם של החילונים תשעה באב אינו אומר כמעט דבר.

    דווקא תשעה באב שהוא אחד הימים המשמעותיים ביותר

    בלוח השנה העברי מחוק כמעט לחלוטין מלוח השנה העברי החילוני.

    מה הסיבה לניכור הזה?

    אחד ההסברים הוא שט' באב חל בחופשת הקיץ ולכן הילדים אינם לומדים עליו

    דור שלישי ורביעי של ילדים שלא למדו על ט' באב, יוצרים חברה שאין בה ט' באב והסבר אחר הוא התרחקות מט' באב בטענה

    שאין הוא רלבנטי עד לאחר תקומת הבית השלישי - הוא מדינת ישראל.

    תהיה הסיבה אשר תהיה, עם העובדה אי אפשר להתווכח.

    אין עם ללא תרבות ותרבות אינה צומחת יש מאין.

    היא בנויה על רבדים רבדים של מורשת, מסורת וערכים שנוצרו לאורך הדורות.

    אחד האתגרים החשובים ביותר של החברה הישראלית הוא התמודדות עם הניכור של חלק ניכר  מתוכה לתרבות ישראל.

    אין כמו תשעה באב כדוגמה לניתוק הזה.

    בשנים האחרונות ישנה התחברות של ציבור יהודי חילוני לט' באב כחלק מתופעה כוללת של התחדשות יהודית.

    יש בחברה הישראלית שנאת חינם בין זרמים,

     ובעיקר בין חילוניים לדתיים .

    יש ליצור אלטרנטיבה של אהבת ישראל  של אחדות לאומית.

    אחדות המחברת שונים ומכבדת שונות

    אם שינאת האחים היא הגורם לחורבן ואם החורבן הוא

    תוצאה של פילוג ומלחמות אחים,

    האחדות הלאומית תביא לתקומה

    הכתל המערבי שריד מקדשנו מסמל בעיניי את אחדות ישראל וכך ראוי שט' באב , היום בו העם היהודי אבל על החורבן יהיה יום של אחדות

     

     ''

     

     תשעה באב - ט' בחודש אב  

    - נקבע במסורת היהודית כיום צום ואֵבֶל על חורבן שני בתי המקדש, הראשון  והשני, בהפרש של כ-650 שנה: בית המקדש הראשון נחרב ונשרף בידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה, ובית המקדש השני - בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. בתודעה ההיסטורית של עם ישראל מציין תשעה באב את החורבן הלאומי, הכולל את כל האסונות שקרו מאז חורבן הבית השני ועד לשואה: "ביום זה ראה כל דור ודור, וכל אדם מישראל, כאילו חרב עולמו... דור לדור מסר את מכאובו. הזיכרון הלאומי הכניס לתוך יום... זה כמה מניסיונותיו המרים מחורבן הבית הראשון והשני, דרך גירוש ספרד ועד ימינו, עד פרוץ המלחמה העולמית."   צום תשעה באב מתחיל ביום ח' באב בָּעֶרֶב, עם השקיעה, ומסתיים בערב שלמחרת - בתשעה באב אחרי צאת הכוכבים. 

     

     

    ''''''

     

      תשעה באב - חורבן הבית
    המושג "חורבן הבית" מתכוון לחורבנו של בית המקדש, שהיה במשך כאלף שנה הבית בה"א הידיעה של עם ישראל - המקום הקדוש ביותר והמרכז הדתי והלאומי של העם בארץ ובתפוצות. כאמור, הבית הראשון נחרב ונשרף בידי נבוכנאצר מלך בבל בחודש אב בשנת 586 לפני הספירה, והבית השני נחרב והועלה באש בידי המצביא הרומאי טיטוס בחודש אב בשנת 70 לספירה. במהלך הדורות הורחבה המשמעות של תשעה באב וצורפו ליום זה כל האסונות שבאו על עם ישראל מאז החורבן הראשון ועד לשואה, ובכלל זה גזירות תתנ"ו (1096) בעקבות מסע הצלב הראשון, גירוש ספרד והשואה. כבר במשנה   מזכירים חז"ל חמישה אסונות שאירעו לעם ישראל בתשעה (ט') באב: (1) בתשעה באב נגזר על דור המדבר שלא ייכנס לארץ ישראל בגלל חטא המרגלים.   (2) בתשעה באב בשנת 586 לפני הספירה נחרב בית המקדש הראשון. (3) בתשעה באב בשנת 70 לספירה נחרב בית המקדש השני. (4) בתשעה באב בשנת 135 לספירה נפלה ונחרבה העיר בֵּיתָר - המעוז האחרון של בר כוכבא. (5) בתשעה באב בשנת 136 לספירה (בעקבות מרד בר כוכבא) נחרשה ירושלים בידי הרומאים   לקראת הפיכתה לעיר אלילית - אילְיָה קַפִּיטוֹלִינָה. 
    ארבעה ימי זיכרון קשורים לחורבן הבית:  
    צום גדליה - ג' בתשרי,   עשרה (י') בטבת, י"ז בתמוז, תשעה (ט') באב. שני ימי הזיכרון האחרונים קשורים גם לחורבן הבית הראשון וגם לחורבן הבית השני - ואילו שני הראשונים (צום גדליה ועשרה בטבת) שייכים לחורבן הבית הראשון בלבד.

     

     

     ''''''

      

    על נהרות בבל ''

     תהלים קלז

     עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע 
     

     חורבן הבית הראשון

     

     

    ''

     במקרא נזכרים שני תאריכים שונים בחודש אב כיום חורבנו של בית המקדש הראשון: לפי ספר מלכים ב (כה 8-9) נחרב הבית הראשון בתאריך ז' בחודש אב: "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי   בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם. וַיִּשְׂרַף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵי יְרוּשָׁלִַם...". ואילו לפי ספר ירמיהו (נב 12-13) נחרב הבית הראשון בתאריך י' (עשרה) בחודש אב: "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם. וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם...". את הפער בין שני התאריכים הסבירו חז"ל   באמצעות תיאור החורבן כתהליך שנמשך ארבעה ימים - מיום ז' באב שבו נכנסו הבבלים לבית המקדש ועד לתאריך י' באב שבו עדיין בער בית המקדש באש. לא ידוע מה היה התאריך המדויק בחודש אב שנקבע בתחילה כיום צום על חורבן הבית הראשון, אך מסורת מאוחרת יותר קבעה   שצום זה היה בתאריך ט' באב - ובכך איחדה את תאריך חורבנם של שני בתי המקדש. 

     

    ''''''

    תשעה באב - בימי בית שני
    בימי שיבת ציון ועם בנייתו של בית המקדש השני עלתה השאלה בדבר המשך קיומו של הצום בחודש אב (תשעה באב).   בספר זכריה מספר הנביא על משלחת של יהודים שהגיעה ליהודה והציגה לו את השאלה: "הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי... כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים?" (זכריה ז 3). במשנה יש רְאָיָה כי גם בתקופת הבית השני נהגו לקיים את צום תשעה באב ולהתאבל על חורבן הבית הראשון אף על פי שהבית השני כבר עמד על תלו.   לפי עדות אחרת, נראה שבימי בית המקדש השני לא צמו בתשעה באב (או שלא כולם צמו).   מכל מקום אין עדויות לביטולו הרשמי של צום תשעה באב בימי הבית השני. ויש הסבורים כי בתקופה זו, כאשר השלטון הזר החל להתנכל ליישוב היהודי בארץ, חידשו את צום תשעה באב למרות קיומו של בית המקדש השני.  

    חורבן הבית השני

    חורבן בית שני ושריפת בית המקדש ע"י הרומאים מנורת בית המקדש

    בשבי הרומאים

     

     ''


    בית המקדש השני נחרב ונשרף בידי המצביא הרומאי טיטוס (בן אספסיאנוס) בחודש אב בשנת 70 לספירה, בזמן המרד הגדול ברומאים. יום הצום והאבל על חורבנו נקבע לתשעה (ט') באב, אם כי יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) קובע את יום החורבן  לתאריך י' באב, וגם בתלמוד הבבלי נזכרת דעה, שראוי היה לקבוע את הצום לתאריך י' באב "מפני שרובו של היכל נשרף בו".   חורבן בית המקדש השני וחורבן ירושלים מסמלים את אבדן העצמאות הלאומית של עם ישראל בארצו ואת ראשית הגלות הארוכה. חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה היה "מכה נוראה לעם ישראל", כשליש מן היהודים בארץ  נהרגו, מתו או הוגלו בעקבות המרד הגדול ברומאים. ירושלים והמקדש נחרבו ונשרפו, ובכך אבד לעם - בארץ ובתפוצות - המרכז הדתי והלאומי. ואף על פי כן נשאר בארץ רוב יהודי, וארץ ישראל המשיכה להנהיג את היהודים בתפוצות הממלכה הרומית. יש היסטוריונים הטוענים כי מאז החורבן פסק עם ישראל להתקיים כאומה, והמשיך להתקיים רק כחברה בעלת דת ותרבות אחת. היסטוריונים אחרים סבורים שעם ישראל פסק להתקיים כאומה רק כ-60 שנה אחר כך, בעקבות מרד בר כוכבא ותוצאותיו הקשות. ויש גם דעה האומרת שלמרות החורבן והמרד המשיך עם ישראל להתקיים כאומה גם במהלך 1,800 שנות הגלות הארוכה, "אך עדיין יש לראות בחורבן הבית נקודת מפנה מכרעת ביותר בתולדות האומה."  

      ''''''

     

     מנהגי תשעה באב
    בליל תשעה באב נוהגים לקרוא בבית הכנסת את
    מגילת איכה, והמתפללים יושבים על הרצפה או על ספסל נמוך, לאות אבל. בתפילת שחרית של תשעה באב וכן בליל תשעה באב אומרים קינות, ובשל האבל אין לומדים תורה בתשעה באב, אך עוסקים בדיני אֲבֵלוּת וקוראים, נוסף על מגילת איכה, גם את ספר איוב ופרקי תוכחה מספר ירמיהו. ההלכה מציינת חמישה איסורים - ובהם איסור אכילה ושתייה - הקשורים לצום ולמנהגי אבלות.   בשנה שבה ט' באב חל בשבת מתחיל תשעה באב במוצאי שבת ומסתיים ביום ראשון אחרי צאת הכוכבים. 
     
     על קמצא ובר קמצא - מאגדות החורבן
    לפי המסורת, חורבן הבית השני וירושלים בידי הרומאים היה תוצאה של יחסי פירוד ושנאה בין היהודים לבין עצמם. שנאה זו הייתה החוליה הראשונה בהתדרדרות, שגררה הלשנות חמורות של יהודים על יהודים לשלטון הרומי, ואלה - בצירוף עמדה קשוחה ובלתי מתפשרת מצד חכם ומנהיג - הביאו לחורבן הבית השני . וזה סיפור האגדה על קמצא ובר קמצא: 

     

    ''

    מעשה באיש אחד שאהובו היה  קמצא, ושונאו - בר קמצא.
    עשה אותו האיש סעודת שמחה, ואמר למשרתו:
    לך ותביא לי את קמצא.
    הלך המשרת והביא לו את בר קמצא.
    בא בעל הסעודה וראה את בר קמצא בין אורחיו.
    אמר לו: הרי אתה  שונא לי. מה אתה מחפש פה? קום וצא.
    אמר בר קמצא: הואיל ובאתי - עזוב אותי, ואני אשלם לך על כל מה שאכלתי ושתיתי.
    אמר האיש: לא!
    אמר בר קמצא: אשלם לך את מחצית הסכום שעלתה לך הסעודה כולה.
    אמר האיש: לא!
    אמר בר קמצא: אשלם לך את סכום הסעודה כולה.
    אמר האיש: לא!
    תפס האיש את בר קמצא בידו, הקים אותו והוציאו.

    אמר בר קמצא: הואיל וישבו בסעודה חכמים, ולא מחו על מה שעשה לי האיש -
    כנראה שהדבר מקובל גם עליהם.
    אלך ואלשין עליהם לפני המלך, הקיסר הרומאי.
    הלך בר קמצא לקיסר ואמר לו: מרדו בך היהודים.
    אמר לו [הקיסר]: מי יאמר (=מי יוכיח)?
    אמר לו: שלח להם קרבן - ותראה אם יקריבו אותו...

    סופו של הסיפור: הקיסר שלח בידו של בר קמצא עגל משובח כדי להקריבו בבית המקדש. בר קמצא הטיל מום קטן בשפתי העגל - מום שלפי ההלכה (אך לא לפי מנהגי העמים) פסל את העגל לקרבן. החכמים ביקשו להקריב את העגל למרות המום - למען "שלום המלכות", אבל זכריה בן אבקולס התנגד. קרבן הקיסר נדחה ולא הוקרב בבית המקדש, והקיסר ראה בכך אות למרד של היהודים בשלטונו.

    וכך עמדתו הקיצונית והבלתי מתפשרת של זכריה בן אבקולס היא ש"החריבה את ביתנו ושרפה את הֵיכָלֵנוּ וְהִגְלֵיתָנוּ מארצנו". 

     

     
    ''''''

     

     
     
     בין המצרים

     

    ימי אבל הקשורים בחורבן בית המקדש, אך תשעה באב הוא החשוב מביניהם.

    שלושה שבועות לפני תשעה באב חלה תקופת "בין המְצָרים" – תקופת אבל שבין 17 בתמוז, היום שבו נבקעה חומת ירושלים בחורבן הבית השני (וגם הוא יום אבל), לבין תשעה באב. בתקופה זו נהוגים מנהגי אבלות שונים: לא להתחתן, לא להסתפר, וגם לא לשמוע מוזיקה.

    ביום תשעה באב עצמו, בדומה לצום יום הכיפורים, הוא יום צום, הנמשך משקיעת השמש ועד הערב שלמחרת. הצום כולל איסורים רבים נוספים על תענוגות הגוף.

     

    צום ט' באב

    צום – זהו צום מלא, הכולל איסור מוחלט על אכילה ושתייה.

    איסורים ועינויי גוף נוספים – אסור, להתרחץ, לנעול נעלי עור ועוד. המחמירים ישנים בלילה על הרצפה ונמנעים מלשבת על כיסאות במשך היום (בדרך כלל עד הצהריים).

    קריאת מגילת איכה – מגילת איכה היא קינה על חורבן הבית הראשון, שלפי המסורת נכתבה בידי ירמיהו הנביא. המגילה מתארת את מצבם העגום של ירושלים ושל עם ישראל לאחר החורבן. המגילה מצדיקה את דין החורבן שגזר אלוהים כעונש על חטאי עם ישראל, אך יש בה גם מילות נחמה ותחינה לאלוהים שיסלח לעמו ויחזיר את המצב לקדמותו. יש הנוהגים לקרוא את המגילה לאור נרות בישיבה על הרצפה.

    עלייה לכותל – ישראלים רבים מגיעים בתשעה באב לכותל המערבי בירושלים, השריד היחיד מבית המקדש, כדי לקרוא שם את המגילה.

    קריאת מגילת איכה בכתל

     

    ''

     

     

    כדאי לדעת!

    שלא כמו ביום כיפור, בתשעה באב רוב החילונים אינם נוהגים לצום. עם זאת, בערב תשעה באב מקומות הבידור סגורים, כולל מסעדות, בתי קפה וברים. ביום תשעה באב מרבית העסקים פתוחים כרגיל.

     

     קצת הסטוריה על שני בתי המקדש

     

    דגם בית המקדש הראשון

     

     

    ''

     

    איור דימיוני של בית המקדש הראשון

     

      או מקדש שלמה

    היה מקדש, אשר על פי המתואר במקרא הוא נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך במאה ה-10 לפנה"ס ועמד על כנו עד לשנת 586 לפנה"ס, אז הוא נחרב בידי נבוכדנצר מלך בבל.

    בהיעדר יכולת לערוך חפירות ארכאולוגיות בשטח הר הבית, לא ניתן לבחון את הדברים. אולם רוב החוקרים מניחים את עובדת קיומו של בית המקדש הראשון, אם כי השוללים את קיומה של הממלכה המאוחדת מניחים שהוא נבנה בתקופות מאוחרות יותר.

     

    דגם בית המקדש השני

     

    ''
     המקדש הראשון
     בית המקדש השני נבנה על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני, בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן

     בית המקדש השלישי

     
     
    ''
     
     

    לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית בימות המשיח. יסודו הוא בתיאור אידאלי בספר יחזקאל של מקדש שיקום במקום זה שנחרב בבית ראשון. מכיוון שהמקדש שנבנה על ידי העולים בשיבת ציון ("בית המקדש השני") לא נבנה במתכונתו, הרי שמתכונתו נותרה לגאולה השלמה המקוּוה, יחד עם התגשמות שאר חזונות הנביאים.

    בניין בית המקדש השלישי מוזכר בפרקים האחרונים של ספר יחזקאל, במשנה, בתלמוד, במדרש, ובספרי הלכה, קבלה וחסידות. תפילת שמונה עשרה מסתיימת בבקשה: שייבנה בית-המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך (במקור - מסכת אבות, פרק ה', משנה כ: "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך").

     
    נפוליאון: עם שבוכה על העבר

    יש לו עתיד...

     

    ''

     


    נפוליאון הגיע פעם לקהיר, אותה כבש, היה זה בליל ט' באב, וראה מקום חשוך, עם מעט נרות דולקים...
    כשנכנס ראה שמדובר בביכנ"ס,יהודים ישבו שם על הרצפה וייללו מרות..שאל אותם נפוליאון מדוע הם בוכים, ענו לו בגלל חורבן בית המקדש שלנו..שאל אותם: מתי זה קרה? לא שמעתי על זה..זה קרה בשנים האחרונות? אמרו לו:קרוב ל2000 שנה..הסתובב נפוליאון ואמר לחייליו: עם שמסוגל לבכות כך על עברו-יש לו עתיד..

     

    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

     

     נישא כולנו תפילה , שייבנה בית המקדש במהרה בימנו ...

    • אמן!

     

     ''

    מהחורבן של תשעה באב עולים לחג האהבה

    כשנחדש את הקשר הטוב בינינו, נעלה לדרגה של אושרחודש אב מביא איתו גם משב רוח של אהבה, שאותה אנו מציינים בחג האהבה העברי - ט"ו באב. לא במקרה תשעה באב, היום שמסמל את החורבן וט"ו באב, היום שמסמל את האהבה, חלים באותו חודש.

    ט"ו באב מסמל את ההרגשה הנפלאה שנפתחת לאחר תיקון  החורבן שבלב.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (164)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/7/12 21:24:

      "לאצילית 1"

       

      על אף הזמן הלא מועט שהשקעת בהכנת דבריך המאויירים על תשעה באב, התקשיתי שלא להסתייג מדבריך:

       

      שני בתי המקדש נהרסו כפועל יוצא של כסילות, פאנאטיות והסחפות של המון, במהלך מרידות נגד אימפריות.

       

      לעזאזל הבניינים. המוות האכזר שפקד מאות אלפי משפחות, מהן שהתנגדו בהגיון עצום למרד מוכיח עד כמה האויב המסוכן ביותר של העם? היהודי , היא המנהיגות הקיצונית שלו מצד אחד, וההמון הנסחף מצד שני.

       

       

      באשר לפולחן המקדשים עצמם:

      המדובר בבית מטבחיים ענק, ששחט כמות בלתי נתפסת של בעלי חיים, כדי לרצות אל תמוה שהיה קיים במוחם ובדמיונם של המוני אדם פרימיטיבים. את "תודתו" מסר האל בכך ש"איפשר" את שחיטתם של של מעריציו ומאמיניו בידי חיילי האימפריות.

       

      ירושלים של תקופת המקדש הסריחה יותר מגן סאקר בירושלים ביום העצמאות. הרוח נשאה את ריחות הבשר החרוך של המנגל הגדול ביותר בעולם, כנראה, לכל נחיר בכל מקום בעיר הצפופה ההיא.

       

      נראה כי הנהנים האמיתיים מעיסקאות הבשר החרוך ושאר המתנות היו הכהנים. אחרת קשה להסביר בית של 600 מ"ר עם מקוה פרטי מרוצף בפסיפס, מטבח בגודל של בית שלם ויותר, מרוצף בשני פסיפסים - אחד ישן, שלא מצא חן, ואחד חדש, אופנתי יותר מעליו, כלי בית מיובאים, וכלי זכוכית מבית היוצר של אניון, שעלה בודאי כמו ציור מקורי של פיקאסו.  (ממצאים ארכיאולוגיים בחפירות פרופ' מיכאל אבי יונה ז"ל בעיר העליונה)

       

      אין לנו מושג מתי הפך הכותל המערבי ל"קדוש". מסורת האבל (המטופש לחלוטין על פי התפיסה המוצגת כאן, כפי שהנך מבין) על חורבן הבית היתה נהוגה, כפי הנראה, בהתכנסות על הר הזיתים, ממנו היה ניתן לראות את שטח הר הבית. מספר המתאבלים היה מצומצם ביותר. לאחר המרד כמעט כל יהודי שנותר בעיר היה גופה מצחינה שלא הובאה לקבורה, ולגופות קצת קשה לעלות להר הזיתים. גם המיעוט שהצליח להגיע להר הזיתים חדל מכך ב 135 לספירה. היהודים המטומטמים לא למדו את הלקח והלכו אחר עוד משיח אחד: בר כוזיבא.  נראה כי "קדושת" הכותל היא עניין מאוחר למדי.

       

      פרופ' ישעיהו ליבוביץ כינה את הכותל דיסקוטק השכינה. אלא שהמון נבער זקוק לאבנים כדי לנשקן.  המון נבער זקוק למיכל פלסטיק או פח על המשקוף כדי לנשקו. המון נבער זקוק לשמלת התורה (אשכנז) או מיכל התורה הגלילי (ספרד) כדי לנשקו.

      אני מנשק את בת זוגי. אינני מנשק חפצים. גם אדם מאמין, לו היה מסוגל לרכז את אמונתו באופן קוגניטיבי מושכל - לא היה זקוק לחפצים או לאבנים כדי לנשקם.

       

      מאז נחפרה מנהרת הכותל יש לקבוצת נשים מסוימת "פרוטקציה" - כניסה לאתר ללא תשלום, על מנת להתפלל בנקודה מסוימת הנמצאת, לפי דעתן, בניצב למה שהיה פעם קודש הקודשים. מכיון שהמקום ניצב לקודש הקודשים, בניגוד לעזרת הנשים בכותל הנמצאת אלכסונית לקודש הקודשים - הנקודה מהן הן משגרות את תפילותיהן "קדושה" יותר ב 26 מעלות (או 25 מעלות...)

       

      תשעה באב מנציח את התגלמות הפרימיטיביות של החברה הישראלית, מנציח את הטמטום ההסטורי, את המאבק ההסטורי בין פלגים, רצח יהודים את בני עמם כאשר הרומאים כבר היו מסביב לעיר.

       

      הנני חושש מאוד שתופעת יהדות הוודו של ההמונים התוקפת את ישראל מביאה לחורבן הבית השלישי. וכפי שהבית השלישי נראה - יתכן שזה לא יהיה כלל אסון גדול, כפי שהרס בית המקדש לא היה כלל אסון, אלא בעיני רוחם של אלה הזקוקים לאבנים כדי לנשקן, ולאלוהים כדי לרצות אותו בבשר כבש צלוי.

       

      תודה על פוסט מושקע אהבתי
        10/8/11 13:09:
      יפה מאוד:)
        10/8/11 11:01:

      צטט: אבי אסף 2010-07-15 15:54:13

      לא נעים להודות אבל עם ישראל נבנה מחורבן. המוטיב הכי חזק בתרבות היהודית הוא מוטיב התיקון והגאולה, אילמלא החורבן לא הייתה נוצרת היהדות. ואילמלא השואה לא הייתה קמה מדינת חשראל

       

      אמירה מעניינת........!

      אני לא בטוח שהיה צורך בשואה כדי להקים פה מדינה. 

      מה שכן - לולא החורבן, לא הייתה ניתנת ליוחנן בן זכאי, ההזדמנות לעצב את היהדות כך שתצליח לשרוד ולהתפתח למה שהיא היום. 

       

        10/8/11 10:46:
      היי. מאוד יפה ומושקע. תודה רבה שהבאת
        10/8/11 09:11:
      אכן, אורלי, פוסט מושקע ומחכים. הסיפור המלא על קמצא ובר-קמצא, סתם לי חורים בידע, שהיו מאז ומתמיד, או שנוצרו במשך השנים. תודה, עמוס.
      פוסט מקסים ומחכים. תודה על עוד פוסט מושקע ומאלף.
      פוסט מדהים מעניין ! תודה לך על המידע ,,,,
        9/8/11 22:18:
      נגמר אפשר כבר ללכת לים.
        9/8/11 21:18:

      "גם לעיר אוהלים מגיע מוזיאון"

      תודה על תשומת ה''

      יונה

        9/8/11 21:03:
      מעניין, תודה
        9/8/11 20:01:
      אכן הניכור הוא האויב הגדול של העם בכל המישורים. תודה לך על פוסט מלומד
        9/8/11 19:42:
      עד שהגעתי לכאן כבר עוד מעט יגמר תשעה באב. אמנם לא צם ולא דתי אבל בהחלט מודע למשמעות היום הזה, מי יתן שיקום בית המקדש בימינו אמן.
        9/8/11 19:30:
      יבנה יבנה יבנה המקדש.. (כמאמר השיר)
        9/8/11 19:20:
      איזו השקעה כל הכבוד. עו"ד ציונית.
        9/8/11 19:09:
      אורלי איזה יופי של פוסט מעמיק !!
        9/8/11 17:55:
      שאלו בליין תל אביבי מה הוא יודע על תשעה באב. "איך אני יכול לזכור?" הוא אמר, "זה הרי קרה לפני שנולדתי."
        9/8/11 17:08:
      תודה על הפוסט ומעמיק בכל זאת למדתי משהו היום.....
        9/8/11 15:30:
      יופי של פוסט...תבורכי!
        9/8/11 14:26:
      iotze min a klal maakif ve mazbir chorban beit a mikdash hu nefilat chelek gadol shel a huma toda al a shituf
        9/8/11 14:14:
      אורלי יקרה....לא מוצאת מילים לשבח ולהלל את הפוסט המושקע והמופלא שלך...יש כל כך הרבה ללמוד ממנו....אני פשוט מוקסמת.....תודה חמודה...את משהו משהו....סאלינה
        9/8/11 12:33:
      משובח..
      מזמן לא נהנתי ככה מפוסט. לא רק שזה פוסט מקיף אלה פוסט שבאמת יכול להוביל את כולנו לאהבת חינם. בתור אחת שצמה ביום הזה חידשת לי המון דברים שלא ידעתי. בטוחה שמי שיקרא את הפוסט הזה יתחבר ליום הזה הרבה יותר מבעבר-כמו שקרה לי. תודה רבה ושוב תודה הראלה
        9/8/11 08:33:
      מאד מקיף תודה
        9/8/11 06:53:
      תודה.
        9/8/11 06:45:
      איזה יופי אורלי.............מ ש ה ו !!!!!!!!! ממש כל הכבוד לך - לא השמטת פסיק מכל החומר הקשור לנושא. אין לי מילים....................אין עלייך !
        9/8/11 06:40:

      אני תפילה לגאולה.

      אני רוצה להיות אני - כלי לאור האלוהי.

      אנחנו כלים שלובים בתווך הקשוב לאלוהים.

        9/8/11 01:09:

      ''

      תבורכי.

      פוסט נפלא ומושקע.

      חיבוקי לך באהבה.


      ליל מנוחה קסום וחלומות מתוקים.♥♥♥

       מגה אנימציות - אורות

        9/8/11 00:35:
      תודה רבה על הפוסט המושקע.. ושנזכה לראות בבנית בית המקדש השלישי בקרוב ממש.. אמן
        9/8/11 00:35:
      תודה רבה על הפוסט המושקע.. ושנזכה לראות בבנית בית המקדש השלישי בקרוב ממש.. אמן
        8/8/11 23:56:
      אכן פוסט מושקע מאין כמוהו.. 9 באב לא משתנה..רק הזמנים משתנים....
        8/8/11 23:38:

      *

        8/8/11 23:13:

      את משיבה את הרוח היהודית לכל כך יהודים שרחקו ממנה, אני קורא את השורות שלך וחש מתהלך בחוצות ירושליים הנצחית בתקופת הנביאים. אושר שלו הוא להתהלך בין המבנים והצבעים האגדיים האלה, מודה, חש בזכותך יותר צוהל, יותר נבון ואף יותר יהודי ממה שחשבתי. את שובתת לבבות והלם הלב פועם ביתר-שאת, עכשיו את מביאה אותי לחוש כי נגעתי בהכי נשגב של תולדות עם ישראל.

