כמה שאני לא סובל את הווטרינר. יש לו קול נעים כזה ומבט מבין, ככה שהבלונדה שלי נמסה מכל ציוץ שהטמבל הזה מוציא.

לפני יומיים הלכנו אליו, בהתחלה הייתי מאוד סובלני, אבל אחרי שהוא דקר אותי כבר באתי להראות לו מה זה, אבל הייתה לי סחרחורת. כשהתעוררתי היה עלי את הצווארון המוזר הזה. עוד יציאה אופנתית לא ברורה של הבלונדה. לך תבין אותה, למה היא חושבת שכל הקשקושים האלו  שהיא שמה על עצמה זה יפה,  אבל אותי שהיא תשאיר מחוץ לעסק!!! לי עוד יש קצת כבוד עצמי.

שלושה ימים לא הצלחתי ללקק לעצמי את הביצים. תארו לעצמכם, שלושה ימים!!! אני רק חושב לעצמי שמזל שננה נסעה עם ההורים שלה לחופשה. איזה פאדיחות היו אם היא הייתה רואה אותי ככה. בפארק כל שאר הכלבים כל כך עסוקים בעצמם , ככה שלא נראה לי שיש מקום לחשוד שמישהו מהם שם לב מספיק בשביל לספר לה. אז לפחות בקטע הזה אני מסודר.

בכל שלושת הימים שהייתי עם הצווארון הזה, של שופט גליוטינה מהמהפכה הצרפתית, הבלונדה התנהגה מאוד מוזר. היא חולה על שופינג, אבל הפעם זה כבר היה מוגזם אפילו בשבילה. היא לקחה אותי לג'ונגל כל יום ואפילו קנתה לי את העצמות היקרות. כבר אז הייתי צריך לחשוד שמשהוא לא בסדר. אבל חשבתי שהיא פשוט מנסה להעלות את היחסים שלנו מדרגה. בחיי,אני צריך להפסיק להיות כזה תמים. טוב, לא אשמתי שאני רק בן 5 חודשים..

אחר כך הלכנו שוב לווטרינר הפלצן הזה שלה, שאם לא הייתי יודע שהיא כל כך אוהבת אותי הייתי חושב שיש לה איזה משהו איתו, הוא הוריד לי את הצווארון. איזו הקלה!!! סוף סוף יכולתי לכופף את הראש אל בין הרגליים האחוריות וזה מה שעשיתי, אלא שמה זה?!   איפה הביצים היקרות שלי? אני רוצה הסבר לעניין הזה כאן ועכשיו  זה פשוט לא יתכן ששלושה ימים אתה לא משגיח עליהן והן הולכות לך לאיבוד. כבר יומיים אני מחפש אותן בכל פינה, הבלונדה ממש לקחה את זה קשה שחפרתי את הספה בניסיון נואש להיזכר אולי השארתי אותן שם ביחד עם העצם החצי אכולה משבוע שעבר. אמנם מצאתי את הכדור המצפצף, אבל הביצים שלי- עדיין נעדרות.

אז אני רוצה לנצל את הפוסט הזה ולצאת בקריאה אישית נרגשת לגולשים היקרים - מי שמצא זוג ביצים, חדשות מהניילון, שעוד לא נעשה בהן ולו שימוש בודד אחד - מתבקש לשלוח לי הודעה דחופה לפרטי.

המוצא הישר יקבל זוג עצמות בטעם בייקון וחמור גומי מצפצף.

עצמות, עוגיות  ומוכרות  שמלטפות  מאחורי האוזן-כאן: