יש הרבה מה ללמוד מהאיש הזה: תמיר פוליקר, מנכ"ל סונול, שלא הכרתם

במסגרת פרויקט "המשפיע האישי שלי" בשיתוף פעולה בין המסלול האקדמי המכללה למנהל לבין TheMarker, נפגשים 15 סטודנטים מצטיינים עם 15 מנהלים מבכירי המשק.

נופר אסלמן, סטודנטית מצטיינת מביה"ס לכלכלה במסלול האקדמי המכללה למנהל, נפגשה עם תמיר פוליקר.

חידה: איפה אפשר למצוא מנהל בכיר במשק, שמדבר איתך כאילו עשיתם עממי יחד?    

פיתרון: בחברת סונול.

בדרכי לנתניה, ספרתי כ-3 תחנות של סונול לאורך הדרך, ובראשי חולפת שאלה אחת- מיהו אותו אדם שמנצח על התזמורת הזו, תזמורת סונול.

עוד תחנה, ועוד תחנה. פתאום אני חושבת לעצמי- ממש מלאכת מחשבת המיתוג שנעשה לסונול בשנים האחרונות. אני זוכרת את סונול כעוד תחנת דלק משעממת. היום תחנות הדלק של סונול פשוט מזמינות אותך להיכנס, עם הלוגו החדשני, ורשת חנויות הנוחות שהוכנסו לאחרונה לתחנות. כל אלו הם רק חלק מהפירות שצמחו עם כניסתו של תמיר פוליקר לתפקידו כמנכ"ל סונול.        

נראה לי אתגר רציני לנהל רשת כל כך גדולה, עם סניפים רבים הפזורים בכל הארץ.     

אשקר אם אגיד שלא התרגשתי מעט לפני הפגישה. בכל זאת, אני עומדת להיפגש בעוד דקות מספר את אחד המנהלים המוכשרים ביותר בארץ. אם תקראו אפילו מעט מידע אודותיו, תבינו שמדובר ב"בולדוזר" שעושה פלאים בכל חברה אליה הוא נכנס.

כבר עם היכנסי לבניין, האווירה הייתה חמימה, כשצבעי אדום מתנוססים מכל עבר- החל מהכיסאות בחדר הישיבות, ועד לשקיות הסוכר במטבחון. כולם מחייכים, נעימים, מסבירי פנים. הצוות ואני הקדמנו, מה שהותיר לנו זמן לשיחות "סמולטוק" עם העובדים. היה נראה כי את כולם אופפת מעין גאוות יחידה, כמו בסיירת גולני, רק הפעם זו סיירת סונול.

תמיר יוצא אלינו, מחייך, לוחץ את ידי, ומזמין אותנו להיכנס למשרדו. אנחנו מתיישבים בסלון. בעודנו מתיישבים, תמיר כבר מחמיא לי על קורות החיים. הופתעתי לגלות שהוא קרא את קורות החיים שלי לפני שהגעתי. בכל זאת, לא כל יום מנכ"ל עמוס כמו תמיר מפנה מזמנו כדי לקרוא קורות חיים של סטודנטים שנה שלישית.

הלחץ ירד כלא היה. תמיר העניק תחושה נינוחה וחברית. בכלל, מה שאפיין את כל השיחה בינינו היה תחושה של קלילות, תחושה שאפשר לדבר על הכל, בשפה הכי פשוטה שיש. כיף לפגוש באדם רב מעלה כמו תמיר, ולגלות שאפשר לדבר בגובה העיניים. זה היה פשוט תענוג.

תמיר יודע לשמור על סדר העדיפויות. למרות חיי היומיום העמוסים, הכלל בישיבות אצלו הוא מאוד ברור- הוא אינו עונה לטלפונים, אלא אם מדובר באשתו או בילדיו. כששאלתי אותו מה העיקרון החשוב ביותר בניהול, הוא ענה "ירידה לפרטים". טוב, לא סתם אומרים שהשטן נמצא בפרטים הקטנים...

כשתמיר הוכתר למנכ"ל החברה, הוא היה ללא ניסיון בתחום הדלק. שאלתי אותו אם היו לו חששות בשל כך. תמיר השיב בחיוך "זה יהיה לא צנוע לומר שלא". זה לא קל להיכנס לתחום חדש, ותמיר העיד כי בחודשים הראשונים הוא הקדיש ללמידה, וטיפל "רק במה שדחוף, ולא במה שחשוב". אין ספק כי להתנהלותו נטולת האגו, היה מרכיב בהצלחתו. "עלינו לדעת שאנחנו לא יודעים, ולא לפחד לשאול שאלות", כך לומדים לפי תמיר.

התייעצתי עם תמיר לגבי לימודיי. הוא הביע עניין, והציע את עזרתו במידת הצורך. מייד שלף כרטיס ביקור שלו, וכתב עליו את מספר הטלפון הנייד האישי שלו, תוך שהוא מבקש ממני לא להסס להתקשר.                                                                                                                         

חזרתי הביתה מלאת מחשבות על העתיד. שמחתי מאוד לפגוש מנכ"ל כל כך מוכשר. אך יותר מזה, שמחתי להכיר בן אדם מקסים.

רוצים לקרוא חמישה דברים שלא ידעתם על תמיר פוליקר? הקישו כאן.

לצפייה בסרטו הוידאו של המפגש, הקישו כאן.