      תודה אישה נפלאה

      רוני

        8/8/11 23:04:
      תודה
        8/8/11 22:59:

      אצילית יקרה,
      כהרגלך המאמר מושקע ומפורט ומסביר.

      ממש מצגת מכובדת שראוייה להיות מוצגת בכל פורום שהוא.

      אכן עמנו לא שוכח את הימים הקשים שעברו עליו מדורי דורות ומבכה ומתאבל במשך אלפי שנים.

      יש שאינם מבינים את הסיבה.

      מצטטת קטע ממאמר שקיבלתי השבוע שיכול לשפוך אור על מהות צום תשעה באב והצומות בכלל.

      .

      הממד הרוחני והממד הגשמי ב''ספר התודעה'' של אליהו כי-טוב כתוב, שגם אם אדם צם, אך מעביר את היום כולו מבלי לערוך חשבון נפש, הוא למעשה מחטיא את המטרה העיקרית. אותו אדם שם דגש על הצום, כאשר הצום הוא גורם משני בלבד. האדם הזה אינו מקפיד לעבור את תהליך החרטה ותיקון ההתנהגות, שזוהי מטרתו העיקרית של היום. הוא מצטט פסוק מספר יונה (ג':10): ''וירא האלוקים את מעשיהם'' ומסביר, שהקב''ה ראה, כלומר ייחס חשיבות מרובה ביותר למעשיהם ופחות לשק ולאפר שלבשו ואף לצום שערכו. (תלמוד בבלי, מסכת תענית בדף טז עמוד א). מטרת הצום אם כך, היא לגרום לאדם להגיע לידי חשבון נפש אמיתי, שיוביל אותו ליצירת שינויי באורחות חייו.

       

       מטרת הצום אם כך, היא לגרום לאדם להגיע לידי חשבון נפש אמיתי, שיוביל אותו ליצירת שינויי באורחות חייו. ובכל זאת, אין זה מספיק לערוך רק חשבון נפש ולדלג על הצום. ימי הצום שנקבעו בתורה או על-ידי הנביאים, נשמרו וקוימו כראוי משך כל הדורות. בידיעה כי היהדות נמנעת מסגפנות סתמית, אנו מבינים כי חייב להיות דבר מה חשוב ומיוחד בצום, המסייע ליצירת תהליך חשבון הנפש. ליהדות גישה מאד מיוחדת לשילוב הממד הרוחני עם הממד הגשמי. יהודים אינם דוחים את העולם החומרי לטובת התכנים הרוחניים; במקום זאת, הם מעריכים את העובדה, שהחיים החומריים מעניקים להם הזדמנות, לחזק ולאמן את הפן הרוחני שלהם. בעולם הזה, הרוחני והגשמי מעורבים זה בזה כמעט מבלי יכולת הפרדה ואנו מחויבים להשתמש בשני הרבדים הללו, על מנת להגיע לצמיחה אופטימלית ולהגשמה עצמית מלאה. אנו משתמשים בעולם הגשמי כמו בשער, דרכו נוכל להשיג משהו מן העולם הרוחני. זוהי אחת הסיבות שאנו מנקים את הבית, מכינים תבשילים טעימים ולובשים בגדים חגיגיים לכבוד כל שבת ושבת. תחושת השלווה הנובעת מבית מסודר ונקי, תחושת הרוויה והעונג שמעניקים לנו המטעמים שאנו אוכלים והרגשת המלכותיות שנוסכות בנו מיטב מחלצותינו. כל אלה מאפשרים לנו ליצור הבחנה והבדלה מהשגרה היומיומית הרגילה ומסייעים לנו להתרומם וליצור קשר קרוב יותר עם הקב''ה. אנו עורכים שינויים מיוחדים בעולמנו הגשמי, בכדי שנצליח ליצור מגע עם העולם הרוחני.

       

      "

        8/8/11 22:56:
      ויש שיאמרו שאנו כעת בתחילתו של חורבן בית שלישי אין עלייך את כל כך מקיפה מעשירה ומלמדת נכס לקפה הזה בו יושבים אנו


      תודה על העשרת הידע נשיקה

        8/8/11 22:17:
      אורלי יקרה, פוסט מהמם, שופע ידע ועשוי לתפארת!
        8/8/11 22:03:
      אורלי, תודה על המידע העשיר והמעשיר
        8/8/11 21:34:
      פוסט מדהים , מעניין מאוד, תודה על השיתוף... כל הכבוד צום קל
        8/8/11 21:33:

      תודה יקירה, על הסקירה

      הרחבה והמושקעת

        8/8/11 20:25:
      ענק
        8/8/11 20:03:
      את פשוט מדהימה, כדרכך בקודש, את יסודית, משקיעה ומביאה תכנים מעניינים ויופי של תמונות, שבהחלט הוסיפו להשכלה הכללית שלי.. תודה.
        8/8/11 19:53:
      תודה על השיתוף ההשקעה זו זכות ןחובה ענקית להפיץ את הפרוט המדהים הזה המשך שבוע טוב בשורות טובות ובזכות יום זה שנזכה ל אחדות ובנין בית במקדש במהרה בימינו אמן
        8/8/11 17:52:
      מדהימה בכתיבתך ובתכנייך העשירים והמרתקים יקירה. ישר כח! המשך שבוע מהנה לך וליקירייך חברתי .
        8/8/11 17:51:
      פוסט חשוב וכמו תמיד מושקע ויפה. חבל שאנחנו החילוניים ויתרנו על לימוד הארוע הלאומי הזה. אולי היינו סובלניים יותר ואולי החברה שלנו היתה יפה יותר. חייבים אבל ממש חייבים להכניס את סיפור החורבן הלאומי של עם ישראל לתוכנית הלימודים בצורה מעמיקה יותר.
        8/8/11 17:32:
      כהרגלך בקודש.... פוסט מושלם !!!
        8/8/11 17:07:

       אחד הפוסטים המרהיבים ביופיין ,בכתיבתם ,בהגשה מדהימה,

       קראתי כל מילה ומילה ,נשאבתי בדברי הימים של העם המובחר ,

       אורלי הפוסט פשוט מצליח ללמד את כל אחד ,את מה שהוא לא

       יודע  על החג  ט ' באב ,על חורבן בית 1 ו 2 ,על בניה עתידית  של בית 3 ...  

       על מנהגי החג ,על הצום ...בקיצור פוסט תמציתי  ומשובח ...

       הסיפור  על ה"עגל " ... המחיש במדויק  את סיבת החורבן הבית ...  

           תודה לך מקסימה   ...  

        8/8/11 16:53:
      כל הכבוד, פוסט מושקע ביותר!
        8/8/11 16:53:
      מורה בנשמה - כבר אמרתי ! משקיענית מצטיינת . זוהי
        8/8/11 16:53:
      מורה בנשמה - כבר אמרתי ! משקיענית מצטיינת . זוהי
        8/8/11 16:49:
      תודה....
        8/8/11 16:49:
      תודה....
        8/8/11 16:42:
      פוסט יפה במיוחד
      מעולה כהרגלך. צום קל לך.
        8/8/11 16:24:
      אצילית - תודה על הפוסט המושקע יום נעים
        8/8/11 16:21:
      וואו איזו השקעה!! איזה מדהים זה שיוצאים מחורבן לאהבה, מתשעה באב לט"ו באב... דרכו של עולם...
        8/8/11 16:13:

      יקירתי,

      נפלאה ומיוחדת הינך..בכל פוסט שלך מושקע זמן איכות ודברי טעם..

      נישא כולנו תפילה , שייבנה בית המקדש במהרה בימנו ...
      אמן!

        8/8/11 16:05:

      מורה מורה ואואמרת זאת כמחמאה

      איזו הכנה איזו הבנה ועומק לפוסט

      לא מסכימה עם כל מילה ולהוסיף

      תמיד אפשר אך זה להמקום ולא הזמן

      תבורכי יקירתי על הסגנון והעומק

      והלואי ותבוא אחדות בינינו בימינו

        8/8/11 16:02:
      אורלי... קודם כל תודות רבות על השיתוף. הפוסט שלך נכנס לפנתיאון המושקעים, הנדיבים והמאירים. יחד עם זה מילה על חזרתנו לארץ ישראל. אין ספק שהיום הזה היה ויישאר זיכרון חרוט על אורחות חיינו אך עלינו מוטלת האחראיות לחזור לארץ ישראל הרוחנית (ארץ=רצון ישראל= ישר-אל) וביחד עם כך לבנות את בית המקדש ה-3 שהוא חזרה לאחדותנו וקיומנו כעם שהוא אור לגויים. על שנאת חינם חרב הבית ורק באהבת אחים הוא יבנה שוב. גם בית המקדש הפנימי - הרוחני יהיה מרכזנו ועוצם ידינו כל אחד כפרט עם בית המקדש הפרטי שלו וכולנו ביחד בבית המקדש השלישי. שוב תודות וברכות על השיתוף וההנאה * זיו
        8/8/11 16:02:
      עכשיו הכל מובן:) מצחיק עד כמה יום האהבה נתפס אצלנו יותר מחורבן הבית...
        8/8/11 15:57:
      רשימה מאלפת ומושקעת. תמיד טוב ללמוד משהו חדש. תודה!
        8/8/11 15:41:

      שלום לכולם ====
      אורלי החמודה "חורבן בית המקדש הראשון "

      איור של בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

      ''

      איור שמתאר את טיטוס כובש את בית המקדש השני והורס אותו

      ''

      { בטח יש 2 דברים בנושא  רק לחברים כרגיל }

      תודה המפרגן הקפה יואב

        8/8/11 15:27:
      אצילית שכמותך...לא קראתי הכל כי זה ארוך, אבל השקעת פה עבודה שלא היתה מביישת אף דוקטורט...יפה מאד
        8/8/11 15:27:
      כהרגלך .....פוסט מושקע ומעניין ...לכל הצמים, שיהיה צום קל :)
        8/8/11 14:52:
      נדבך חשוב בימי עם ישראל. ללמוד,לזכור,ולבכות.
        8/8/11 14:28:
      וואוו זה ארוך עוד אחזור .....לדבר אחד אני שמחה שמחר מתחילה תקופה יותר קלה..... תודה על ההשקעה
        8/8/11 14:19:

      צטט: dana38 2010-07-15 17:05:21

      אורלי,

      תודה על פוסט מרגש, מקיף,

       אחדות המחברת שונים ומכבדת שונות

      אם שינאת האחים היא הגורם לחורבן ואם החורבן הוא

      תוצאה של פילוג ומלחמות אחים,

      האחדות הלאומית תביא לתקומה

      הכתל המערבי שריד מקדשנו מסמל בעיניי את אחדות ישראל

      וכך ראוי שט' באב , היום בו העם היהודי אבל על החורבן יהיה יום של אחדות

      ..................................................

       אחדות המחברת שונים ומכבדת שונות -

      משפט חזק  

       

        8/8/11 14:18:
      אמן, כן יהי רצון, תודה על הפוסט המושקע.♥
        8/8/11 14:15:

      תודה רבה יקרה,

      למדתי ממך, עכשיו כוכב

      ואחר כך אקרא ואגיב.

      אם לא קראתי - על מה הכוכב?חיוך

      את משקיענית יקירתי

      כבר אמרתי?

      אמרתי.

        8/8/11 14:08:

      אורלי היקרה,

      זהו פוסט מרשים ומנחיל ערכים, שנכתב

      מנפש יהודית הומיה, על ארץ ציון וירושלים,

      שדברי ימיה ארוכים וסבלנותה קצרה.

      יישר-כח .

      ב ר ו ך

        8/8/11 14:01:
      תודה על ההשקעה
      פוסט מעניין ומשוקע. אהבתי
        8/8/11 13:37:
      תודה רבה על הפוסט המעניין, המושקע והמרחיב אופקים באופן פלאי.
        8/8/11 13:37:

      את פשוט מלכה!

      אין עלייך!

      יצאתי מחוזקת ממך כל כך...

      שנזכה לאהבת חינם...אורלוש...

      ולבנין ביהמדש השלישי בימנו...

      תודה

      בטי

        30/7/10 15:13:

      תשמעי, כיף, תענוג צרוף לקרוא אותך!

      כל כך קריא, נעים, צבעוני ונוגע

      השכלת את כולנו


      כדאי להראות למשרד החינוך שלנו, יש להם מה לילמוד מימך!

      שילמדו איך צריך ללמד...

      חושב שעל הפוסט הזה ( וגם האחרים שלך)

      המילה הנכונה היא להגיד לך היא:

      תודה גדולה :-)

       

      ואת יכולה להטיב עם כלל העם היושב בציון

      אם תפרסמי את הפוסטים האלה גם כמאמרים, בהמון אתרים נוספים

       

        29/7/10 22:09:
      מושקע ומעניין
      כל הכבוד על ההשקעה
      קריאת חובה.
      לא אתן ליום הזה לחמוק ככה פעם הבאה
        25/7/10 16:56:
      ...and I forgot to say, thank you for publishing it, I've learned alot
        25/7/10 16:54:
      Impresive, even if you are not the original writer.
      Since it looks more like a "copy and paste" article, it would be right (and even more respectful) to mention the sources of those who wrote it or the websites of the original text. I guess that the one(s) who wrote it deserve the credits

      Agree?

        24/7/10 23:29:
      פוסט מדהים, מושקע ומלמד.
      תודה עמוקה.
      *
        24/7/10 17:01:
      וואו מעניין במיוחד ....
      תודה לך אורלי המשקיענית שלנו
      שמביאה לנו המון ידע ולמידה }{
        24/7/10 00:01:
      וואו... איזו השקעה של פוסט!!
      נהניתי לקרוא, ואפילו חידשת לי דבר או שניים...
      חיבוק לשבת נפלאה!!
      שון.
        23/7/10 09:03:

      דווקא תשעה באב שהוא אחד הימים המשמעותיים ביותר

      בלוח השנה העברי

      מחוק כמעט לחלוטין

      מלוח השנה העברי החילוני.

       

       

      דברי הבל ורעות רוח!

       

       

       

       

      מנחם אב ה'תש"ע

      (יולי - אוגוסט 2010)
      א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט' י' י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו ט"ז י"ז י"ח י"ט כ' כ"א כ"ב כ"ג כ"ד כ"ה כ"ו כ"ז כ"ח כ"ט ל' תשרי חשוון כסלו טבת שבט אדר א אדר(ב) ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול   ה'תר"ע ה'תרע"א ה'תרע"ב ה'תרע"ג ה'תרע"ד ה'תרע"ה ה'תרע"ו ה'תרע"ז ה'תרע"ח ה'תרע"ט ה'תר"פ ה'תרפ"א ה'תרפ"ב ה'תרפ"ג ה'תרפ"ד ה'תרפ"ה ה'תרפ"ו ה'תרפ"ז ה'תרפ"ח ה'תרפ"ט ה'תר"צ ה'תרצ"א ה'תרצ"ב ה'תרצ"ג ה'תרצ"ד ה'תרצ"ה ה'תרצ"ו ה'תרצ"ז ה'תרצ"ח ה'תרצ"ט ה'ת"ש ה'תש"א ה'תש"ב ה'תש"ג ה'תש"ד ה'תש"ה ה'תש"ו ה'תש"ז ה'תש"ח ה'תש"ט ה'תש"י ה'תשי"א ה'תשי"ב ה'תשי"ג ה'תשי"ד ה'תשט"ו ה'תשט"ז ה'תשי"ז ה'תשי"ח ה'תשי"ט ה'תש"כ ה'תשכ"א ה'תשכ"ב ה'תשכ"ג ה'תשכ"ד ה'תשכ"ה ה'תשכ"ו ה'תשכ"ז ה'תשכ"ח ה'תשכ"ט ה'תש"ל ה'תשל"א ה'תשל"ב ה'תשל"ג ה'תשל"ד ה'תשל"ה ה'תשל"ו ה'תשל"ז ה'תשל"ח ה'תשל"ט ה'תש"מ ה'תשמ"א ה'תשמ"ב ה'תשמ"ג ה'תשמ"ד ה'תשמ"ה ה'תשמ"ו ה'תשמ"ז ה'תשמ"ח ה'תשמ"ט ה'תש"נ ה'תשנ"א ה'תשנ"ב ה'תשנ"ג ה'תשנ"ד ה'תשנ"ה ה'תשנ"ו ה'תשנ"ז ה'תשנ"ח ה'תשנ"ט ה'תש"ס ה'תשס"א ה'תשס"ב ה'תשס"ג ה'תשס"ד ה'תשס"ה ה'תשס"ו ה'תשס"ז ה'תשס"ח ה'תשס"ט ה'תש"ע ה'תשע"א ה'תשע"ב ה'תשע"ג ה'תשע"ד ה'תשע"ה ה'תשע"ו ה'תשע"ז ה'תשע"ח ה'תשע"ט ה'תש"פ ה'תשפ"א ה'תשפ"ב ה'תשפ"ג ה'תשפ"ד ה'תשפ"ה ה'תשפ"ו ה'תשפ"ז ה'תשפ"ח ה'תשפ"ט ה'תש"צ ה'תשצ"א ה'תשצ"ב ה'תשצ"ג ה'תשצ"ד ה'תשצ"ה ה'תשצ"ו ה'תשצ"ז ה'תשצ"ח ה'תשצ"ט ה'ת"ת
      א' 12
      ראש חודש

      ב' 13

      ג' 14

      ד' 15

      ה' 16

      כניסת שבת 19:10

      ו' 17

      דברים שבת חזון

      צאת שבת 20:26

      ז' 18

      ח' 19

      כניסת הצום: 19:49
       

      ט' 20

      תשעה באב
      צאת הצום: 20:13

      י' 21

      י"א 22

      י"ב 23

      כניסת שבת 19:06

      י"ג 24

      ואתחנן

      צאת שבת 20:21

      י"ד 25

      ט"ו 26

      חמשה עשר באב

      ט"ז 27

      י"ז 28

      י"ח 29

      י"ט 30

      כניסת שבת 19:02

      כ' 31

      עקב

      צאת שבת 20:16

      כ"א 1

      כ"ב 2

      כ"ג 3

      כ"ד 4

      כ"ה 5

      כ"ו 6

      כניסת שבת 18:56

      כ"ז 7

      ראה

      צאת שבת 20:09

      כ"ח 8

      כ"ט 9

      ערב ראש חודש

      ל' 10

      א' דראש חודש
      היכן זה מחוק - בדיוק.
      מה עניין לוח עברי חילוני -
      מה זאת אומרת חילוני?
       
       
      אבקש לא להזמין אותי לפוסטים מפרידים ומחלקים.
      במיוחד לא לפוסטים המשולבים במילה - חילוני!
      לא אוהבת ולא מתחברת לביטוי הזה.
      עם ישראל -
      עם אחד -
      עם שלם.
        22/7/10 20:55:
      תודה על פוסט מעניין ומושקע :-) *
        22/7/10 14:23:
      שנה שעברה כתבתי גם על תשעה באב...
      השנה...
      אנישמחה שהבאת את הפוסט המשובח הזה.
      אל לנו לשכוח לרגע את ההיסטוריה שלנו.
      הפוסט שלך משובח. מכיל הרבה חומר וחמור מעולה.
      אחרי יום כיפור זה היום הכי חשוב אצלנו..לפחות אצלי.
      אנימצדיעה לך על הפוסט החשוב הזה.
      ***
        22/7/10 09:32:

      צטט: ayaraz 2010-07-22 08:50:10

      טוקבק מטבעו - הוא גם ביקורת ומקום להציג דעה אישית... לא רק אמירת "הן או כן" על הכתוב... וחוץ מזה, הדעה האישית של דרור לא סותרת את רמת ההשקעה שהושקעה בפוסט הזה - שאינה מוטלת בספק.

       

       

      ביקורת ודעה אישית מציגים במשבצת המתאימה, זה הבלוג שלי ומוזמנים רק חברים להגיב

      לא היתה לו וגם לך זכות  לפלוש אליי ללא רשות  ולהגיב, בדיוק כפי שאני לא יכולה לבקר אצלך , כי הבלוג שלך חסום בפני אלה שהם לא חבריך.  זה הבלוג שלי ואין מקום לדיון ,מה גם  שלא הועלתה שום שאלה לדיון. לשם כך יש קהילת דיונים הפתוחה לכולם. 

       

        22/7/10 08:50:

      טוקבק מטבעו - הוא גם ביקורת ומקום להציג דעה אישית... לא רק אמירת "הן או כן" על הכתוב... וחוץ מזה, הדעה האישית של דרור לא סותרת את רמת ההשקעה שהושקעה בפוסט הזה - שאינה מוטלת בספק.

       

      צטט: ניחוח אישה 36 2010-07-21 21:38:45

      צטט: ד ר ו ר 2010-07-21 10:02:48

      יש לבטל את היום הזה - יש לנו מדינה משלנו, חברה, צבא, עוצמה משניהם, אין כבר טעם באבל תפל וטפל ומטופש. זה מה שהרס את עמנו, המשיחיות המסורטנת.

       

       

       

      שמת לב שאתה היחיד שכתב כמו שכתבת???

      אתה לא מרגיש שאתה נטע זר בין כל המגיבים?

      זה לא היה ראוי שייכתב כאן, משום שזה לא דיון !!!

       

       

       

        22/7/10 00:20:
      וואווו
      שנים לא ראיתי השקעה כל כך ענקית בדבר
      אשרייך על עמלך
      והגאולה שתבוא יהיה לה חלק ממך

      בת חן
        21/7/10 21:38:

      צטט: ד ר ו ר 2010-07-21 10:02:48

      יש לבטל את היום הזה - יש לנו מדינה משלנו, חברה, צבא, עוצמה משניהם, אין כבר טעם באבל תפל וטפל ומטופש. זה מה שהרס את עמנו, המשיחיות המסורטנת.

       

       

       

      שמת לב שאתה היחיד שכתב כמו שכתבת???

      אתה לא מרגיש שאתה נטע זר בין כל המגיבים?

      זה לא היה ראוי שייכתב כאן, משום שזה לא דיון !!!

       

       

        21/7/10 20:39:
      את מדהימה
      לא יכול להפסיק לבקר בפוסט שלך
      שבית את ליבי
      יו אורלי את מדהימה,איזו השקעה כמו תמיד
      משכילה אותנו ברמות על
      תבורכי
        21/7/10 14:09:
      אורלי איזה פוסט מושקע ומלא קסם! וואו!!!
      אין ספק שחזרה למקורות מביאה הרבה חוכמה ואור,
      אין סוף תובנות והבנות שנוטעות יותר ויותר מודעות בין אנשיינו
      לחיות באהבה ושלום איש ורעהו, איש ושכנו,
      אוהבת את ירושלים, את קדושתה וכל שרידי עושר עברה,
      ואת הבאת אותה כאן בתמונה מלאה = תודה רבה יקירה!!!
        21/7/10 14:05:
      תודה יקירה
      פוסט מקיף ומדהים, כרגיל.
        21/7/10 13:50:
      פוסט שאמור להיחקק על כל חבר וחבר כאן בקפה.
      ריגשת אותי עד לדמעות.

      ורק אחדות אמן ואמן.
        21/7/10 12:20:
      עוד לא הספקתי להתעמק-אקרא מאוחר יותר .
      תודה על המידע
      אורלי תודה על פוסט מופלא
        21/7/10 10:43:
      כל הכבוד על העבודה המקיפה שעשית כאן, צריך למצוא את המאחד בתוכנו ולא את המפריד למרות ההתנהגות של החרדים כלפי החילוניים.
        21/7/10 10:02:

      יש לבטל את היום הזה - יש לנו מדינה משלנו, חברה, צבא, עוצמה משניהם, אין כבר טעם באבל תפל וטפל ומטופש. זה מה שהרס את עמנו, המשיחיות המסורטנת.

        21/7/10 06:58:
      פוסט מושקע וענק
      שבוע טוב
      אורלי יקרה,
      תודה רבה על ההשקעה, ועל ביטוי של ידע נרחב ומעמיק... באמת כל הכבוד...
      מקווה, שלפחות כל אחד מאיתנו יקח קצת אחריות להיות ביטוי של אהבת חינם, כי אין כוח חזק יותר מכוח האהבה...
      נפלא...
      תודה, יעל.
        21/7/10 06:32:
      פוסט מושקע!
      נדמה שאם נזכור שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם, נטיב את דרכינו.
      תודה.
        21/7/10 04:12:
      עם שמסוגל לבכות כך על עברו-יש לו עתיד..
      יפה
        20/7/10 23:12:

      *

      תודה על הפוסט המושקע. נראה שאם היתה יותר התחשבות הדדית כבוד ללא כפיה היו דברים נראים אחרת.

        20/7/10 18:01:
      אורלי
      איזו השקעה של פוסט ווידאו נפלא
      הבאת לכאן את כל מה שקשור בבין המצרים ותשעה באב
      תבורכי
      שנלמד לחיות באהבה תמיד
        20/7/10 16:13:

      תודה על הפוסט המושקע.

       

      צום קל לכל מי שצם.

        20/7/10 11:30:
      איזה השקעה.תודה יקירתי ששיתפת.שולחת לך חיבוק וברכת אור ואהבה.שושנה
      פוסט מושקע ויפה*
      בנושא התהליכים המביאים עם לחורבן, מומלץ לקרוא את ספרו החדש של הרב בני לאו - ירמיהו.
      הצגת נבואתו של ירמיהו, במבט אקטואלי.
        19/7/10 20:37:
      תודה על סקירה מקיפה ועמוקה אודות תשעה באב.
      כמוך הייתי שמח אם יום זה היה הופך ליום של אחדות ולא יום של פילוג.
        19/7/10 20:19:
      ערב טוב כוווווווווווווווווווווווווווווווווולם
      אורלי החמודה
      הנה
      תשעה באב ראוי להיות יום השואה
      בשבוע הקרוב מציינים את תשעה באב, היום בו חרב המקדש והעם יצא לגלות. לכן ראוי להפוך את התאריך הזה ליום השואה והגבורה
      בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד את פרשת "דברים". בבית הכנסת משַנֶּה הקורא בתורה את מנגינת הקריאה הקבועה וקורא את הפסוק: “אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם”, במנגינתה העצובה של מגילת איכה, כקדימון מוזיקלי ליום האבל הלאומי הקרב ובא בהמשכו של השבוע. כבר בעת העתיקה הפך תשעה באב ליום האבל הלאומי על כל חורבנֵי העבר.

      כך כתוב במשנה: “חמשה דברים אירעו את אבותינו בתשעה באב: נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר”. בחוכמה רבה כינסו מעצבי התודעה ההיסטורית מספר רב של טראומות קולקטיביות לזיכרון של היום הזה. בכך הם אומרים לנו שהחיים חזקים יותר מהעצב והזיכרון, ואין להתחפר בהם. הרי אם נזכיר וננציח כל אירוע וטראומה, כל רדיפה ופוגרום ביום השנה לציונם לא יישארו לנו ימים שמחים בכלל.
      ריבוא שנים ורבבות של ימי זיכרון ואירועים יכולים למלא את היומנים של כולנו ועדיין יחסרו לנו ימים ומועדים כדי לציין את כל שהיה רע וטראומטי בתולדותינו. להוציא את ימי הזיכרון המוגדרים שבהם אנחנו מציינים את צרות העבר וכאביו, החיים היהודיים שואפים להיות אקטואליים ולמסד חיי הווה בעולם הזה. לכן נקבע תשעה באב כיום ציון להרבה מזיכרונות הכאב, הצער, השכול והאבל של העבר.
      נתמקד רק בשתי שאלות הנוגעות לתשעה באב. האחת: מה המשמעות התכנית היסודית של היום הזה. השנייה: מה המשמעות התכנית המודרנית של היום הזה. בתחילה, תכניו העצובים של היום עוצבו במידה רבה בידי העד הראשי של חורבן הבית הראשון, ירמיהו הנביא. ירמיהו כתב את הדברים בזמן אמת במגילת “איכה" קורעת הלבבות. המגילה אינה רק עדות מכלי ראשון על הסבל והייסורים אלא היא כוללת גם טענה מוסרית מפתיעה החוזרת על עצמה שוב ושוב במרחבי המגילה. נביט תחילה בדוגמה אחת מני רבות: “חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלַם עַל כֵּן לְנִידָה הָיָתָה כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ גַּם הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר: טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ רְאֵה יְהֹוָה אֶת עָנְיִי כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב”.
      האשמה לפי ירמיהו אינה באויב האכזרי שבא להשמיד להרוג, לענות, להגלות ולאבד. האשם הוא בירושלים עצמה: “חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלַם”.אשמתו של האויב היא רק בכך שהוא הגזים קצת, התלהב יותר מדי במילוי הצו שהוטל עליו: “כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב". אבל האשמה העיקרית היא של ירושלים החוטאת לא של האויב המחריב. “לוֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי אֲשֶׁר עוֹלַל לִי”.
      אם בכל זאת מחפשת ירושלים אשם, יותר נכון אחראי למצוקתה ויגונותיה, הנה הוא בעצמו:
      אלוהים! “אֲשֶׁר הוֹגָה יְהֹוָה בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ: מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה” ועוד: “...הִכְשִׁיל כֹּחִי נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם...קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי. גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה: עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם”. אחר כך חוזרת ירושלים האבלה והמושפלת, נסוגה מעט מהאשמתו של האלוהים, ולוקחת על עצמה אחריות מלאה: “צַדִּיק הוּא יְהֹוָה כִּי פִיהוּ מָרִיתִי”.
      במגילת איכה מתפתחת התודעה המנציחה ביום הזיכרון החשוב ביותר שלה לא ניצחון הרואי ואפילו לא סבל על-אנושי, אלא יום זיכרון לכישלון הלאומי. כאלפיים שנה היינו לתרבות המעוצבת על ידי החורבן וממילא היינו לתרבות שהפכה עצמה לאנדרטה חיה של הפאשלה והמחדל. לרבים מאיתנו קל מאוד להתעלם מרובד זה של החג ולציין אך ורק את החורבן ואת היותנו קורבנות, בלי האחריות הנלווית לזיכרון זה. אולם גם אחרי שנים רבות כל כך, עדיין לא מאוחר מדי להבין כי למרות שהיו שם חיילי אימפריות רעים ואכזריים, ולמרות שהחורבן היה כואב ונורא, בעבורנו הפך רגש האשם של “מפני חטאנו (שלנו) גלינו מארצנו”, לכוח מניע מתמיד לתיקון העצמי. אחר כך, באמצעותו של העצמי המתוקן, יירתם אותו הכוח למטרת תיקונו של עולם.
      לימינו אנו אני מציע כי יום השואה בתאריכו הנוכחי, יום פרוץ מרד גטו ורשה, יבוטל. את זיכרון חורבנה של יהדות אירופה המעטירה נציין ביום התשיעי בחודש מנחם-אב, כחוליה מרצף אירועי החורבן של העם היהודי לדורותיו. ומדוע? השואה היא שם חדש לחורבן המסורתי.
      מעצבי התודעה הציונית ראו חשיבות עליונה לפתוח דף חדש בהיסטוריה היהודית ולכן המציאו לחורבן הזה שם החדש, שואה. בין השאר, משום שזהו כינוי המנתק את חורבן המאה הקודמת מהרצף ההיסטורי היהודי, מעניק לו ייחודיות ומבדיל אותו מכל מה שהיהדות ידעה עד אז. עיצובו של יום השואה היה חלק מן המערכה ליצירתו של “האדם היהודי-הישראלי החדש" ולהיבדלות הבוטה מהעבר הקולקטיבי. כישלונו של הבידול הזה מוחשי היום ביותר מדי תחומים מתחומי חיינו, ולכן הגיע הזמן להחזיר את הטראומה אל מקומה הטבעי במעגל השנה והחיים של היהודי והישראלי ולציין את השואה בתשעה באב המסורתי.

      כחלק משיקום הגשרים ההרוסים בין הישראליות ליהדות, השואה תחזור לשמה היהודי המקורי: “חורבן", ותהיה אמנם חורבן ענק ונורא מכל שידענו, אבל עדיין חורבן. כך נוכל להיעזר בכלי ההנצחה, האבל והשיקום של הניסיון היהודי העשיר כל כך, לצערנו, בתחומים אלה. תשעה באב מסורתי ריק מתוכן נוכח התקומה הלאומית ויום שואה מוחמץ עומדים בניגוד לצוואה ההיסטורית היהודית, שרצתה לגדר ולתחום את האבל והעצבות ולא לפרוש אותם על פני כל השנה.
      אם נשכיל לרתום את המורשת לשירות האקטואליה, וציונו של יום השואה יהפוך לחלק מיום האבלים הלאומי, יתווסף לשניהם ממד חשוב. תשעה באב ההיסטורי יחזור להיות שוב אקטואלי כי הוא מציין לא רק את העבר הרחוק אלא גם את זה הקרוב. וכן יתווסף לו רובד נוסף; הוא לא ייוותר רק גלעד לכישלונות לאומיים, פרטיים, רחוקים, אלא גם עדות ותמרור אזהרה לכישלון הציוויליזציה כולה שלא ידעה להגן על ה"אחר" היהודי שבקרבה, ולכן היא עדיין נקראת שוב ושוב לבחון את עצמה שמא היא לוקה ביחסה אל השונה. כך כלפי אומות העולם וכך ביתר שאת כלפינו לעת הזו, שבה ניתנה לנו האחריות על גורלנו ועל גורלם של המיעוטים החיים בקרבנו, המתבוננים לראות ולדעת האם למדנו את הלקח שאותו ביקשנו ללמד את כל מחריבינו במהלך כל הדורות.

      תודה יואב
        19/7/10 20:13:
      חחחחחחחח דנה ... וואו איזה פירגון !
        19/7/10 20:08:

      צטט: KLGERY 2010-07-19 19:52:22

      בקרוב בע"ה בית המקדש השלישי
      תמונות מדהימות
      תודה
      נגמרו הכוכבים ***

      אז מה הבעיה? תבוא מחר עם כוכב אחד , לא יותר

      אחרי הכל מדובר בכוכבים וירטואליים ולא בכסף ...

      תסכים איתי שמגיע לה יותר מכוכב....

      אז אל תשכח לבוא מחר..

      תודה בשם כל המככבים. נשיקה

       

        19/7/10 20:05:
      איזה פוסט מדהים ומושקע , כל כך אופייני לך , מכל הלב והנשמה. מגיע לך לא רק כוכבים אלא גם הירח.
        19/7/10 19:52:
      בקרוב בע"ה בית המקדש השלישי
      תמונות מדהימות
      תודה
      נגמרו הכוכבים ***
        19/7/10 19:03:
      איזה פוסט מדהים !!
      אורלי נגעת בקצה הקרחון שנקרא שנאת חינם בתוך העם .
      הלוואי ויבוא מנהיג בעל שעור קומה ויוביל את העם מעבדות לחירות , אנו עדיין עבדים לדעת הקהל העולמית , לא עומדים על שלנו ובכוחות עצמנו .
      וחבל שכך , עם הכנסת הייתה אמורה להיות בית רוחני שלנו , אז כשלנו כשלון חרוץ בניסיון בנייה מחודש של א"י לעם ישראל.
      תודה .
        19/7/10 05:02:
      היום העצוב ביותר ליהודים,אולם ביום זה גם נולד המשיח מנחם בן חזקיה.כלומר יש תקוה עדיין לבניית הבית השלישי נקווה שעוד בדורנו...
        18/7/10 21:02:
      פוסט מדהים...כתמיד!
        16/7/10 20:05:

      פוסט מושקע ויפה. תודה.

        16/7/10 19:35:
      סקירה מקיפה ומושקעת. כל הכבוד לך.

      ההתעלמות מ- ט' באב זהו מחדל של החילוניים. אנחנו החילוניים ויתרנו על ארוע מכונן זה. על פי כתביו של יוסף בן מתתיהו, "שינאת חינם" שמדברים עליה, היתה השתלטות ברוטאלית של יהודים קנאים על אורחות החיים בארץ וכפייה על הרוב השקט מלחמה ללא תכלית נגד הרומאים. הקנאים הביאו בקנאתם לבידוד רודפי השלום(החילוניים) לרדיפתם ולבסוף להרס המדינה והסמל החשוב שלה. מרד בר כוכבא (עוד קנאי) כ- 70 שנה מאוחר יותר היה המסמר האחרון בארון הקבורה של עצמאות ישראל בארצו. זה מפחיד כמה שההסטוריה מאיימת לחזור..
        16/7/10 19:24:

      יקירתי איזה פוסט ניפלא

      אהבתי הכל!

      תודה יקירה מצטרפת לברכה

      * כוכב אהבה ממני

      שבת נהדרת רגועה ושלווה

      ניזכרתי במונח שהיה שגור בפינו מבית הוריי :

      יש לך פרצוף תישעה באב (-:

      חיבוק אוהב ונשיקות לליבך

      חיה

        16/7/10 18:40:
      קבלי כוכב על ההשקעה :)
        16/7/10 15:48:
      הוספת תגובהקראתי בעיון והחכתי
        16/7/10 14:48:
      כוכב
      מצטרפת לתפילתך אמן.

      ותודה על פוסט מלמד מלא תובנות.

      שבת ברכה.
        16/7/10 05:43:
      תגידי?..את מורה להיסטוריה...
      כמה כח יש באבנים האלו...
        16/7/10 03:02:

      צטט: anaatti 2010-07-16 00:51:37

      כל הכבוד לך על ההשקעה המופלאה, בתוכן , בתמונות בהגשה הממצה והמקיפה *

      תודה רבה מקרב ♥

      מצטרף לתגובתה של חברתי,

      זה בדיוק מה שרציתי להגיב.

      חיוך

      ''
       

        16/7/10 00:51:
      כל הכבוד לך על ההשקעה המופלאה, בתוכן , בתמונות בהגשה הממצה והמקיפה *

      תודה רבה מקרב ♥
        15/7/10 23:53:

      ההשקעה שלך מדהימה, כולל התאמת אריחי הרקע לפוסט.

      את ענקית!

        15/7/10 23:43:
      מדהים!
        15/7/10 23:36:
      כל הכבוד לך על ההשקעה בפוסט חשוב
      שנזכה לגאולה בקרוב
        15/7/10 22:34:
      כרגיל פוסט מושקע יפהפה ומדהים על נושאים שייחודיים לך!!
        15/7/10 21:09:
      אני אוהבת את הפוסטים שלך
      כל כך מושקעים

      בית שלישי ? בעזרת השם...

      הימים הנוראים , רק שיעברו כבר
        15/7/10 21:02:
      ואיך אהיה מבטא את התפעלותי מהתיחסותך לכל דבר שאת מעלה בציבור, איזה עומק, יסודיות, נתינה, כוונה --פשוט נפלאה באיכותך
        15/7/10 20:54:
      כירושלמי אני חווה את חורבן הבית יומיום ואינני זקוק לתזכורות. ירושלים היא הר הבית והיא נחרבת מאז שהימין עלה לשלטון בארץ ישראל (1977).
      ביבי עזב אותה, אהוד אולמרט עזה אותה והעיר תל אביב מחקה אותה מהתודעה...קיסריה משכה את "טובי בניה"...חחח
        15/7/10 20:45:
      עם השקעה כזאת אין פלא שאת מעלה פוסט פעם בחודשיים.
      מעט יהדות לא מזיקה לאף אחד
      ובזכותך ולזכותך.
      חיבוק לסוף שבוע רגוע.
        15/7/10 19:44:
      אכן חברה שלי
      אחדות המחברת שונים ומכבדת שונות
      אם שינאת האחים היא הגורם לחורבן ואם החורבן הוא
      תוצאה של פילוג ומלחמות אחים,
      האחדות הלאומית תביא לתקומה
        15/7/10 19:04:

      http://cafe.themarker.com/image/1590822/

        15/7/10 18:53:

      אצילית יקירתי

      כל פוסט שלך הינו עבודה מושקעת למופת, ומחמם את הלב שיש בקרבנו אצילית שכמותך הטורחת ומאזכרת מעת לעת שיש לנו מורשת, ויש לנו היסטוריה, ועם ללא עבר היסטורי הוא לא עם.

      ועל כך תודה לך ויישר כח.

      וברשותך רק אוסיף.

      המקום שבו נבנה הבית הראשון וגם השני ושקיבל את השם הר המוריה. נקנה ע"י דוד המלך מארנן היבוסי, ובמקורות יש לנו אזכור לכך שדוד קנה את הגורן של ארנן היבוסי. הווה אומר שהשטח שעליו קם בית ראשון לא היה בתחומי העיר היבוסית שאותה כבש דוד בצורה קלה ביותר וללא נפגעים כלל, הוא פשוט השתלט על המצודה היבוסית שלימים נקראה מצודת דוד ומאחר ומצודה זו שלטה על מקורות המים של העיר, בחוכמתם קיבלו היבוסים את דוד במאור פנים ופתחו בפניו את שערי העיר.

      לימים עת עלה לשלטון שלמה בנו לאחר בישול קומבינה בין בת שבע לנתן הנביא, ניגש שלמה לבניית הבית הראשון על אותה חלקת גורן שרכש אביו, ובנוסף האריך את חומת העיר המקורית על מנת שתקיף גם את המקדש, וכך נכלל מרכז קודשי ישראל באותם הזמנים בתחומי העיר שהפכה לבירת מלכות ישראל.

      על היבוסים והמשותף להם וגם ליהודים מבחינת התפיסה הדתית והאמונה בפעם אחרת,

      בכל אופן

      בל נשכח שנדבך נוסף וחשוב שהביא לחורבן בית שני ולגלות ישראל נעוץ בקיטוב הנוראי שחל בין הצדוקים לפרושים באותם הזמנים

      והעיניים קלות ודאובות לראות איך הכיתוב הזה מחלחל גם בימנו אלה, משני צידי המתרס, ושאף אחד בעצם לא עוצר לרגע וחושב. שכבר שילמנו מחיר יקר מאד בגלל קיטוב פילוג של העם הזה לאורך עברו ההיסטורי

      תודה לך

      סוקראטס

        15/7/10 18:51:
      isodi lemadai
      kol a kavod
        15/7/10 18:26:
      את משו משו...
      מורה בנשמתך...
      תודה לך
      סאני*
        15/7/10 17:49:
      מצגת מענינית
        15/7/10 17:25:
      הגיע הזמן שנפסיק לקדש אבנים ושנפסיק להעניק כבוד לאלה שמקדשים.
        15/7/10 17:05:

      אורלי,

      תודה על פוסט מרגש, מקיף,

       אחדות המחברת שונים ומכבדת שונות

      אם שינאת האחים היא הגורם לחורבן ואם החורבן הוא

      תוצאה של פילוג ומלחמות אחים,

      האחדות הלאומית תביא לתקומה

      הכתל המערבי שריד מקדשנו מסמל בעיניי את אחדות ישראל

      וכך ראוי שט' באב , היום בו העם היהודי אבל על החורבן יהיה יום של אחדות

        15/7/10 16:44:

      אורלי,

      תודה על פוסט מרגש, מקיף,

      ערוך כל כך יפה, בשילוב התמונות והקליפ.

       '' 

        15/7/10 16:18:
      תמיד משקיעה, חלק מהאופי שלך
        15/7/10 15:55:

       יפה  כול  הכבוד  על ההשקע..ולזה מליון כוכבים   על הכתוב .....יש לי המון השגות

        ( אם תרצי שאבהיר  רק באופן פרטי  ) אבל..כדי לא לעורר תרעומת אצל  מאמינים  ודתיים  עדיף  לוותר

       אחלה שבוע בעולם

        15/7/10 15:54:
      לא נעים להודות אבל עם ישראל נבנה מחורבן. המוטיב הכי חזק בתרבות היהודית הוא מוטיב התיקון והגאולה, אילמלא החורבן לא הייתה נוצרת היהדות. ואילמלא השואה לא הייתה קמה מדינת חשראל
        15/7/10 15:10:
      תאור יפה של האתוס היהודי....עד להזייה של "בית" שלישי
      והמבינים מבינים..!!
        15/7/10 15:01:
      שמרתי כדי להשתמש וכרגיל תודה על המצגת המאלפת,
        15/7/10 14:47:
      שוב השקעת והענקת מעצמך יקירה.
      על כך לך תודה גדולה.
      תמיד יש מה ללמוד ולהוסיף להשכלה!
      כל הכבוד!
        15/7/10 14:40:
      חברתי ההשקעה ענקית! ואותי צדה תמונת הרקע שלך לבלוג---------תמונה מדהימה פוזית*
        15/7/10 14:31:
      השקעה עצומה ויפה.
        15/7/10 14:24:
      איזו השקעה..אני המומה..
      תודה ענקית לך יקירה.
      והשיר מדהים מרגש שעריי סמרו לשמוע השיר.
      כמה גאוה חשה על ההסטוריה השורשית המופלאה שלנו..
        15/7/10 14:11:
      אורלי את אלופה כל הכבוד... נאמר המכבד מכובד.....
      ואת מכבדת שראויה לכל הכבוד ... מקסימה ומעניינת המצגת!!
      תודה לך יקירה. }{
        15/7/10 13:11:
      מענין ,,מאוד,,תודה אצילית 1,,,,,
      *

      איזה מידע חשוב.
      המקורות שלנו.
      עוד אחזור לקרוא בעיון.
      תודה לך, אצילית שכמותך :-)
        15/7/10 11:48:
      תודה,
      מבורכת כוכב אור בריאות ואהבה!!!!
        15/7/10 11:22:
      מרתק *
        15/7/10 10:31:

      צטט: ג'אן דארק 2010-07-15 09:53:22

      יקירתי האצילית,
      הפוסט הזה ריגש אותי ואפילו עורר בי חשק לצום!

      אני חושבת שזו חובה להכניס לתוכנית הלימודים את התכנים המורשתיים כולם, כולל ט' באב, ואולי תהיה פחות בורות במחוזותינו ויותר זיקה ליהדות מצד החילונים שבינינו.
      זה נפלא בעיניי שאת מעלה עבורינו את יסודות העם היהודי ומזכירה לעמכה-ישראל את המורשת שלו ואת המקורות שלו, את עושה חסד גדול ואולי אפילו סוג של תיקון.
      אני מאוד מעריכה את היסודיות שלך ואת ההשקעה שלך ובאמת ניהנת כל פעם מחדש מהמידע ומהעומק שאת מביאה לכאן.
      אז תודה רבה לך, אצילית יקירה, את משהו מיוחד!
      חן חן ויום נפלא, *
      ג'אן

      נ.ב.: תודה על הטיפ בפרטי. עשית לי את היום!

       

        15/7/10 10:27:
      פוסט מושקע ביותר...
      יכול ללמדנו מהי שנאת חינם...
      תבוא עלייך הברכה..
        15/7/10 10:26:
      פוסט פשוט מדהים יקירה
      כמו תמיד - יסודי ומרגש
        15/7/10 10:22:
      כוכב* הערכה.
      יישר כוחך.
      זכית וזיכית.
      תודה.
      תבורכי.
        15/7/10 10:16:
      ***
        15/7/10 06:03:
      מפרעה :) תמשיכי לעניין כך
        15/7/10 03:22:

      אורלי

      קודם אני משריינת כוכב...חחח

      ואז באה לקרוא בסיומו של הפוסט

      לילה טוב*

      מהדס.